שיווק בינלאומי – המותג

 

–   מותג ‐ הוא שם, מונח, סמל או עיצוב או שילוב שלהם, המיועד לזהות את הסחורות או את

השירותים של המשווק, ולהבדיל בינם ובין המתחרים.

הוא הבטחה של המשווק לספק בעקביות מערך ייחודי של תכונות, תועלות, ושירותים לקונה.

–  שם/מונח – מכיוון שמדובר בשם של מוצר.

–  סמל/עיצוב – מכיוון שהמותג מכיל את כל סימני הזיהוי החיצוניים של המוצר המבדילים אותו

ממתחריו: לוגו, צבע, צורה, אריזה, ועיצוב.

–  איזה מותגים גלובליים קיימים?  אמור להחשף לכמה שיותר אנשים בכמה שיותר מדינות.

מוצרים שבאמת עונים על הגדרה זו הינם מאוד בודדים. בד"כ מדובר במותגים אזוריים. לדוגמא וולמרט- רוב המכירות שלה בפועל בארה"ב )מכאן שיותר מקומית-אזורית מאשר

גלובלית.(

 

–    יתרונות של מותג גלובלי:

– יתרון לגודל

 

 

 

 

 

– מודעות למותג. סקר )תמונה במצגת( בדק מה חושבים צרכנים על מותגים ארה"ב, אירופה ויפן.

נמצא כי חוץ מקוקה קולה ומרצדס אף מקום לא מכיר מותגי מדינה שניה. לא תמיד מותג שנראה

גלובלי אכן כזה. לאחרונה יש יותר מותגי היי-טק כמו "גוגל" שאכן עונה על הגדרת "מותג גלובלי." לאחר המשבר הכלכלי, בעשור האחרון, מותגים הקשורים במחשב וקניות מהבית עלו ומותגים

פיננסים ירדו.

Prestige –

–    עם זאת, במדינות שונות תתכן תפיסה שונה של המותג בשל:

ההיסטוריה של המותג ,(+) מידת התחרותיות בשוק ,(-) התמיכה השיווקית )המאמץ השיווקי(

במותג ,(+) נתח השוק המקומי של המותג .(+)

 

Local Brands

–  סיטואציות בהן עדיף להשתמש במותג מקומי:

– מודעות למותג מקומי גבוהה. מותג מקומי חזק, חבל לשנות שם לזה של המותג הגלובלי )נסטלה

תחת שם של אוסם בארץ(

– שם מקומי מוכר ויותר קל להיגוי.

– שם מותג בינ"ל או דומה כבר קיים בשוק )הסיפור של BUD.(Bud  גילו שכבר קיים מוצר באותו

השם במדינת היעד החדשה-גרמניה. רגולטור לא אישר את השם ולכן השתמשו בכינוי המקוצר "באד." בנוסף גרמנים מתייחסים בזלזוז גדול לבירה אמריקאית. באד החליטו לפרסם במגרשי

הכדורגל, הדבר יצר סערה קשה שאף החרימה את המוצר בצורה מסוימת והביא לתחושות "אנטי."

– רגולטור מחייב חברה בינ"ל להשתמש בשם מקומי או להתאים השם.

– מדינות עם פטריוטיות גבוהה.

– בהמשך לרכישה של חברה מקומית.

 

שילוב בין מותג מקומי וגלובלי

–   "עץ המותגים" של נסטלה.

שורשים: 10 מותגים בסיסים חזקים אותם החברה שומרת גלובליים.

גזע: קרוב ל 200 אסטרטגיות נבחרו להיות מותג איזורי.

ענפים: מותגי ביניים שמשתמשים בהם בעת הצורך. חצי גלובלי וחצי לא. יותר אזורי.

עלים: קרוב ל 750 "לוקל ברנדס" מותגים לוקלאיים.

מורכבות גדולה מאוד לנהל מספר כה רב של מותגים.

–   תהליך קבלת ההחלטות בסוגית המיתוג – שאלות מנחות:

– מה העלות של יצירת ואחזקת מודעות למותג מקומי מול גלובלי?

– האם יש ערך בקיומו של מותג למדינת המקור?

– איזה אסוציאציות יקשרו במדינת היעד למותג גלובלי?

– האם זה אפשרי/כדאי להשתמש במותג גלובלי מבחינה חוקית ותרבותית במדינת היעד?

– מה הערך של מותג אזורי?

 

מותג פרטי מותג של מפיץ או קמעונאי )סופר פראם, שופרסל( נושא שם חברת השיווק ולא היצרן. היצרן מייצר והרשת נושאת את שם המותג. בעבר היצרן היה מכתיב מה ייוצר וכמה ישווק, כיום חברות השיווק הן המכריעות בשוק כיוון שבאות באינטרקציה עם הלקוח שמבין טוב יותר את העדפותיו. למשווק יש

יותר כוח מול הספקים. כמו וולמרט.

–  יצרנים המשווקים מוצריהם תחת מותג המפיץ/קמעונאי.

–   תופעה בולטת בקרב הקמעונאות הבינ"ל.

–    גורמים להצלחת המותג הפרטי:

– שיפור באיכות המוצרים.

– שיפור בתדמית המוצרים.

 

 

 

 

 

– מעבר של כוח מהיצרנים לקמעונאים.

