פחד בקמפיינים– חשוב לציין כי פחד יכול לשכנע עד רמה מסויימת של סיבולת, מעבר לרמה זו הוא כבר
לא אפקטיבי. לעומת זאת ערכו עוד ניסויי בנושא )עדכני יותר( והוכח כי רמות גבוהות של פחד אפקטיביות כאשר מאמינים כי ישנה התנהגות ברת ביצוע באמצעותה הפרט יכול להתמודד עם האיום. ישנו מודל קוגנטי המדבר על האפקטיביות של תקשורת שיווקית המעוררת פחד ויש לה 4 משתנים: .1 חומרת האיום הנתפס. .2 תפיסת ההסתברות של התרחשות האיום. .3 היעילות הנתפסת של התגובה ההגנתית. .4 החוללות העצמית הנפתסת
לביצוע אותה התגובה. ארבעת משתנים אלו יוצרים מוטבציה להגנה שמשפיעה על רמת השינוי בהתנהגות.
יותר
האפקטיביות של פחד מוטלת בספק ולעיתים עלולה להזיק
כמובן שיש בעיות בשימוש בפחד-
לבריאות, לדוגמא שימוש בפחד עשוי ליצור התנהגות נגד, בקרב הפגיעים ביותר, יכול לעורר חרדה הגורמת להדחקה ולהכחשת האיום וגם יכול להיות לא אפקטיבית עבור אלו עם חוללות עצמית נמוכה שלא מאמינים שיוכלו להתנהג ככה. כמו כן שימוש בפחד מעלה שאלות אתיות– שימוש בכח ההפחדה על מנת לשלוט בהתנהגות
של אנשים.
הומור בפרסומות– יש בעד ונגד בשימוש בהומור בפרסומות. בעד– מושך קשב, יוצר אהדה, מעלה את הפתיחות
והנכונות לקבל את המסר, מושך קהלי היעד בייחוד בקהל יעד צעיר. נגד– עלול להפריע להבנת המסר, גונב את
הומור מתאים ליצירת
לסיכום,
)לפגוע.(
עלול ליצור תגובות רגשיות אחרות
ההצגה ויכול להאפיל על המוצר,
אהדה/העדפה, לקהל יעד צעיר ומשכיל, מוצרי מעורבות נמוכה ובינונית.
כל מסר אפשר להציג באחד מסגנונות הביצוע: דוגמא מהחיים האדם, סגנון חיים, פנטזיה, מצב רוח/דימוי, מוסיקה, סמל אישיות, מומחיות טכנולוגיות, ראיות מדעיות ועדות אישית. מבנה המסר– איך לומר זאת ברמת
שהקהל יסיק מסקנות לבד;? חד
האם עדיף להיות מפורש/
הסקת מסקנות עבור קהל המטרה-
ההגיון?
צדדי/דו-צדדי– מציגה את היתרונות של המוצר? או גם וגם;? משווה/לא משווה?
מקור המסר– מי אמור לומר זאת? מסרים המועברים ע"י מקורות מושכים או פופולריים משיגים יותר קשב וזכירה.
לכן השימוש בידוענים כדוברים. לדוגמא: נתפסים כאמינים, או משדרי יוקרה. אמינו המקור מושפעת מ:מומחיות
)ידע המצוי בידי הדובר;( מהימנות )נתפס כמקור אובייקטיבי והוגן;( היכולת לעורר אהדה )מידת המשיכה למקור.( השימוש בידוען מושך תשומת לב לפרסומות, מקנה למוצר זהות ייחודית המבדילה אותו ממתחריו. כמו כן שיש גם סיכונים בלקיחת פרזנטור למוצר. יתרונות בלקיחת אנשים אמיתיים– דורש פחות תקצוב, אמין יותר לעיתים, לא
מסיח את הדעת מהמוצר עצמו, לא תלוי בשערוריות אפשריות.
שלב רביעי בתקשורת
שיווק ישיר.(
מכירה אישית,
יחס"צ,
קד"מ,
)פרסום,
.4 בחירת ערוצי תקשורת
לא .2
מכירה אישית.
שיווק ישיר,
.1 תקשורת אישיים–
עוסק באיזה ערוצים מפרסמים?
השיווקית,
אישיים– המסר מועבר בלי מגע אישי, לכלל הציבור, כגון פרסום, יחסי ציבור, קידום מכירות.
פרסום– כל צורה לא אישית ובתשלום של הצגת הסחורות/השירותים באמצעות ערוצים המוניים, המוצעים ע"י
זוהי צורת
טלויזיה וכו.('
רדיו,
אינטרנט,
שלטי חוצות,
מגזינים,
)פרסומות בעיתונים,
מעניק חסות מזוהה
תקשורת פומבית ולא אישית. היתרון שלה הוא הגעה לקהל הרחב ומבוסס תדמית והחסרון הוא בתקציב רב
ולא אישי. יעדי פרסום אפשריים: .1 ליידע- פוסטינור. .2 לשדל- אריזת חיסכון. .3 להזכיר. פרמטרים במדיה:
א. תדירות חשיפה. ב.הפצה ג"ג. ג. עלות. ד.איכות נתפסת. ה. רגישות לקהל המטרה.
קידום מכירות– מגוון תמריצים קצרי טווח לעידוד התנסות במוצר/השירות או לעידוד "קנייתם," כגון דוגמיות,
מתנות עם לוגו, קופונים, תוספות, אריזות המחיר מוזל, תחרויות נושאות פרסים. היתרון הוא שהתמריץ הוא
פתיון, מעורר תשומת לב, תגובה חזקה ומהירה והחיסרון הוא אפקט לזמן קצר.
