תקשורת בניהול שפה ושיח בניהול

שפה ושיח בניהול:

 

השפה היא המאפשרת לנו לתקשר אחד עם השני. השפה היא מרכיב הכרחי בתקשורת.

הנראה והלא נראה/ (1995) :Tannen

עפ"י טאנן ישנם 2 מרכיבים לשפה:

המרכיב הנראה – העברת האינפורמציה בפועל, העברת ידע בדיבור. למשל: מרצה העומד בפני הכיתה. המרכיב הלא נראה – השפה כמשקפת המציאות. מה בעצם עומד מאחורי הדברים שנאמרים. ניתן ללמוד הרבה מהשפה שמשתמשים בה האנשים. ניתן ללמוד מהדרך בה מדבר אדם אחד לאחר בארגון, כיצד

מנוהלים יחסי הכוחות בארגון ולזהות את התרבות הארגונית.

השפה כמעצבת מציאות:

 

 

שימוש בשפה לא רק לשם העברת אינפורמציה, אלא שימוש בשפה כמעצבת מציאות.

מקרה לימוד: אחיות ומנהלים בשירותי הבריאות הממלכתיים הבריטיים 1997) (Hewison

בשנים האחרונות, ברוח הקפיטליזם, הוכנסו לשירותי הבריאות מנהלים אשר לאו דווקא דוקטורים, אלא בעלי

ידע בניהול עסקים, על מנת שיביאו להצלחה כלכלית וישפרו את השירות. צעד זה הכניס שינוי למערכת. השילוב בין הדאגה לחולים )ערכי הסקטור הציבורי- אלטרואיז, דאגה ושוויון( לבין הדאגה לרווח, ייעול ואפקטיביות )ערכי הסקטור הפרטי- ייעול, כלכלה, רווח, מצוינות ויוזמה( כונה "הדרך השלישית" או "הניהול

הציבורי החדש." חוקרים שאלו את האחיות איך הן מסתדרות עם השינוי במערכת שגרם לזה שעבודתן כרגע נבחנת גם כלכלית

)זמן טיפול מדוד, סלקציה על בדיקות שנעשות וכו.(' נמצא כי ההבדלים היו בשינוי השפה, היו הבדלי שפה בין האחיות למנהלים החדשים: האחיות השתמשו יותר

בשפה המאופיינת בדאגה לחולים וברצון לטפל בהם והמנהלים השתמשו יותר בשפה כלכלית. לא נוצרו ערוצי תקשורת בהם יכלו האחיות להביע את רגשותיהן. האחיות היו צריכות למלא טפסים ודוחות

בנוגע לזמני עבודה וכספים בהם לא היה להן מקום להביע את דעתן או רגשותיהן. עקב החשש של בתי החולים מהתנגדות של הציבור לשימוש בדוחות כספיים על דברים בריאותיים החליטו לעצב שפה בהתאם למציאות: לבית החולים החליפו את השם ל- ,Trust על מנת לעודד אמון של הציבור

בבית חולים. במקום להגיד "קיצוץ בתקציב" אמרו "התייעלות," "תקציב חסר עקב אינפלציה," "חסכון," "שיפורים" וכו.' אנשי ההנהלה הבינו את חשיבות מרכיב השפה והחלו להשתמש בשפה עדינה יותר אך

רציונלית. לסיכום, בעקבות המשבר הניהולי בבתי החולים התפתח ז'רגון מקצועי עדין יותר על מנת לנסות ולהתגבר על

ההתנגשויות בין האחיות למנהלים.

רטוריקה וניהול

רטוריקה מוגדרת כשיח שנועד לשכנע או להזדהות עם קהל לצורכי השפעה על עמדות התנהגות ע"י שימוש

בשפה. על המנהל להיות רטוריקן מצטיין, לדעת מי הקהל שלו ומהי שפתם. הבעייתיות היא כאשר המסר שאדם מעביר מתקבל בצורה אחרת בצד המקבל. למשל: רה-אורגניזציה אמור

להיות חיובי לעובדים אך אלה תופסים זאת בצורה שלילית.

שפה וכוח – תיאוריית ה"נימוסים" / 2000 :Morand תיאוריית הנימוסים מבוססת על הגישה הדרמטורגית רק שבתיאוריה זו, האדם רוצה לשמור על "הפנים הציבוריות" של האחר ולא של עצמו. בדר"כ משתמשים בנימוסים כאשר נמצאים פנים מול פנים או בסיטואציות

דומות בהן עלול האדם לפגוע בצד השני. דוגמאות לפעולות שעלולות לפגוע בציבור – העברת ביקורת על אחר בפומבי, סתירה בציבור, בקשת הלוואה

וכו.'

 

 

נימוסים שליליים– נימוסים שבאים לשמור על המרחק החברתי בינך לבין האדן שמולך. מנסים "לעטוף"

במעטפת של כבוד )למשל: לקרוא לאבא: "אדוני.(" נימוסים אלה יכולים לבוא לידי ביטוי בשאלת שאלות לא

ישירות )למשל: "האם תוכל לומר לי מה השעה,"? "אולי אפשר להפריע לך"? וכו.(' נימוסים חיוביים– נימוסים שבאים ליצור קרבה, הכרות ואינטימיות. הדבר נעשה ע"י שימוש בסלנג )אחי שלי,(… התבטאות ישירה, שימוש ברבים )אנחנו קצת חולים היום, הא,(? שימוש בתפיסת עולם משותפת

ונתינת הסברים.

