.1 כשאנו נמצאים במצב בו רוצים לבנות תוכנית עבודה, רוצים לעשות שינוי. שינוי זה מפחיד. לא תמיד
השינוי הוא דרמטי אבל עדיין שינוי. כשרוצים לעבור ממצב א' למצב ב' – צריך שיהיה חזון.
.2 בסיס לתכנון אסטרטגי. התכנון הוא דבר טוב, כדי להגיע ממצב א' ל-ב.'
.3 בלי חזון קשה לגייס את האנשים המתאימים. איך תדע מי מתאים לך ומי לא?
אי אפשר לעשות שינוי בארגון בלי להניע את האנשים ולגייס אותם לרצות בו. משכנעים אותם לתמוך
בחזון.
בבקשות לתרומות – קודם כל צריך להציג את החזון של החברה.
החזון מכיל את השקפת העולם והערכים. השקפת העולם משרטטת גבולות – מה אנחנו רוצים ומה לא.
חזון יושב על תשתית ערכית.
מרכיבי החזון – 3 מרכיבים עיקריים
יש חזונות שיש בהם אמירה בסדר גודל של אוטופיה ואז היא מעבר למרכיבים האלה.
.1 "השליחות" – צריכה להיות ברורה. כל המטרות צריכות לשרת את האמירה החזונית.
.2 אסטרטגיה – בקווים גסים. לדוגמה: להוריד את מספר התלמידים בכיתות. למה רוצים לעשות
את זה? איזה חזון עומד מאחורי זה?
יש ארגונים שאין קשר בין מה שהם עושים לבין היעד שלהם.
הכיוון האסטרטגי, הקו הגס, צריך להיות קשור ל – איך הגדרנו את הבעיה? האסטרטגיה קובעת מה צריך לבנות בארגון. זה קריטי. ידע בתחום לא מספיק. צריך לגייס כ"א שהוא
מומחה בדרך שהארגון הטווה. שינוי דרמטי בפילנתרופיה – כעת, הפילנתרופים דורשים לדעת לאן הולך הכסף שלהם, והאם המטרה
הושגה. זה הביא לשינוי של האסטרטגיות, לכאלה שאפשר למדוד את התוצאות שלהן.
מתוך מחקרים שנעשו, ראו שהפילנתרופיה דורשת יותר סיכונים מביזנס וזה מזיק לתחום החברתי.
.3 תרבות – ערכים )גם קווים אדומים.(
אחד הדברים שמונעים שינוי, הוא העדר הסכמה בין אנשים שצריכים לחולל את השינוי. כל האנשים
צריכים להסכים ביניהם. מה בתרבות שלנו ומה לא.
נקודות קריטיות לחזון
החזון צריך לעורר השראה, להניע. על החזון להיות בהיר ובעל יכולת לגייס מוסכמות.
אין להסתפק במשפט קצר וקליט – זו ססמה ולא חזון.
ציון קווי האסטרטגיה במסגרת החזון, מבטיח שמירה על קשר בין מטרות לבין אמצעים.
מרכיב התרבות – גם התחייבות וגם כלי לגיוס עובדים מתאימים. זה מעבר לכישורים של העובד.
מחזון לתוכנית
בעבר התפיסות הניהוליות היו נפרדות – היה מנהל ציבורי, ניהול בביזנס ולא היה צריך לנהל את המגזר
השלישי. הטענה עכשיו היא שעקרונות הניהול הם דומים בכל המגזרים )זה לא הדבר החדש.( החדש הוא שלא יהיו
ארגונים מובהקים – ארגון ציבורי, ארגון עסקי וארגון מהמגזר השלישי.
בעבר, המטרה של המלכ"רים הייתה לעשות צדקה, ולא שינוי חברתי. זהו ערך שקיים גם ביהדות וגם בתרבויות אחרות. היום זה לא ממקום של צדקה אלא רצון לשנות את המערכות ככה שלא יהיה צורך
בצדקה.
THE ROLE OF VISION AND project management" – המאמר
עוסק ב –
חזון זה מושג מורכב, הוא כלי של קידום וביצוע של פרוייקט, מפעל וכו.' הטענה שלהם היא שאחד הדברים שתורמים להצלחה של כל מפעל, זו היכולת ליצור חזון ולהעביר אותו
בצורה בהירה לבעלי עניין במימוש החזון הזה. גם בביזנס עוברים עכשיו למושג "בעלי עניין," כשבעבר השתמשו במושג בעלי מניות. אנחנו קובעים מי
הם בעלי העניין. חזון הוא לא דבר פרטי של המנהל. הציפייה היום היא שהחזון יימסר, שתהיה קומוניקציה כזו שכולם
ירגישו שזה משרת גם אותם.
חזון הוא כלי כדי לחולל את השינוי.
שני הכותבים האלה שמים דגש על חשיבות החזון בפרוייקטים או במפעלים, שלמעשה הם מאוד מבוזרים. הם מדברים על פרוייקט שיש לו המון שותפים שכל אחד פועל בצורה נפרדת. לכל אחד יש מערכת שונה
של מטרות – אם אין חזון על, איך נגיע למטרה הסופית.
הטענה שלהם שבלי חזון, אי אפשר להוביל את הפרוייקט. יכול להיות שבגלל האינטרסים שיש לכל אחד,
שאולי הם אפילו סותרים, זה יגרום לזה שהדבר הסופי ייצא אחרת.
החזון יוצר את התיאום והקישור בין כל החלקים.
לחזון יש את האפשרות לאנשים שונים ליצור משמעות במה שהם עושים. היצירה היא החזון.
זו התוספת ששני הכותבים נותנים לנו.
