תקשורת בניהול

מקרה פרטי של ייעוץ ניהולי – "ציידי ראשים:" מה הם עושים: במקרים בהם דרושים עובדים לתפקידי הנהלה בכירים )מנכ"ל, סמנכ"לים למיניהם וכו,(' פונים ל"ציידי ראשים" )סוג של יועצים( שעוזרים לארגון לאייש את העמדות המבוקשות. ציידי הראשים עושים חקר שוק וחוזרים לחברה עם רשימת מועמדים פוטנציאלים שנבדקו ונמצאו איכותיים ומתאימים. ל"ציידים" יש

קשרים בשוק, הם פועלים לפי שיטות עבודה עם אוריינטציה של ריגול ובונים מאגר נתונים של מועמדים. את איכות השירות שלהם ניתן למדוד לפי המועמד אותם הם מציגים בפני החברה – האם הוא מתקבל

לתפקיד או לא. היועץ מנהל את התהליכים ב"חלק האחורי" הקודמים לאירוע המכריע, שהוא הקבלה לעבודה. היועץ מנהל

את החלק האחורי שחייב להיות חשאי לגמרי עקב 4 סיבות עיקריות:

.1  המועמד מחזיק במשרה.

.2 החברה שצריכה עובד לא רוצה שהדבר ייודע בשוק על מנת לא לגרום למצב של השפעה על מניות

החברה )חברה צריכה מנכ"ל יכולה להיתפס כחברה בצרות, התפקוד הנוכחי אינו משביע רצון.(

.3 התפקיד מאויש ע"י אדם אחר כרגע שעדיין לא יודע כי הוא עומד להיות מוחלף.

.4 אם החברה תנהל ראיון עבודה עם מועמד מסוים ותחליט לא לקחת אותו, הדבר עלול לפגוע בתדמית

המועמד.

יישום הגישה הדרמטורגית:

¨ אמרגנים- "ציידי הראשים"

במאיים- ציידי הראשים המכינים את המועמד לאודישן )ראיון הקבלה לעבודה.(

שחקנים- מועמדים פוטנציאליים. צריכים להשליט את הגדרת המצב שלהם בפני החברה.

קהל- הנהלת החברה עצמה. שופטים את השחקנים.

¨ שלבי העבודה של ציידי הראשים:

א. למידת ה"תסריט" הארגוני- למידת התרבות הארגונית, תיאור התפקיד, אופי

 

 

הארגון ומה הארגון מחפש.

ב. ליהוק- חיפוש מועמדים פוטנציאליים. עבודות ריגול ושכנועם להסכים לתהליך. ג. הדרכה מפורטת- הסברת התסריט למועמדים, ביומם כיצד להתנהג מול החברה

על מנת לנסות למזער את הסיכוי לא-סימטרייה בתקשורת מול החברה

המחפשת.

¨ נק' המפתח- שמירת החלק האחורי ב"צללים."

 

שיקולים תדמיתנים חשובים מאוד לאנשים מסוימים ועלולים לגרום לתוצאות הרסניות הן נפשית והן

בריאותיות, למשל: אידס, מחלות מין והריון לא רצוי- לא מחזיקים בקונדומים בארנק בגלל הסטריאוטיפ של זה: נשים- נחשבות

למתירניות וגברים לרב-שגל.

כנ"ל לגבי: שיזוף )סרטן עור,( תזונה )הפרעות אכילה, אנורקסיה,( אלכוהול, טבק, סמים, ניתוחים קוסמטיים,

תאונות ומוות.

עפ"י המודל, כל התהליך מתחיל אצל שולח המסר במשמעות. המשמעות היא מסר )רעיון,

אינפורמציה וכו(' הקיים אצל השולח וחשוב לו להעביר אותו. .2 בשלב הבא השולח מצפין/ מקדד את המסר. הקידוד הוא ההחלטה האם המסר יהיה מילולי )מסר קול

או כתוב( או סימני )תקשורת בלתי מילולית כמו: שפת גוף, הבעת פנים וכו.('

 

 

דוגמא ל2- קידודים שונים לאותו המסר: מנהל רוצה להביע שביעות רצון מעובד. הוא יכול להגיד לו את

זה במילים או לחילופין הוא יכול לתת לו בונוס.

.3 לאחר שקודד המסר יש לבחור משדר להעברתו. משדרים לדוגמא: פה, מכתב, בונוס, חיוך וכו.'

.4 השלב האחרון בצד השולח הוא בחירת ערוץ התקשורת המתאים. שלב זה הוא בעצם שלב מעבר

המסר מצד השולח לצד המקבל.

.5 קולטן– המקבל קולט את המסר: ראיה, שמיעה, מישוש וכו.'

.6 פענוח– המקבל מפענח את המסר ובשלב הבא מעניק לו משמעות.

.7 משמעות– המקבל נותן משמעות סמלית למסר שקיבל.

משוב– אישור לקבלת המסר. לשולח קיים צורך מינימלי במשוב, על מנת לדעת כי המסר ששלח עבר.

המקבל הופך להיות שולח ובוחר כיצד להעביר את המשוב, הוא מקדד אותו, בוחר לו ערוץ תקשורת

ומעביר אותו לשולח המקורי.

הפרעות בתהליך התקשורת:

• שולחי ומקבלי המסרים- יכולים להיות מס' מקרים:

א. כאשר המסר שרוצים להעביר מלכתחילה אינו ברור, הוא עמוס מדיי ומורכב מדיי.

ב. כאשר נעשתה בחירה לא נכונה של הקידוד.

ג. במצב בו קיימת א-סימטרייה בתקשורת.

• משדרים וקולטנים- המסר לא נקלט טוב/נכון בקולטנים עקב:

א. הערכה לא נכונה של השולח לגבי הקולטנים של המקבל.

ב. הסחות דעת, אין קשר עין.

• פענוח- פענוח לא נכון של המסר ע"י המקבל עקב הבדלי תרבויות ושפות דיבור שונות.
• משמעות- משמעות שגויה הנגרמת עקב סטריאוטיפים, דעות קדומות או אפליה.
• משוב- היעדר פידבק יחשב לכשל בתקשורת הבין-אישית, כנ"ל לגבי פידבק לא אמין.
• רעש- לא רק השולח והמקבל משתתפים בתהליך. רעשים סביבתיים יכולים להזיק לתהליך. הרעש

נתפס כדבר שלילי ולכן יש לנסות כמה שיותר לנטרל אותו.