הבעיה הדמוגרפית–
- 10 מיליון בני אדם בין הירדן לים התיכון
- מתוכם 5 מיליון לא יהודים (2007)
הדילמה המוסרית– מה עלי לעשות כדי שתקבל אותי כאזרח סוג א?
אפליה מובנית )יחסי רוב/מיעוט(
אפליה ברמת השטח האיום הבטחוני האיום התרבותי האיום הזהותי
תסריטים עתידיים–
-1 מסלול של פשרה
-2 מסלול של עימות-התנגשות- אם לא נעשה כלום המצב יוביל אותנו לעימות. אם לא נמנע עימות
זה יקרה. ככה זה כשיש שתי כוחות שמתנגשים. שני קבוצות אתניות שחלוקות לגבי שטח.
מסלול של פשרה– קבוצת הרוב-מה קבוצת הרוב צריכה לעשות
- נכונות ללכת לקראת קבוצת המיעוט במיוחד בכל מה שקשור להשקעות בתחום השרותים ופיתוח
כלכלי
- נכונות מצד המוסדות הציבוריים ומשרדי הממשלה לקליטת משכילים ערבים
- הענקת תחושה של שותפות אזרחית אמיתית המבוססת על שיוויון מהותי לקבוצת המיעוט
אוטונומיה תרבוותית או לאומית זה יאיים עלינו ולכן הפתרון המוצע הוא שותפות אזרחית
קבוצת המיעוט– מה קבוצת המיעוט צריכה לעשות
- הכרה והבנה בתחושת חוסר הבטחון של קבוצת הרוב כלפי קבוצת המיעוט
- מתן לגיטימציה לזכותה של קבצת הרוב על המדינה )זכות לא בלעדית(
- וויתור על זכות השיבה? )מי שהכי פחות רוצה את זכות השיבה זה ערביי ישראל(
- חובות אזרחיות )מה יעזור שירות בתוך הקהילה(?
מסלול של התנגשות–
קבוצת הרוב–
- המשך המצב הקיים )תשתיות(..
- החרפת הסכסוך בשטחים
- תחושת איום גוברת
- אי שילוב תעסוקתי
- ניכור שיח של הפרדה וטרנספר
מספר קורס- 687.2.4008
קבוצת המיעוט–
- איבוד אמון במערכת הפוליטית
- אי השתתפות בבחירות
- דרישה לאוטונומיה תרבותית ונוממינלית
- איבוד אמון ואמונה בשותפות האזרחית
- הזדהות עם גורמים קנאיים )איסלמיזציה שלא תורמת לשותפות(
במצבים קיצוניים של התנגשות–
- מהומות אלימות בגליל ובמשולש-
- התקוממות בשטחים ומתח בגבולות
- דיכוי
מטריצה- מה עלול לקרות במצבים של עימות- התנגשות- כשאף אחד לא ירצה שלום ופשרה
4 תרחישים אפשריים:
- אם יהודים חלשים וערבים חלשים יההי פה דיכוי
- יהודים חזקים וערבים חלשם- יה יה טרנספר או מרד במצב קיצון- יהיה מהומות
ואז בשלב מסוים תהיה מלחמה ופיגועים ואז יהיה מלחמה
- ערבים חזקים ויהודים חלשים- אוטונומיה בגליל
- אם שניהם חזקים יהיה פה מלחמה
התרחיש הבלתי מנוסח של רוב אזרחי ישראל – זה שמתי שהערבים ירימו את הראש נכסח אותם- כמו ב2000 ערבים הרימו ראש ומיד הבינו שלא כדאי להם. אין לנו סיבה ללכת לפשרה. בלי השיקול הערכי משתלם לנו המצב של עימות. הנחת היסוד היא שאנחנו לא מפחדים מהם שימרדו והם בכלל צריכים לשמוח שאנו נותנים להם משהו כי במדינות ערב לא יקבלו כלום. למדינה יש מסר סמוי לא
מנוסח.
כדי לעורר שינוי צריך לזהות חסמים ומשאבים לכן עשינו את הניתוח SWOT ולעשות חתכי רוחב.
חתכי רוחב– להבין שהמיעוט זה לא קב אחת אלא שיש להם התיחסויות שונות לנושאים שונים. נצטרך להבין עם איזו תת קבוצה תעבוד ולכן חשוב לעשות חתכי רוחב והבחנה בין קבוצות השונות שבתוך קבוצת
המיעוט.
- יחס לחילונים–
ישוב ישן–רואים עצמם כיהודים האוטנטיים כ"בצל-" אם יהיה פיגוע וחילוני יהיה בו לא יראו בהם כחלק. הם לא אחים, לא חייבים לעזור להם. חיים לבד, ככת ולא מעוניינים בקשר ושיח. בפועל אכפת להם למרות שלא רואים בחילונים יהודים. לא יהודים, ערב רב, לא מוסריים, למנוע כל קשר איתם. למשל נטורי קרתא. אסור לקרב כי זה ערב רב, אתה תכניס חולי הביתה.אל תתחבר לרשע. למשל חסידות גור, ויזניץ
בבוף.
חב"ד/ ברסלב– מעוניינים בקרוב. כניצוץ אלוקי בכל נשמה יהודית )פטרנליזם, חובה לקרב.(
חסידים– אפילו שחטא יהודי הוא. מעונינים בקרוב. )פטרנליזם, חובה לקרב(
החזון איש ליטאים והרב שך– תינוק שנשבה בין הגויים, לא למדו אמונה. כמו שתינוק נתפס במשפחה של גוים לא יודע יש לו הבניה תרבותית. בדור שלנו בגלל שאנו לא רואים את התגלות ה' ולכן זה לא מרידה אלא חוסר ידע, זה הבניה חברתית של חוסר ידע אמיתי מהו היהדות. הוא שבוי בתובנות של הממסד. אם
הייתי נולד בבית חילוני גם אני הייתי כך. )פטרנליזם, צריך לקרב.(
היהדות המודנית האורטודוקסית-הרב סולוביציק דיבר על זה שזה החומר בונים את המדינה הם החמור
ובסוף יחזרו לדת כשיבינו. אורטודוקסיה מודרנית. כישןחזרו ללאומיות זה כמיהה דתית- שורש דתי.
המחאה החברתית היא כמהיה למשהו אלוהי ניצוץ בנו. דומה לגישה חסידית. רוצה להתחבר לחילונים.
מניהגות שס-הבחנה בין "להכעיס ולתאבון" כדאי לקרב. הרב עובדיה כשהיה רב במצרים ראה שאנשים צריכים פרנסה ולכן עובדים בשבת , כלומר נאלצים. הולכים אחרי תעבות אבל יש להם רגשות אשמה
ומצפון והם כן בעד הדת. כלומר מבחין בין מי שאנטי ובין מי שפשרן.
אנגלוסקסים– יוזמי הישיבות להחזרה בתשובה, הכרה בחילוניות?