ניסוי: נימוסים והבדלי היררכיה: ניסוי שנערך בארה"ב בו תיארו בפני הנבדקים את הסיטואציה הבאה: אתם מגיעים לאירוע חברתי ונותרו

מספר מקומות ישיבה מועטים. אתם תפסתם כיסאות ע"י תליית המעיל על משענת הכיסא והלכתם לשתות או

לדבר. כאשר חזרתם, המעיל היה על הרצפה ובמקום ששמרתם לעצמכם ישב אדם אחר. מה אתה עושה?

הניסוי נערך בשני אופנים:

.1 האדם שתפס את הכסא נמצא במעמד היררכי נמוך משלך.

.2 האדם שתפס את הכסא נמצא במעמד היררכי גבוה יותר משלך.

את התשובות קידדו עפ"י רמת הנימוס:

כאשר האדם שתפס היה במעמד גבוה יותר היה שימוש בנימוסים בדרגה גבוהה ושימוש בנימוסים שליליים,

ולהפך.

משמע, נימוסים שליליים נתפסו כמנומסים יותר. משמע, הגברת המרחק החברתי נתפס כמנומס יותר.

אחת הסיבות לקצרים בתקשורת היא עודף נימוסים- דברים לא נאמרים בצורה ישירה וחדה.

)חסרה פינת האקטואליה של "הויכוח על השיח הכלכלי("

תוכן עניינים
רוצים לפרסם כתבה באתר?

השאירו פרטים כבר עכשיו ונחזור אליכם הכי מהר שנוכל!

ארוחת שישי בחצר: איך מתארגנים לאירוח בבית בגבעת ברנר?
בלוג
ארוחת שישי בחצר: איך מתארגנים לאירוח בבית בגבעת ברנר?

שולחן מתחת לעץ, קנקן לימונדה ומישהו ששואל אם להביא עוד כיסאות. ככה מתחילה הרבה פעמים ארוחה בחצר בגבעת ברנר והסביבה. כעבור שעה, השמש כבר מגיעה לצד השני של השולחן, הדלת למטבח נפתחת בלי הפסקה, וכולם מניחים את הצלחות מול הכיור באותו רגע. רוב העבודה באירוח כזה מתרכזת בכמה מטרים בין המטבח, השולחן והחצר. אם מסדרים אותם מראש לפי מה שקורה בזמן הארוחה, קל יותר להגיש, לפנות כלים ולשבת עם האורחים גם אחרי הקינוח.

למאמר המלא >>
עדכוני חדשות בזמן אמת
Uncategorized
מקומון כנרת: כך חדשות מקומיות מעצבות לייף סטייל, בריאות ומודעות משפטית סביב הכנרת

מקומון כנרת מציג מודל עדכני של עיתונות מקומית המשלבת חדשות בזמן אמת, תוכן לייף סטייל, בריאות ומדריכים משפטיים מעשיים. המאמר בוחן כיצד סיקור ממוקד לאזור הכנרת מייצר קהילה מעורבת, מודעת ובריאה יותר, ומסביר את תרומת הפלטפורמה לחיזוק עסקים מקומיים, לקידום אורח חיים פעיל ולשיפור הידע המשפטי של התושבים והמבקרים. ניתוח מקצועי זה מדגים את הכוח של מגזין חדשות מקומי בעידן הדיגיטלי.

למאמר המלא >>
הצללה חשמלית למרפסת
Uncategorized
המהפכה באלומיניום: למה פרגולה חשמלית מאלומיניום היא הבחירה המושלמת לבית ולעסק המודרני?

פרגולה חשמלית מאלומיניום משנה את כללי המשחק בעיצוב החוץ הישראלי: שילוב בין חדשנות טכנולוגית, עמידות אקלימית ועיצוב מינימליסטי נקי. המאמר מסביר כיצד אלומיניום יוצר פתרון הצללה חכם, גמיש ובטוח, מדוע הוא עדיף על עץ וברזל, ואיך ניתן להתאים אותו לצרכים משתנים של בית פרטי או עסק. בנוסף, נחשפים יתרונות תחזוקה, חיסכון אנרגטי ואפשרויות שילוב עם מערכות בית חכם והצללה חשמלית למרפסת.

למאמר המלא >>
ספריות
כדאי לדעת
ספרייה או מזנון בסלון? שאלות ותשובות על אחסון שנראה טוב

הסלון הוא החדר שבו מתארחים, צופים, קוראים ולפעמים גם עובדים, ולכן הוא גם החדר שבו מצטברים הכי הרבה חפצים. ספרים, ציוד מדיה, משחקים, כלי הגשה ופריטי נוי צריכים מקום, וההחלטה איפה לשים אותם משפיעה ישירות על המראה של כל החלל. שתי האפשרויות המרכזיות הן ספרייה ומזנון, ולכל אחת מהן היגיון משלה.

למאמר המלא >>