גישת מכירות .VS הגישה השיווקית: גישת המכירות: נקודת המוצא– מפעל, המוקד– מוצרים, אמצעים–קידום מכירות, מטרות–היקף מכירות. הגישה השיווקית: נקודת המוצא– שוק מטרה, המוקד–
גישת מכירות .VS הגישה השיווקית: גישת המכירות: נקודת המוצא– מפעל, המוקד– מוצרים, אמצעים–קידום מכירות, מטרות–היקף מכירות. הגישה השיווקית: נקודת המוצא– שוק מטרה, המוקד–
מצבי ביקוש– 7 סוגים: .1 ביקוש שלילי )עמ -(42 צרכנים מודעים למוצר ולא רוצים לקנות ממנו. לדוגמא: קוטג' של תנובה- מחיר יקר. דוגמא נוספת:
/התנהגות. כלומר יש :3 .1סחורה פיזית. .2שירות. .3רעיון/התנהגות. לדוגמא: מסעדות מזון מהיר מספקת: .1 סחורה פיזית-מזון. .2 שירותים שהם נקיים. .3
מה זה שיווק? יצירת חליפין– אני משלם ומקבל משהו, החלפה של עלות כספית או לא, לדוגמא לתרומה יש ערך רגשי/הוקרה, גם התנדבות זה חליפין,
מניעים לתמיכה כספית במגזר השלישי- ישנם 3 מניעים עיקריים.1: חיסכון בעלויות. .2 מדיניות הפרטה. .3 קידום אינטרסים פוליטיים. מניעים אלו, הינם מניעים גם לרגולציה של
יחסי מגזר שלישי ממשלה התאוריה של ג'ניפר קוסטן- היחסים של הממשלה והמגזר השלישי. טיפולוגיה של יחסי מגזר שלישי. טוענת: .1 השפעה מיחסי כוחות, יחסי
דפוסי משילות– חלוקת העוצמה, יש מצבים בהם המשילות היא דומיננטית. מי קובע את הליכי קבלת ההחלטות ומי מנחה אותם לפעולה? Saidel ש מצבים בהם הצוות
משילות משילות– החלטות ופעולות הקשורות להגדרת יעוד הארגון, קביעת מדיניות, קביעת מנגנוני פיקוח, בניית תהליכי קבלת החלטות וקביעת נהלים לביצוע משימות ספציפיות. קשור
כלכליים תקופה זו מאופיינת בתהלכי שינוי חברתיים, והילך-( )אמצע/סוף שנות 70 תקופה הפלורליסטית- ירידה באמון במדינה והיחלשות המרכז הפוליטי. התפכחות מהאידיאולוגיה הממלכתית וריכוזית,
לעומת התאוריות הקודמות המתמקדות בהיבטים כלכליים, )סלמון ואנהייר-( תאוריית המקורות החברתיים תאוריה זו מתסתכלת בצורה סוציולוגית-פוליטית על המגזר. הגודל והמבנה של
חזרים לא כספיים- הכנסייה מממנת לא כדי להרוויח אלא כדי לקבל החזר לא כספי, יותר אנשים בכנסייה. כריכת מוצרים- נתינת חינוך קתולי, נותן לא
טובין ציבורי- ) נטול בלעדיות ותחרות( שירותים או מוצרים שאי אפשר לשייך אליהם זכות או בעלות והם זמינים לכל מבלי קשר למי תרם לייצורם. דוגמא:
ארגון קטן- גם פה הסביבה משפיע על הארגון, מחולק ל:2- ארגון קטן עם חוסר וודאות סביבתית- יש מעט בקרה, ביזור סמכויות )ארגון סנגור. ארגון קטן
קרן המבוססת על "קרן צמיתה-" מקימי הקרן משקיעים סכום כסף כלשהו המיועד למטרה שהגדירו. הסכום מושקע ומניב ריבית המשמשת למענקים לארגונים או לפרטים לפי מטרות
אזרחות- מעלה הרבה קונוטציות. לדוגמא: .1 המילה אזרחות. .2 חברה אזרחית- משמעות כפולה. חברה אזרחית– היא סך כל הארגונים האזרחיים והחברתיים ,או המוסדות המעצבים
מאפיינים של המגזר השלישי– .1 כולל מגוון רחב של ארגונים )מספקי שירות, ארגוני חברים וקרנות.( .2 גודל שונה- שכירים ומתנדבים. .3 תכני פעילות שונים.המאפיינים המיוחדים
מהי יוזמה חברתית? שילוב של עשייה עסקית או מיומנויות עסקיות עם יוזמה חברתית )במסגרת ארגונית או אחרת…( הדבר יכול לאפשר פתרונות יצירתיים וחדשנות במענה
פליישמן: ישראל על סף התפתחות משמעותית ביותר ביזמות חברתית. מדוע הוא טוען את זה? מסתכלים על מי היו בסטארט-אפ, מפני שיש יחס ישיר
אחריות תאגידית מדוע תאגידים וחברות תורמים כסף? נראה שחברות תורמות בממוצע בערך אחוז אחד מרווחיהן )לפני מס( לארגונים. התמריץ של ניכוי המיסים אינו
לאנשים שיש להם כסף– יש יכולת לדבר ולהישמע, ובארה"ב זו זכות מוגנת ע"י החוקה )תחת חופש הביטוי,( ולכולם יש יכולת בעצם להישמע. אך זה לא