תפקידיהן ותרומתן של קרנות ועמותות למנהיגות חברתית

איך קרנות פועלות וממריצות לעשייה?

 

Æ  grant Challenge – שדורש מהמקבל לגייס חלק מהדברים בעצמו

Æ  תכניות פיילוט אליהן מושכים אישורים ותקציבים מהממשלה )דוגמת שירותי 911 בארה"ב(

o   השימוש בתכניות פיילוט מאוד מאוד חשוב.

Æ קרן פורד תמכה במשך שנים רבות ביוזמה שמנסה להעביר אנשים משירותי-סעד לעבודה. הם הקימו תכנית שבמשך 20 שנה, הריצה ניסוים )עם קבוצת ביקורת,( והתוצאות שנמצאו היו כל כך משכנעות, שהקונגרס העביר הצעת החלטה על התכנית שנתיים אחרי הניסויים

של ה20- שנה. MDRC – הארגון שהקימו, עושים ניסוים ותכניות פיילוט, עם קבוצות

ביקורת, כדי לייצר מידע אובייקטיבי שישמש את מקבלי ההחלטות )המחוקקים והציבור(

 

ממשלת ארה"ב מנסה לייצר תמריץ כספי לחברות תרופות, בכדי לייצר תרופות למחלות נדירות או שפוגעות ספציפית באוכלוסיות חלשות. הפתרון היחיד לבעיה שכזו, הוא שיתוף-פעולה בין מלכ"רים

לארגונים עסקיים.

 

6 אסטרטגיות של קרנות ליצירת שינוי:

 

.1  Strategy Building Knowledge – ביולוגיה מולקולארית, כדיסציפלינה, החלה במענקי

מחקר של קרן רוקפלר. .2    העצמת אוכלוסיות נחלשות בחברה, מוכווני-מטרות. ארגוני חברה אזרחית – טובים לחברה

בכדי להביא מגוון רב של פרטים בחברה לפעילות אפקטיבית, והעצמת האוכלוסיה עצמה,

ומתן הכלים להשפיע על מקבלי ההחלטות.

.3   Building Capital Human – כמעט כל קרן עוסקת באיזושהי צורה בהשקעה בהון אנושי.

כמו שקרן מנדל עושה בתכניות שלה, קרנות רבות מנסות לפתח דורות חדשים של אנשים

עצמאיים, מדענים, אקדמאיים, פעילים חברתית, מנהלי ארגונים וכו.' .4   Strategies Litigation –עלויות משפטיות הן גבוהות מאוד, וכבר זמן רב קרנות מסייעות

לפעילות  משפטית  שונה.  פעילות  חברתית  רבה  מתרחשת  בזכות  תביעות  משפטיות,

המאתגרות את פעילות הממשלה או תאגידים.

.5  תמיכה בכותבים ספציפיים, בעיקר כאלו שמעצבים וכותבים מסמכי-מדיניות )ממשלתית.(

 

בין

– קרנות עוסקות ביצירת שיתופי פעולה בעצמן,

Integrated Advocacy Strategies .6

 

גורמים ממשלתיים, אלכ"רים והעולם העסקי בכדי למצוא את מיטב המשאבים לשם פתרון

בעיות חברתיות.

 

בגלל התחרות הקיימת בין ארגונים על משאבים, קרנות יכולות לעודד ולאפשר יצירת קואליציה של

 

זו יכולה

וליצור שיתוף פעולה בין ארגונים מספקי שירותים וארגוני סנגור באותו תחום.

ארגונים,

 

להיות אסטרטגיה בפני עצמה. רק קרן רצינית יכולה לעיתים להביא עמותות מתחרות לכדי שת"פ.

 

"את\ה יודע\ת שאת\ה משתף\ת פעולה כשאת\ה נדרש\ת לוותר על משהו". ג'וש.

 

כמובן- יש חשיבות גבוהה ביצירת שיתופי-פעולה בין ארגונים, הן מבחינת השגת המשאבים, וחשוב מכך – בהשגת התוצאות, והשגתן באופן אפקטיבי. עם-זאת, שלא כמו )או לפחות פחות מ(- המגזר העסקי, היעילות עלולה להתנגש עם אידיאולוגיה. בתחום החברתי, האידיאולוגיה מכתיבה גם את

 

יש מורכבות,

ובמאבקים על אידיאולוגיות שונות,

וכמובן גם את התוצאות.

הדרכים לפתרונות,

 

שמרחיקה דווקא את הארגונים זה מזה.

 

קרנות יכולות לעיתים קרובות ליצור הלחמה בין רעיונות שונים, אסטרטגיות שונות, וכו.' ואם יש כמה דרכים שונות להשגת פתרונות לבעיות, המבוססות על אידיאולוגיות שונות, יכול להיות ששווה לקרן

 

 

 

 

 

 

 

687.2.4014

 

 

 

אמון הוא מרכיב חיוני ובסיסי ביותר בכדי ליצור את שיתופי פעולה בין ארגונים, וגם בין ארגונים

לקרנות.

העיתון – philanthropy – עיתון אמריקני, אין כזה בישראל.

 

פליישמן נתן דוגמה לכתבה, על קרן גדולה שהפסיקה את המימון שלה לארגון שעוסק בהורות

מתוכננת )גלולות,( ולאחר פרסום הכתבה וקידום המודעות לגבי החלטת הקרן ע"י הארגון, המוני אנשים פנו לקרן ודרשו מהם שישנו את החלטתם. הקרן אכן הפכה את ההחלטה, וחזרה לתמוך

בארגון.

 

מה חסר לקרנות, שמגביל את הכוח של פעילותן? את מי הקרנות מייצגות? את התורם, ואולי גם

את מקבלי התרומות .(trustees) זה, בא בניגוד לאלכ"רים, שיכולים להיות בהם מליון חברים, בעלי

זכות הצבעה. זה מצמצם את הלגיטימיות של הקרנות בכללותן.