אסטרטגיות חדשנות בפיתוח טכנולוגיות ומוצרים חדשים פירמה אחת יכולה לנקוט בשתי האס,' בתקופות שונות, בשווקים שונים ואף גם באותו זמן ובאותו השוק. עם זאת, לרוב פירמות נוהגות לדבוק באותה האסט שכן אסט' חדשנות נגזרת מהאסט
הראשית העסקית של הפירמה. מכאן שלרוב פעולים באסט החדשנות שמתאימה לאסט העסקית של
הפרימה. אין העדפה לאחת מהשתיים, תלוי סיטואציה.
אסטרטגיות תגובתיות )ברגע שיש שינוי בשוק, הפרימה מגיבה אליו(
– הגנתית: תגובה במונחים שיווקיים )שיפור באחד מה (P4 ו/או הוספת מוצר לקו המוצרים.
לרוב כאשר אחר תוקף מוצר שמאוד חשוב לנו )ג'ונסון וג'ונסון יצרו תרופה דומה לטיילנול אך במחיר נמוך יותר. טיילנול עשו שינויים ב-P4 המחיר ואת הפרסום וגם הוציאו מוצר חדש
ומשודרג. התגובה הצליחה וג'ונסון נסוגה.( יתרון התגובה הוא ששיפרנו את המוצר או שהוצאנו מוצר חדש, התגובה מידתית ולא מצריכה עלויות גבוהות מדי. יחד עם זאת
מבהירה לשוק כי יודעת להגיב.
– חיקוי
- too :Me העתקה לא מדויקת כדי שלא לעבור על החוק. )העתקת הרעיונות משבוע האופנה
ומכירה במחיר זול יותר.(
Second but better ·
העיקרון החשוב ביותר באסט חיקוי היא הפחתת סיכון כיוון שהשוק כבר מכיר את המוצר )אין צורך בחינוך שוק,( יודעים שבסוף הטכנולוגיה הזו עובדת ולא מסוכן כמו עבור הפירמה
שפיתחה את הטכנולוגיה.
– מכוונת רצון לקוחות- בניית מוצר חדש לפי דרישה והגדרות מדויקות של הלקוח. או הצעה
ללקוחות בסקר )מה אתה צריך? מה חסר לך? היית קונה את(?… ותגובה על פי פידבק שלהם. לעיתים לקוחות לא מודעים לצורך שלהם, או אז כדי לדעת איזה מוצר לפתח נצטרך לצפות על התנהגות הלקוחות וממנה ללמוד על צרכיהם.חדשנות יכולה להיות שיווקית או טכנולוגית.השיווקית עונה על צרכי הלקוחות, והטכנולוגית מחדשת טכנולוגיה.ישנם הרבה מקרים שהלקוחות לא יודעים להגיד לנו מה הם רוצים- איך אפשר לטפל בזה? לא לשאול אותם, אלא להסתכל על ההתנהגות שלהם בעולם- אולי משם יהיו לי רעיונות חדשים. מוצר הצריכה הנמכר ביותר במדינת ישראל הוא חלב. אנשים בדרך כלל יקחו את החלב שנמצא מאחורה. עיתון- בדרך כלל לא לוקחים את הראשון. קרמבו- כל אחד אוכל באופן שונה.ניתן לחשוב על דרכים בהם אפשר לשנות את המוצר ולשפר אותו, לפי התצפית על התנהגות
הצרכנים. ניסוי- להכין 2 חפצים ששוקלים אותו דבר.
חדשנות: עונה על צרכי לקוחות בצורה שונה מהמקובל או משתמשת בטכנולוגיה שונה.
ביצים באריזות שקופות- יעלה יותר, ימשוך את העין, יהיו לקוחות שיהיו מוכנים לשלם יותר בעבור
המוצר הזה אל מול המוצר הרגיל באריזת קרטון. )יותר נוח(
אסטרטגיות אקטיביות )יוצרת את השינוי בשוק(
– מו"פפירמות אלה מקצות מראש אחוז נכבד מהכנסותיהן למו"פ. יש להן מחלקה, מעבדות ושם מדענים שמתעסקים במדע. למשל- לשפר סיבי טקסטיל, זה לא בהכרח אמור להיות לצורך מוצר ספציפי. במילים אחרות, זו פירמה שמוצאת פתרונות, איתם יכולים בהמשך
לפתור את הבעיה. לדוגמא- ,IBM עוסקת במדע, בשאיפה שמשהו מפריצות הדרך האלו יצלח ויממן את
ההוצאות שלנו. זו אסט' מאוד קשה, והרבה פירמות מוצאות אותה כלחלוטין לא יעילה. לכן הרבה מהגופים שעוסקים באסט' זו הם לא גופים למטרות רווח, למשל נאס"א. בסופו של
דבר הטכנולוגיות האלה מחלחלות אלינו. המיקרוגל למשל, נוצר מפיתוח של טכנולוגיות רדאר שעובדת על גלים קצרים שפותחה
במלחמה.
המצאה נוספת- מזון מיובש בהקפאה, נס קפה מגורען, גרנולה וכו.' אסטרטגיה קשה ולפעמים מוצאים אותה גם כלא יעילה, לכן לרוב כשמשתמשים
באסטרטגיה אקטיבית למו"פ אינם ארגונים למטרות רווח. למשל נאסא. מפתחים דברים
שיתכן ויועלו לאסטרונאוטים, לפעמים המוצרים מחלחלים גם לקהל הרחב. )כמו ייבוש מזון בהקפאה.(דוגמא נוספת- חברת דיופונט המתמחה בהנדסת חומרים. מייצרים סיב סינטטי להחליף את המשי והחוט שנוצר היה ניילון. מאז ייצרו גרביונים, מטריות, סיבי מברשת
שיניים ועוד.