– גלובליזציה של רשתות קמעונאיות. מחקות את תוכניות המיתוג הפרטי שלהן גם בארצות היעד

השונות.

– ירידה חלקית בהכנסות הצרכנים דוחף אותם להעדיף מותגי חנות הנתפסים כ- " for value

."money

–   לאיזה חברות בינ"ל כדאי לאמץ אסטרטגיית מיתוג פרטי?

(1  מפעל כמו בגיר/דתלא לא משווק בארה"ב תחת השם "בגיר," אלא תחת "מרקס אנד

ספנסר," כדי למנוע בעיית שם ישראלי לחברה עם בעיה של ארץ מקור, קל יותר לשווק

כך. (2  בגיר מכרו לברוקס ברודרס האיכותיים בארה"ב ורצו למכור דרך מותג פרטי של וולמרט

להם היקף מכירות נרחב מאוד. מצד שני יפגעו בתמדית שמה הטוב, אבל אם לא ידע הלקוח את השם האמיתי ואם יפנו לקהל אחר תחת שם מותג פרטי של וולמרט, הדבר

לא יפגע בשם של ברונקס ברודרס.

(3  חברות חסרות משאבים שרוצות להכנס לבינלאומי ישתמשו בשם של חברה מקומית.

כך יעבדו רק מול גורם אחד. (4  במצב של שוק מאוד תחרותי, אין סיכוי להכנס בשם חדש ולהצליח בו, לכן עדיף להנכס

תחת מותג פרטי בשם קיים.

-ניתן לשלב בין השניים, גם מותג עם השם האמיתי וגם פרטי.

מה הבעיות בשימוש במותג פרטי?

אף אחד לא יכיר, אם ירצה יום אחד לפרוץ לשוק רחב יותר לא יוכל להתמש בשם ובמוניטין שצבר.

 

תוכן עניינים
רוצים לפרסם כתבה באתר?

השאירו פרטים כבר עכשיו ונחזור אליכם הכי מהר שנוכל!

ארוחת שישי בחצר: איך מתארגנים לאירוח בבית בגבעת ברנר?
בלוג
ארוחת שישי בחצר: איך מתארגנים לאירוח בבית בגבעת ברנר?

שולחן מתחת לעץ, קנקן לימונדה ומישהו ששואל אם להביא עוד כיסאות. ככה מתחילה הרבה פעמים ארוחה בחצר בגבעת ברנר והסביבה. כעבור שעה, השמש כבר מגיעה לצד השני של השולחן, הדלת למטבח נפתחת בלי הפסקה, וכולם מניחים את הצלחות מול הכיור באותו רגע. רוב העבודה באירוח כזה מתרכזת בכמה מטרים בין המטבח, השולחן והחצר. אם מסדרים אותם מראש לפי מה שקורה בזמן הארוחה, קל יותר להגיש, לפנות כלים ולשבת עם האורחים גם אחרי הקינוח.

למאמר המלא >>
עדכוני חדשות בזמן אמת
Uncategorized
מקומון כנרת: כך חדשות מקומיות מעצבות לייף סטייל, בריאות ומודעות משפטית סביב הכנרת

מקומון כנרת מציג מודל עדכני של עיתונות מקומית המשלבת חדשות בזמן אמת, תוכן לייף סטייל, בריאות ומדריכים משפטיים מעשיים. המאמר בוחן כיצד סיקור ממוקד לאזור הכנרת מייצר קהילה מעורבת, מודעת ובריאה יותר, ומסביר את תרומת הפלטפורמה לחיזוק עסקים מקומיים, לקידום אורח חיים פעיל ולשיפור הידע המשפטי של התושבים והמבקרים. ניתוח מקצועי זה מדגים את הכוח של מגזין חדשות מקומי בעידן הדיגיטלי.

למאמר המלא >>
הצללה חשמלית למרפסת
Uncategorized
המהפכה באלומיניום: למה פרגולה חשמלית מאלומיניום היא הבחירה המושלמת לבית ולעסק המודרני?

פרגולה חשמלית מאלומיניום משנה את כללי המשחק בעיצוב החוץ הישראלי: שילוב בין חדשנות טכנולוגית, עמידות אקלימית ועיצוב מינימליסטי נקי. המאמר מסביר כיצד אלומיניום יוצר פתרון הצללה חכם, גמיש ובטוח, מדוע הוא עדיף על עץ וברזל, ואיך ניתן להתאים אותו לצרכים משתנים של בית פרטי או עסק. בנוסף, נחשפים יתרונות תחזוקה, חיסכון אנרגטי ואפשרויות שילוב עם מערכות בית חכם והצללה חשמלית למרפסת.

למאמר המלא >>
ספריות
כדאי לדעת
ספרייה או מזנון בסלון? שאלות ותשובות על אחסון שנראה טוב

הסלון הוא החדר שבו מתארחים, צופים, קוראים ולפעמים גם עובדים, ולכן הוא גם החדר שבו מצטברים הכי הרבה חפצים. ספרים, ציוד מדיה, משחקים, כלי הגשה ופריטי נוי צריכים מקום, וההחלטה איפה לשים אותם משפיעה ישירות על המראה של כל החלל. שתי האפשרויות המרכזיות הן ספרייה ומזנון, ולכל אחת מהן היגיון משלה.

למאמר המלא >>