תקשורת בניהול

תיאוריית תואם המסקנות: תיאוריה העוזרת להבין את הייחוס הנעשה למוסר ע"י המקבל. תיאוריה פשטנית הבאה להסביר מתי יהיה לנו

ביטחון נמוך ומתי גבוה בתהליך הייחוס. היא גורסת כי קיים מיתאם בין התנהגות האדם לתכונות שמייחסים לו. קיים רצון להסיק מההתנהגות ולהשליך על התכונות המיוחסות לאותה התנהגות. אדם בודק האם התכונות שמבקש אדם אחר לייחס לעצמו אכן

משתקפות בהתנהגות שלו, ככל שיש יותר התאמה ככה הביטחון בייחוס גדל.

בעייתיות בתהליך הייחוס– כאשר מס' המניעים האפשריים לאותה התנהגות גדל. כאשר יכולות להיות מס'

סיבות להתנהגות מסוימת יש בעיה לייחס תכונה להתנהגות.

 

 

¨  גורם מעכב- נוצר כאשר קיימת תחושה כי לאדם יש אינטרס בהתנהגות בה הוא נוקט. גורם מעכב

גורם לירידה בביטחון בתהליך הייחוס.

¨  גורם מזרז- נוצא כאשר ההתנהגות לא תואמת את האינטרס. האמון בתכונה אותה מייחסים לאותו

אדם גדל.

 

תיאוריית הייחוס הסביבתי: תיאוריה הבאה לדמות את האדם למדען. התיאוריה גורסת שאדם הבא לייחס תכונה למישהו אחר הוא עושה זאת ע"י שימוש בכלים מדעיים. קיימים 3 גורמים על פיהם מייחס האדם תכונות וההתקדמות היא בסיבות

פנימיות מול סיבות חיצוניות לייחוס- אופי )פנימי( מול הסביבה )חיצוני:(

 

 

.1 ייחודיות– האם התנהגות הדם ייחודית לסיטואציה מסוימת או שבסיטואציות נוספות הוא יתנהג אותו

הדבר. למשל: תגובה של תינוקות במפגש עם אנשים- במפגש איתי בוכה ובמפגש עם אחרים גם בוכה

= לא ייחודי. במפגש איתי בוכה ובמפגש עם אחרים לא בוכה = ייחודי.

אם הייחודיות נמוכה הסיבה היא סיבה פנימית )מנהל צועק על כולם – בגלל שהוא כזה.( אם

הייחודיות גבוהה, הסיבה היא חיצונית )מנהל צועק בתדירות נמוכה- מישהו גרם לו לצעוק.(

.2 הסכמה– קונצנזוס. האם ההתנהגות מקובלת/רווחת בחברה או בסביבה. אם היא מקובלת, ההסכמה

תתבסס על סיבה חיצונית. אם ההתנהגות לא מקובלת, ההסכמה תתבסס על סיבה פנימית. .3 עקביות– האם התנהגות האדם באותה סיטואציה בדיוק עם אותן הנסיבות היא עקבית או לא. עקביות

גבוהה- סיבה פנימית. עקביות נמוכה- סיבה חיצונית.

ביקורות על התיאוריות:

.1 יש התעלמות מהאלמנט הסובייקטיבי של האדם: אדם מגיע עם "מטען" לסיטואציות מסוימות ולא

תמיד הוא יכול לבצע שיקול קר לגבי התנהגות הסביבה.

.2 דברים טובים שקורים- אדם ייחס אותם לסיבות פנימית.

דברים רעים שקורים- אדם ייחס אותם לסיבות חיצוניות.

 

סטריאוטיפים ודעות קדומות:

3 שלבים להיווצרות סטריאוטיפ:

.1 סיווג אנשים לפי קטגוריות- על סמך גזע, מין, גיל, דת, מראה, צבע עור וכו.'

.2 הכללת תכונות לגבי כל קבוצה- למשל: "כל מי שמגיע לגיל 80 הוא סנילי."

.3 התנהגות לפי הסטריאוטיפ שנבנה- התכונות שהוכללו לכל הקב' מושלכות על פרטים בקבוצה והאדם

מתנהג בהתאם לתכונות האלו.

¨ הסטריאוטיפ מהווה פילטר המונע מאדם לייחס תכונה לאדם אחר בצורה מדויקת. התכונות שהוא ייחס

יושפעו מהסטריאוטיפ.

השפעת אמצעי התקשורת על תפיסות הסטריאוטיפיות 2005) Kruger & :(Epley

התקשורת של היום כבר לא מבוססת בעיקרה על מפגשי פנים מול פנים. חידושים טכנולוגיים הביאו

להתפתחות ערוצי תקשורת דרך האינטרנט, למשל: ווידאו-צ'אט, פורומים ואי מייל.

