שפה ושיח בניהול: השפה היא המאפשרת לנו לתקשר אחד עם השני. השפה היא מרכיב הכרחי בתקשורת. הנראה והלא נראה/ (1995) :Tannen עפ"י טאנן ישנם
שפה ושיח בניהול: השפה היא המאפשרת לנו לתקשר אחד עם השני. השפה היא מרכיב הכרחי בתקשורת. הנראה והלא נראה/ (1995) :Tannen עפ"י טאנן ישנם
קודים תרבותיים ואסטרטגיות של שימוש בשפה בתקשורת עסקית: המחקר בתקשורת בין תרבותית מתחלק ל2- קטגוריות עיקריות: .1 values shared as -Culture מתייחסת לתרבות כאל מיקשה
האי מייל כמגשר על פערים תרבותיים )פנינה שחף :(2005 שחף ערכה ניסוי בארגון וירטואלי, בו אין מפגשים פנים מול פנים והתקשורת בו מתבצעת באמצעות טכנולוגיות
תיאוריית תואם המסקנות: תיאוריה העוזרת להבין את הייחוס הנעשה למוסר ע"י המקבל. תיאוריה פשטנית הבאה להסביר מתי יהיה לנו ביטחון נמוך ומתי גבוה בתהליך הייחוס.
מניעים לשימוש בתקשורת בין-אישית: קיימים 6 מניעים: .1 שייכות, קרבה- המניע הבולט ביותר. רצון לשייכות וקרבה. למשל: שיחה עם חבר, יציאה משותפת. .2 שליטה- הצורך
מקרה פרטי של ייעוץ ניהולי – "ציידי ראשים:" מה הם עושים: במקרים בהם דרושים עובדים לתפקידי הנהלה בכירים )מנכ"ל, סמנכ"לים למיניהם וכו,(' פונים ל"ציידי ראשים"
חזון זהו ייעוד. החזון יותר רחב מזה. בחברת "טבע" – מדברים על חזון אסטרטגי, ארוך טווח. רוצים להדגיש שהחזון שלהם הוא לא אוטופי. הם
תקשורת ברמת הפרט- הצגת העצמי בחיי היום יום: ארווין גופמן פרסם את הספר: "הצגת העצמי בחיי היומיום" והשתמש בגישה הדרמטורגית להמחשת העצמי. גישה דרמטורגית- שימוש
חשיבות התקשורת הארגונית: .1 יישום אסטרטגיות עסקיות– מנהל שנתקל בציניות של העובדים או בהתנגדותם למלא את האסטרטגיה אשר בנה לארגון חייב להשתמש בתקשורת הארגונית על
תקשורת ארגונית – הקדמה: עובדים המגיעים לארגונים, כאלה שרגילים בחיי היומיום יש להם זמינות מלאה למידע )אינטרנט, למשל,( נחשפים לראשונה למידור מידע. המידע אינו נגיש
יחס ללאומיות-לציונות– ישוב ישן– ע"ז מודרנית, מולך צמא דם, יהדות היא דת ולא אתניות- זה ישעיהו ליבוביץ' אין מקום ליהדות אתנית. הסיפור האתני לא מסתדר
הבעיה הדמוגרפית– 10 מיליון בני אדם בין הירדן לים התיכון מתוכם 5 מיליון לא יהודים (2007) הדילמה המוסרית– מה עלי לעשות כדי שתקבל אותי כאזרח
מגמות– אסלמיזציה- חזרה לזהות הברורה. כי ראו שכשעזבו את זה זה לא השתלם להם כי לא הצליחו להשתלב בחברה והיא לאקיבלה אותם. הערבים בארתץ רואים
בעבודה עם מיעוטים- לאחר שמזהים בעיות ומיפוי חשוב לזהות גורמים מעכבים מרכזיים ואז 3 נקודות ואז מקימים מעכבת רצינית. זה נקודה לא יודעים
התנועה האיסלמית– התנועה נתפסת כשדה לשינוי– לעומת המדינה שלא נתפסת כמקור שיעזור לשינוי. התנועה גם שיוויונית בין החמולות- זה היתרון התחרותי של התנועה- כי כבר
רקע על ערבים– מגזר בדואי התמקדות התנועה האיסלמית–איך התפתחה, אסטרטגיות פעולה, יחסים עם המדינה איך זה בא לידי ביטוי באוכלוסיה בנגב הבדואית רקע על
אסטרטגיה של מיעוטים- תורת המובלעת- תאוריה וביקורת השאלה האם החרדים היא מובלעת? האם היא קב' אחת? מטריציה– ציר אנכי- ציר ההתערבות בקולקטיב –רצון להשפיע עליו
מנתחים מובלעת באופן גלובלי כלל עולמי- כל סוגי המובלעת היתה בריחה מהעולם הדתי של צעירים שרצו להתפתח הן מבחינה כלכלית והן השכלתית. המונוטאיזם יש
תמורות בעולם החרדי – מחיר של הצלחה- משנות ה50 התחילו לעצור את הסחף של החזרה בשאלה. גידול דמוגרפי עצום כוח הקנאים: דעת תורה ועולם החומרות
האנגלוסקסיים– )דב מימון שייך לקב' זו,( האוכלוסיה בשכונת הרנוף בירושלים היא דוג כך דור ראשון משכיל, עמיד ומכיר בערכי המודרנה. דור שני עובר חרידיזציה ישראלית-