מאפיינים של המגזר השלישי– .1 כולל מגוון רחב של ארגונים )מספקי שירות, ארגוני חברים וקרנות.( .2 גודל
שונה- שכירים ומתנדבים. .3 תכני פעילות שונים.המאפיינים המיוחדים לארגוני אלה: א. דגש על ערכים. ב. ריבוי
מקורות מימון. ג. ריבוי בעלי עניין. ד. מבנה ארגוני מעורב. ה. מבנה תעסוקה מעורב.
ארגוני צדקה, גמילות חסדים– מושג ששם דגש על התמיכה שארגונים מקבלים מתורמים ומתנדבים, על פעילותם הפילנתרופית, על התפקידים שהם ממלאים בעזרה לאנשים שלא שפר עליהם גורלם, ועל ההקשר הדתי שיש פעמים רבות לפעילותם. המושג מכוון לאנשים קשיי יום, בזמנו רק אם אתה עני שבצדק )נכה לדוגמא( מגיע לך צדקה, לעומת פושעים ושיכורים. מושג זה אינו מתייחס לכך: .1 תרומות מהוות חלק קטן מהכנסות המגזר
השלישי. .2 חלק גדול לא משרת עניים, אלא מעמד בינוני. .3 לארגונים רבים אין קשר לדת.
המגזר העצמאי- מושג המגיע מארה"ב, ליברלי. ארגונים שרחוקים מלהיות עצמאיים, יש פיקוח, ולכן אין עצמאות
על מלכרים. העצמאות נוגעת לעצמאות כלכלית )לא מפיקים רווחים( ולעצמאות פוליטית )לא קשורים לממשלה.( מושג זה אינו מתיחס לכך: .1 לרבים מהארגונים יש תלות במקורות המגזר העסקי/ממשל. .2תלות ממשלתית
מובילה לתלות פוליטית. .3 פיקוח ורגולציה ממשלתית תמיד תהיה.
המגזר ההתנדבותי- מונח בריטי. מדגיש את מקומם המרכזי של מתנדבים בניהול הארגונים ובביצוע הפעילויות
של הארגונים, כמו- גם את החשיבות של השתתפות מרצון. מושג זה אינו מתייחס: .1 עבודה ברובה לא
מתבצעת ע"י מתנדבים. .2 הבחנה בין השתתפות מרצון או כפיה אינה תמיד ברורה.
ארגונים פתורים ממס- מונח המדגיש את העובדה שבמדינות רבות לארגונים במגזר יש מעמד מס מיוחד שפוטר
אותם מתשלום מיסים שונים. מושג זה אינו מתייחס ל: .1 לא כל מדינה מעניקה פטורים. .2 הגדרה טכנית ולא
מהותית- לא מסביר למה ניתן פטור, לא ניתן לערוך השוואה בינלאומית וחוקי המס ניתנים לשינוי.
ארגונים לא ממשלתיים- .NGO מונח המשמש מדינות מפותחות ובהקשר של ארגונים בינלאומיים, מדגיש את
הבידול של הארגונים האלו מהממשלה. מושז זה אינו מתייחס ל.1: מתייחס לקבוצה מוגבלת של ארגונים. .2 שת"פ ממשלתי-כן משפיעים על קביעת מדיניות. .3 מתעלם מכך שגופים ממשלתיים מקימים ארגונים. .4 הגדרה
על דרך השלילה ולא מסביר מה כן.
הכלכלה החברתית- משמש בעקר ארצות פרנקפוניות, מתייחס לארגונים מסוגים שונים שיש להם מטרה
חברתית, גם אם מנסים להשיג אותה באמצעים כלכליים. המושג אינו מתייחס ל: .1 בלבול עם המגזר העסיק. .2
קואופורטיבים. .3 מטשטש את הגבולות בין פעילות עסקית לחברתית.
ארגונים ללא כוונות רווח- המונח שמקובל במערכת החשבונאית, שם דגש על כך שארגונים אלו קיימים כדי לא לחלק רווחים. המושג אינו מתייחס ל.1: רווחים- יש ארגונים רווחיים. .2 זוהי הגדרה טכנית ולא מהותית- למה מבהיר מה הארגונים כן עושים, קושי להשוואה בינלאומית.3. מעורר דימוי של אי גביית תשלום על שירותים
שניתנים. .4 הגדרה על דרך שלילה. יותר מתאים ארגונים ללא חלוקת רווח.
מגזר שלישי- ארגונים אלו אינם חלק מהממשל/שלטו מקומי ולא מחלקים רווחים- אינם חלק מהמגזר העסקי. למה המושג טוב: .1 לא מציע הכללות שגויות. .2 אינו מנוסח על דרך השלילה. .3 שם זמני. המושג אינו
מתייחס ל: .1 אינו מזהה מאפיינים. .2 לא מנוסח על דרך השלילה אבל מבוסס על שלילה )אינו ראשון ושני.( הפתרון. לאחר פרויקט הופקינס הגדירו את המגזר השלישי כך: א. מכיל ארגונים– לארגון יש איזושהי מהות ארגונית נמשכת, פעילויות שהן אד-הוק. ב. הארגונים הם פרטיים– אינם חלק ממערכת ציבורית, אך כן יכולים להיות מושפעים ממנה. ג. הארגונים אינם מחלקים רווחים. ד. הארגונים הם עצמאיים– ניהול עצמי, אינם
נשלטים ע"י גופים חיצוניים. ה. ארגוני מתנדבים-תרומה, וולנטרי.