האי מייל אמור היה לשמש ככלי תקשורת "עיוור" שינטרל את השפעות הסטריאוטיפים של מין, גיל, צבע, גזע, דת וכו.' האי מייל מעביר תכנים כתובים בלבד ולא באים לידי ביטוי בו: טון או קצב הדיבור, מבטא וכו.' אין

אפשרות לעקוב על דברים מעבר למה שכתוב בו.

 

מחקר בוצע ע"י 2 החוקרים הנ"ל שבאו לבדוק האם קיים שימור סטריאוטיפים בעקבות השימוש באי מייל או

שבאמת חלה ירידה והאי מייל הוא באמת משמש ככלי תקשורת "עיוור."

 

 

השערת החוקרים: הסטריאוטיפים והמידע המוקדם ישפיעו יותר במגעי האי מייל מאשר בטלפון. החוקרים

האמינו ששימוש באי מייל יגביר את השימוש ואת ההשפעה של דעות הקדומות. יחד עם זאת, סייגו עצמם החוקרים בהשערתם וטענו כי גם ההפך ייתכן מכיוון שאנשים מתקשים לפעמים להסתמך רק על הסטריאוטיפים והדעות הקדומות שיש להם והם מחפשים מידע חדש או מנסים לפרש מחדש מידע זמין על מנת שהמידע יתאים להם לסטריאוטיפ שנבנה להם בראש. חיפוש המידע החדש או פירוש

מחדש של המידע הזמין, נעשה דרך הטלפון/ פנים מול פנים.

מתודולוגיה:

ניסוי –1 גייסו נבדקים וחילקו אותם ל- 2 קבוצות. לקבוצות נאמר כי הם הולכים לראיין 2 אנשים, כאשר: קבוצה

1 עושה זאת דרך הטלפון וקבוצה 2 דרך המייל/צ'אט.

כל קבוצה חולקה ל2- תת קבוצות ולכל תת קבוצה ניתנה תמונה של האדם אותו הם הולכים לראיין ומעט מידע

שימושי עליו:

¨ המרואיין האינטליגנטי- מלומד, מצטיין, מתנדב, ציון פסיכומטרי גבוה.

¨ המרואיין ה"לא –אינטליגנטי-" לא מלומד, "רוקר," ציון פסיכומטרי נמוך.

 

נתנו לקבוצות שאלות לראיון, שאלות אינטלקטואליות.

חשוב לציין כי בפועל רואיינו אנשים אקראיים אשר לא עונים על הקריטריונים שהוצגו בפני הנבדקים. על מנת להעניק מהימנות גבוהה לניסוי, לקחו את כל מלל שיחות הטלפון והקלידו אותו כתשובות של

המרואיינים דרך המייל. משמע, 2 הקב' )המייל והטלפון( קיבלו את אותן התשובות.

לאחר הראיונות התבקשו הנבדקים לענות על שאלון קצר בנושא המרואיין בו עסקו.

תוצאות: הקבוצות שראיינו דרך המייל נטו יותר לשמור על הסטריאוטיפים. הקבוצות שראיינו את האינטליגנטי שמרו על הסטריאוטיפ גם במייל וגם בטלפון, אבל במייל יותר. כנ"ל לגבי

המרואיין ה"לא-אינטליגנטי," אלה שראיינו אותו דרך המייל יותר דבקו בסטריאוטיפ. ביקורת: החוקרים נתנו מידע שימושי מדיי שיכל להשפיע על השיפוט של המראיינים. אם היו נותנים מידע פחות שימושי או מידע בעל השפעה חלשה יותר )לדוגמא: במקום מידע על ההשכלה, נותנים מידע על מקום

המגורים,( היה ניתן לבחון טוב יותר האם נעשה בו שימוש או לא.

ניסוי –2 ניסוי לנטרל את הבעייתיות שהייתה בניסוי הראשון. הניסוי השני היה על רקע גזעי לחלוטין.

מהלך הניסוי זהה לניסוי :1חולקו שוב אותן קבוצות ולכל קבוצה ניתנה תמונה של מרואיינת:

¨  אישה אפרו-אמריקאית

¨  אישה אסיאתית- אמריקאית

 

הפעם, חולקו לקבוצות רק תמונות ולא נמסר שום מידע לגבי המרואיינות.

חשוב לציין כי גם פה, רואיינו נשים אקראיות שלא עונות על התיאור שבתמונה.

תוצאות: תוצאה זהה- בכל הקבוצות הסטריאוטיפים נשמרו, אך אלה שראיינו דרך המייל שמרו עליהם יותר.

 

 

מסקנות המחקר– ככל שהמידע עמום יותר, ככה גבוה יותר הסיכוי שנסתמך על סטריאוטיפים. המיתוס על

האי מייל ככלי תקשורת "עיוור" נסדק, נראה כי האי מייל עבד "לרעת" המרואיינים.