חזון
זהו ייעוד. החזון יותר רחב מזה.
בחברת "טבע" – מדברים על חזון אסטרטגי, ארוך טווח. רוצים להדגיש שהחזון שלהם הוא לא אוטופי.
הם שואפים שהעולם יהיה מקום יותר בריא לחיות בו. יש להם מכלול שלם של נושאים. הטענה בספרות היא שכשיש חזון – יש בעצם כלי לכוון את הפעילות של הארגון לכיוון הרצוי. הארגונים העסקיים והמלכ"רים המצליחים הם אלה שיש להם "משהו." חוקר בדק וראה שארגונים מצליחים – יש
להם מרכיבים משותפים. למשל, חזון. בחברת "טבע" – החזון יוצר מחויבות בקרב העובדים, כל עובד של "טבע" יודע לאן הוא הולך, מה
מקומו. אם הוא לא יודע, אז הוא מרגיש מיותר בחברה הזו. החזון יוצר מוטיבציה אצל העובדים.
למרות זאת, יש ארגונים בלי חזון, שממשיכים להתקיים עם כל הבלגן בהם.
דוגמה טובה היא "יד שרה" – כל העובדים, שהם מתנדבים ברובם, יודעים לאן הם הולכים.
"הסוכנות היהודית" – באתר האינטרנט שלהם – מייד לאחר החזון, מופיעה האסטרטגיה.
המאמר שואל – מה גורם לארגון להפוך ל"מבצע" ומהי ההגדרה שלו performing) (high ארגון שלא למטרות רווח, המבצע ברמה גבוהה, פירושו שהוא ממש את הייעוד שלו באופן שניתן למדידה
)זהו אלמנט אחד,( ותוך כדי שימוש יעיל של משאבים בפרק זמן אופטימלי. מרכיבים: ייעוד, היכולת לבדוק, אלמנט היעילות – שימוש יעיל בהם, מרכיב הזמן – זה לא דבר אינסופי
אלא במסגרת זמן אופטימלי.
יש כאן טענה סמויה כאילו בארגונים שכן למטרות רווח אנחנו יודעים מה המטרה. אם אנחנו מניחים שבארגונים עסקיים, כל בעלי העניין דוחפים את הארגון לאותו כיוון, וארגונים שאינם למטרות רווח, יש המון בעלי עניין – לא צריך להיות בשביל זה בעל מניות. לכן, השאלה היא איך אנו
משיגים ארגון שמבצע ברמה גבוהה נעשית יותר משמעותית.
המסגרת הזו אמורה לעזור לכוון את כל מרכיבי הארגון למטרה אחת. במלכ"רים יעילים – מבנה, מערכות, משאבים, בעלי עניין וסביבה חיצונית, עובדים יחד . צריך לסנכרן
את כל המרכיבים האלה כדי לתמוך באסטרטגיה, ולא להפך.
ההנחה הבסיסית היא שהאסטרטגיה היא הדבר שצריך להוביל את הארגון לממש את המטרות שלו. הרבה פעמים אנו עושים רפורמות מבניות וחושבים שזה צריך לפתור את הבעיה ולא תמיד שמים לב אם
זה תואם לאסטרטגיה של הארגון.
כל המרכיבים, כל הפעולות של הארגון – צריכים להיות מפוקסים לשורה אחת. קשורים לאסטרטגיה.
קוהינרס מניח שזה לא אפשרי. שזה לא יכול להיות שורה אחת, אלא עגול. לכן, הוא נאלץ להשתמש במושג אחר, שיותר מתאים לעולם המלכ"רים – קוהירנס, קשר רב צדדי בין
המרכיבים השונים שהם בהירים והגיוניים. הוא מניח שהאסטרטגיה צריכה להיות מבוטאת.
בלי זה לא נוכל לדעת אם הארגון שלנו הוא קוהרנטי.
קשר מספר :1 יש אסטרטגיה ויש .mission הארגון צריך להבהיר לעצמו למה הוא חושב שבאסטרטגיה הזו הוא ישיג את הייעוד שלו. לדוגמה: החזון של הסוכנות הוא המשכיות של העם היהודי. איך פרוייקט
"פותחים עתיד" מביא את הארגון לייעוד שלו?
זהו קשר אחד. קשר :2 הוא תלות הדדית בין אלמנטים שונים, שיכולים לקדם אותנו או להפך. הכוונה היא לאלמנטים
בתוך הארגון. למשל: לטבע יש מבנה מבוזר, ויש לו אמירה שהעובדים שלו חשובים לו, אבל המערכות של גיוס עובדים עובדות בצורה מסויימת, שמעבירה את העובדים הטובים למקום ספציפי ובמקומות אחרים נשארים
העובדים הפחות טובים.
הקשר השני טוען שיש אינטראקציה בין המרכיבים של המערכת. יש קשר הדדי בין המרכיבים השונים.
אם מבנה הארגון לא עובד בסכרון עם הרגולטור, הוא מבזבז זמן ומשאבים.
בביזנס יש פחות הפרעות כי כל בעלי העניין רוצים את אותו הדבר, בניגוד למלכ"רים.
