תקשורת בניהול

חשיבות התקשורת הארגונית:

.1 יישום אסטרטגיות עסקיות– מנהל שנתקל בציניות של העובדים או בהתנגדותם למלא את

האסטרטגיה אשר בנה לארגון חייב להשתמש בתקשורת הארגונית על מנת ליצור הזדהות ושייכות

אצל העובדים. יש צורך לשתף את העובדים בבניית האסטרטגיה עצמה ע"י עריכת קב' דיון או דיאלוג. .2 שינויים דחופים בעולם העסקים- דוגמא: לאחר חצי שנה בה עסק ארגון בייצור תרופה מסוימת יוצאת

החברה המתחרה עם התרופה המדוברת ורושמת עליה פטנט – הארגון חייב להפסיק עם הפרוייקט למרות ההשקעה שנרשמה. העובדים נוטים להתנגד לשינויים )גם אם השינויים באים במטרה להקל או לשפר את תנאי העבודה.( תפקיד התקשורת היא להפחית את הפחדים והמתחים הנוצרים בקרב

העובדים, לשתף את העובדים בתהליכים שעוברים על הארגון )מתייחס גם למיזוגים ולרכישות.( .3 מהפכת טכנולוגיית המידע– בקרב המנהלים קיים הפחד שמערכות מידע חדישות המוצבות לשירות העובדים יגרמו לכך שבמקום שעובד ייעזר במומחיות של המנהל שלו, הוא נעזר במערכת. בקרב

העובדים מדובר על המערכות כתחליף לכ"א. גם פה תפקיד התקשורת הארגונית היא הפחתת מתחים

ופחדים.

 

 

.4 שמירת עובדים איכותיים– יותר קשה מלהעסיק עובדים איכותיים זה לשמור עליהם בארגון. בעזרת

תקשורת ארגונית ניתן ליצור אצלם הרגשת מחויבות והזדהות לארגון. .5 תדמית הארגון– הגברת המודעות לתקשורת תעזור בשיפור תדמית הארגון. חוסר מודעות עלול לגרום

ל"פליטות פה" של עובדי הארגון בפני התקשורת ההמונית ובכך לגרום לפגיעה בתדמית הארגון כולו. .6 תדמיתן הפנימית של פונקציות בארגון– בהתייחס למריבות הקבועות שבין מחלקת מו"פ לבין

מחלקת שיווק או כספים. בעזרת תקשורת ארגונית תוכלנה הפונקציות השונות להבין אחת את השנייה ובכך לשפר את תדמיתן בעיני הארגון, להסביר את מניעיהן ומטרותיהן. עליהן לדעת כיצד לשווק עצמן

נכונה.

מהי תקשורת ?

"תקשורת מתרחשת כאשר מתקיים מגע משמעותי בין 2 אנשים ויותר." אך נראה כי לא רק מגע הוא מה שצריך להתרחש על מנת ליצור תקשורת. קיימים סוגים שונים להעברת

תקשורת:

Data – נתונים .1 Information -מידע  .2

Knowledge -ידע  .3

.4 מיומנויות- Skills – ידע ומידע המיושמים לדברים פרקטיים. איך לתפעל דברים.

.5  תובנות- -Wisdom אם העובד הוא בעל תובנות אז אין צורך בהעברת ה- 4 הנ"ל כי הוא יידע כיצד

להסתגל לשינויים.

 

כשלים תקשורתיים נפוצים:

.1 הבדלים אישיותיים, תרבותיים וחברתיים- הפירמה עשויה מרבדים שונים של אנשים בעלי תרבות

שונה, שפה שונה מונחים שונים וכו' ולכן עלולים לקרות כשלים בתקשורת )לא מבינים אחד את השני.(

.2  "שליפות מהירות-" חוסר מחשבה לפני מתן תשובה. "פליטות פה."

.3  הימנעות מקונפליקטים- פחד מעימותים.

.4  סטריאוטיפים- אנשים לא מודעים לסטריאוטיפים הקיימים עליהם ולסטריאוטיפים שיש להם על

אחרים.

.5  מיומנויות לשוניות לקויות- חלק מבינים וחלק לא עקב הבדלים בהשכלה או בתרבות.

.6  חוסר איזון בין האינטלקט לרגש- מי שרציונלי מדיי או אמוציונלי מדיי – יותר בעיות תקשורת ששניים

כאלה מנסים לתקשר. .7  ערוץ תקשורת עמוס- בחירה בערוצי תקשורת לא טובים שלא נותנים אפשרות להעביר את המסר

בצורה הברורה והטובה ביותר.

אירוע: התנגשות "צים אסיה" בספינת הדייגים היפנית "שינסיימרו "3 משבר ארגוני חמור. ההתנהלות התקשורתית של "צים אסיה" היא החשובה ביותר באירוע. התגובות שנמסרו בשעות הראשונות הן היו הקריטיות ביותר: ההודעה הראשונה טענה כי האירוע לא היה ולא נברא- הכחשה מלאה. ההודעה השנייה כבר הודתה בקיום התאונה, טענה כי היא משתפת פעולה עם החוקרים ומצטערת על

7 ההורגים.

הפער בין 2 ההודעות היה של 24 שעות בלבד.

הכשלים התקשורתיים היו:

.1 "שליפה מהמותן-" ההודעה הראשונה שיצאה לעיתונות נעשתה מס' שעות בודדות לאחר המקרה

והייתה הכחשה מוחלטת. לא הייתה בדיקה מעמיקה בנושא. .2 קצר תקשורתי בין צוות הספינה להנהלת צים, קצר שבעקבותו הגיע יחצ"ן החברה )רני רהב( למסיבת

העיתונאים בלי מידע מעודכן ונכון.

.3 פער תרבויות בים היפנים לישראלים- התגובות היפניות להתנערות הישראלית מהמקרה עוררה

תקרית דיפלומטית חמורה עקב תפיסת היפנים את ההתנערות כחוסר כבוד והערכה הנתפס אצלם

כערך עליון. התגובה היפנית הייתה חריפה מאוד וגבלה בהחרמת חברת "צים."

אחרי ש"צים" הבינה את גודל המשבר ואת אשמתה בו, היא שלחה את בכירי ההנהלה לבכירים ביפן על מנת

לבקש סליחה ולהתנצל בפניהם רשמית.