כל חיי המקצועיים הייתי שכירה – התחלתי לפני הצבא, בעבודות של נערות חביבות. שמחתי על כל שקל שקיבלתי, הרגשתי מליונרית. אבל בואו נדלג על השלב הזה.
העבודה האמיתית הראשונה שלי הייתה אחרי הצבא – תחום התקשורת, משהו שהשתלב לי טוב עם הלימודים. הגעתי לעבודה הזו במקרה, דרך חברה שישבה לידי באיזו הרצאה באוניברסיטה. לא ידעתי שהעולם הזה יהפוך להיות עולמי הרועש והגועש במשך שנים רבות, שכל תפישת עולמי המקצועית תתגבש בתחום הזה. עבדתי שנים בתחום, התבגרתי לתוכו, הכרתי אנשים צבעוניים, משוגעים, מצחיקים, מוכשריםםםםם. כל יום היה יום אחר, מעניין, מרתק. אני לא יודעת אם הגעגועים הם לעולם התקשורת או לגילאי ה-20 המצחיקות. עברתי מעבודה לעבודה, משרות שהגיעו מפה לאוזן, לא חיפשתי עבודה שנים, פשוט התקדמתי וזזתי, התפתחתי, גדלתי. ונהניתי מאוד ברוב הימים.
ואז עשיתי הפסקה יזומה. קצת חו"ל. לימודים. מיציתי את עולם התקשורת. רציתי משהו אחר, אבל לא ידעתי מה. בשנים שלי בתקשורת העבודה הייתה בשעות די גמישות (לרוב עבדתי יותר מ-12 שעות. אבל הזמן טס. היה כלכך הרבה אקשן, ואנשים צעירים, שלא שמתי לב לשעות המרובות שעבדתי)
ואז עברתי לתחום אחר – תפקידים במגזר הציבורי. עולם אחר!! הסתדרות. מה לי ולכל העניין הזה. עבודה של 9-17, הכי מסורתית. אין גמישות בשעות, אי אפשר לבוא וללכת כשרוצים. איםן עבודה מהבית. צריך להיות במשרד. ואני לא הטיפוס הזה, יש לי קוצים בישבן. אבל אני, בשובבותי, ידעתי לצבוע את השעות האלה בצבעים שלי, המעניינים. שיהיה מגוון.. שיהיה מעניין..
זה היה עולם אחר לחלוטין. לקח לי כמעט שנה וחצי להתאפס על עולם הערכים האחר, קצב מאוד שונה. חשיבה מיושנת. ועדיין, הכנסתי הרה "פלפל" לכל העניין, כי זו אני. חייבת קצת אחר, קצת מחוץ לקופסה. היה מאתגר ברוב הימים. הטמפרמנט שלי, הקצב, העשייה האינטנסיבית, לא ממש עבדו עם רוב האנשים שעבדתי איתם. עבודה מהבית הייתה מילת גנאי (שריד מהחיים שלפני הקורונה, אבל על זה ארחיב במקום אחר). היו חיכוכים ולמרות זאת עשיתי הרבה, יזמתי, פיתחתי, "הבאתי קבלות".
גם זה הגיע למיצוי בשלב מסוים, כי הבנתי שהשתניתי – אני רוצה להיות עצמאית.
ואז הגיעה הילדה הקטנה והמהממת שלי. מי רוצה לעבוד 9-17?? אני רק רוצה למצוא עבודה מהבית, כדי שאוכל לשחק איתה ולנשק אותה כל היום. חשבתי לי שזה יהיה קל, כי יש כל כך הרבה אנשים שמצאו להם עבודה מהבית. אז מה הבעיה? גם אני אמצא משהו. בראש שלי ראיתי את היומיום שלי, דמיינתי איך אעבוד כשהיא ישנה, ואוכל להנות משני העולמות.
טוב, אז זה יותר מורכב ממה שחשבתי.
במשך חודשים רבים דיברתי והתקשרתי ושלחתי וכתבתי לכל מיני אנשים מכל מיני תחומים, לגבי תפקידים שבכלל לא ממש עניינו אותי. ועדיין, לא קרה כלום. הפתעה מוחלטת. מעולם לא השקעתי כל כך הרבה מאמץ בחיפוש עבודה. זה היה מהיר מאוד בדרך כלל. אחרי חודשיים של הפתעה וציפיות ואכזבה, הבנתי שזה לא מה שדמיינתי.
חברה אמרה שעבודה מהבית היא משהו שצריך לבנות – מתחילים בקטן, ולאט לאט זה גדל. והיא כל כך צודקת. אז אני עדיין בקטן (כל כך קטן שבקושי רואים J) אבל אני עובדת על זה. על העבודה מהבית. על להגשים את הרצון שלי להיות עצמאית, לנהל את הזמן שלי, בכלי משרד שצריך להיות בו, פגישות ארוכות ומיותרות, ובעיקר הרבה יותר מדי אנשים שלא עובדים.
צריך סבלנות, לקושש עבודות, להרוויח פרוטות, אבל עם הזמן ועם התמדה זה יקרה. אני אוכל להישאר בבית, ולהרוויח למחייתי.
אז בהצלחה לי ולכל המחפשות או מחפשים.
רוצים לעבוד מהבית? קלדנות, כתיבה, תמלול, הזנת תוכן, הזנת נתונים, ועוד? תשלחו לנו הודעה בוואטספ:
050-2322173
או למספר
058-6725374
או כנסו לאתר שלנו בקישור הבא : עבודה מהבית
