כדאי לדעת

מניעים לשימוש בתקשורת בין-אישית: קיימים 6 מניעים: .1 שייכות, קרבה- המניע הבולט ביותר. רצון לשייכות וקרבה. למשל: שיחה עם חבר, יציאה משותפת. .2 שליטה- הצורך

מקרה פרטי של ייעוץ ניהולי – "ציידי ראשים:" מה הם עושים: במקרים בהם דרושים עובדים לתפקידי הנהלה בכירים )מנכ"ל, סמנכ"לים למיניהם וכו,(' פונים ל"ציידי ראשים"

חזון   זהו ייעוד. החזון יותר רחב מזה. בחברת "טבע" – מדברים על חזון אסטרטגי, ארוך טווח. רוצים להדגיש שהחזון שלהם הוא לא אוטופי. הם

תקשורת ברמת הפרט- הצגת העצמי בחיי היום יום: ארווין גופמן פרסם את הספר: "הצגת העצמי בחיי היומיום" והשתמש בגישה הדרמטורגית להמחשת העצמי. גישה דרמטורגית- שימוש

חשיבות התקשורת הארגונית: .1 יישום אסטרטגיות עסקיות– מנהל שנתקל בציניות של העובדים או בהתנגדותם למלא את האסטרטגיה אשר בנה לארגון חייב להשתמש בתקשורת הארגונית על

תקשורת ארגונית – הקדמה: עובדים המגיעים לארגונים, כאלה שרגילים בחיי היומיום יש להם זמינות מלאה למידע )אינטרנט, למשל,( נחשפים לראשונה למידור מידע. המידע אינו נגיש

יחס ללאומיות-לציונות– ישוב ישן– ע"ז מודרנית, מולך צמא דם, יהדות היא דת ולא אתניות- זה ישעיהו ליבוביץ' אין מקום ליהדות אתנית. הסיפור האתני לא מסתדר

הבעיה הדמוגרפית– 10 מיליון בני אדם בין הירדן לים התיכון מתוכם 5 מיליון לא יהודים (2007) הדילמה המוסרית– מה עלי לעשות כדי שתקבל אותי כאזרח

מגמות– אסלמיזציה- חזרה לזהות הברורה. כי ראו שכשעזבו את זה זה לא השתלם להם כי לא הצליחו להשתלב בחברה והיא לאקיבלה אותם. הערבים בארתץ רואים

  בעבודה עם מיעוטים- לאחר שמזהים בעיות ומיפוי חשוב לזהות גורמים מעכבים מרכזיים ואז 3 נקודות   ואז מקימים מעכבת רצינית. זה נקודה לא יודעים

התנועה האיסלמית– התנועה נתפסת כשדה לשינוי– לעומת המדינה שלא נתפסת כמקור שיעזור לשינוי. התנועה גם שיוויונית בין החמולות- זה היתרון התחרותי של התנועה- כי כבר

רקע על ערבים– מגזר בדואי התמקדות התנועה האיסלמית–איך התפתחה, אסטרטגיות פעולה, יחסים עם המדינה איך זה בא לידי ביטוי באוכלוסיה בנגב הבדואית   רקע על

אסטרטגיה של מיעוטים- תורת המובלעת- תאוריה וביקורת השאלה האם החרדים היא מובלעת? האם היא קב' אחת? מטריציה– ציר אנכי- ציר ההתערבות בקולקטיב –רצון להשפיע עליו

מנתחים מובלעת באופן גלובלי כלל עולמי- כל סוגי המובלעת היתה בריחה מהעולם הדתי של צעירים שרצו להתפתח הן מבחינה כלכלית והן השכלתית.   המונוטאיזם יש

תמורות בעולם החרדי – מחיר של הצלחה- משנות ה50 התחילו לעצור את הסחף של החזרה בשאלה. גידול דמוגרפי עצום כוח הקנאים: דעת תורה ועולם החומרות

האנגלוסקסיים– )דב מימון שייך לקב' זו,( האוכלוסיה בשכונת הרנוף בירושלים היא דוג כך דור ראשון משכיל, עמיד ומכיר בערכי המודרנה. דור שני עובר חרידיזציה ישראלית-

הישוב הישן– המובלעת 50 אלף אנשים , הם הגרעין הקשה אבל מועטים. נטורי קרטא, סאטמר, תולדות אהרון, נכנסים לקטגוריה זו. לא רוצים כלום מהמדינה, היינו

– תגובות חרדיות למודרנה דרכי התמודדות עם אתגר לאומי   פעילותיו של החזון איש )ליטאים חרדים( -1 לברה מגויסת למען לימוד תורה -2  חומרות, יגיעה,

פעם היו אימפריות שעסקו בגביית מיסים ובעשיית מלחמות ולא עסקו בחיים קהילתיים; יהודים חיו בקהילות משלהם עם שפה ופרנסה משהלם עם דאגה לילד ולזקן והיה