טובין ציבורי- ) נטול בלעדיות ותחרות( שירותים או מוצרים שאי אפשר לשייך אליהם זכות או בעלות והם
זמינים לכל מבלי קשר למי תרם לייצורם. דוגמא: אוויר- טובין ציבורי, לא ניתן למנוע ממישהו לצרוך אותו והוא נטול תחרות ובלעדיות. מחלקים אותו ל:2- .1 נטול בלעדיות או בלעדי )לדוגמא קניית אוכל.( .2 תחרותי או נטול
שיש
יש לשים לב:
תחרות- מישהו אחר משתמש בזה ולכן האחר לא יכול )הצריכה שלך לא משפיע על האחר.(
סוגים שונים של טובין, להבחין בין ציבורי יותר לפחות. האם אפשר למכור טובין ציבורי? דמי חבר לארגוני זכויות אדם? יכול להוביל לתופעת הטרמפיסט. מי מספק אותו? המדינה ובספק המגזר השלישי. לספקים מסויימים יש
גישה גבוהה יותר מלאחרים לטובין ציבוריים. המדינה יכולה לגבות מיסים מכולם, ולאלץ אותנו לשלם על בטחון,
אוויר נקי ומים.
טובין פרטי טהור– )בלעדי, ותחרותי( קנייה אישית, קניין פרטי, כאשר אני רוכש אותו אני מונע מאחר לרנות אותו,
ארגונים עסקיים
השוק ובספק המגזר השלישי.
מי מספק אותו?
קניתי את כל הלחמים במכולת.
לדוגמא:
מתאימים יותר מכל להספקה של שירותים פרטיים. אין להם עניין לייצר שירותים שיש בהם "טרמפיסטים," כמו
טובין ציבוריים או חצי-ציבוריים.
קניין חצי פרטי– ) בלעדי, נטול תחרות( מוזיאון, תיאטרון, יש אגרה לכניסה. מי מספק אותו? המגזר השלישי
ובספק העסקי והמדינה.
טובין ממאגר משותף– )נטול בלעדיות, תחרותי( דגה בים.
כשל ממשלתי- הממשלה אינה מצליחה או אינה מעוניינת לספק שירות או להתמודד עם בעיה חברתית. מקורות
מספקת שירותים הומוגניים בשל הרצון
הממשלה מיצרת/
דאגה לבעלי ההון.
היעדר תמריץ פוליטי,
לכשל:
להיבחור בשנית, לכן אין תמריץ לממשלה לספק מגוון רחב של שירותים, אלא לספק שירותים התואמים את
רצונותיו של "הבוחר הממוצע." הממשלות מספקות שירותים הומוגניים ולא הטרוגניים.
כשל התנדבותי- ארגוני מגזר שלישי אינם מצליחים לספק שירות או להתמודד עם בעיות חברתיות בהיקף
חובבנות ניהוליתף העדר מקורות ומשאבים מספיקים למשך תקופה
מקורות כשל התנדבותי-
הנדרש.
מתמשכת.
תאוריית צד הביקוש- נקראת גם תאוריית ההטרוגניות, תאוריית הטובין הציבוריים או תאוריית הכשל הממשלתי.
השאלה שנשאלת זה מתי יצמחו ארגוני מגזר שלישי-? במצבין בהם יש ביקוש מגוון שלא מסופק ע"י הממשלה. תמיד ידרשו ביקושים עודפים, שלא מקבלים מענה מהממשלה. באותה נשימה, ככל שהממשלה מספקת שירותים
חברתיים רחבים, רבים ואיכותיים, המגזר השלישי יהיה קטן יותר. מודגים מרכזיים בתאוריה: בוחר חיצוני,
של התאוריה:מסבירה חלק מהשילוב של שירותים ממשלתיים ושירותי מגזר שלישי
החוזקות
ביקוש מגוון.
בדמוקרטיות ליברליות בהקשר של מצוקות תקציבי ציבור, ומדוע המגזר נוטל תפקיד משלים לממשלה. חולשות:
התאוריה מניחה שיש ניגוד טבעי בין הספקת שירותים ממשלתייםוהספקת שירותים ע"י המגזר השלישי.
בוחר חיצוני- נוגע לתאוריית צד הביקוש. זהו האדם הממוצע, אליו מיועדים השירותים שהממשלה מספקת; זהו
האזרח הטיפוסי והביקוש שלו לשירותים הוא ממוצע, סטנדרטי.
ביקוש מגוון- ככל שהחברה היא הטרוגנית יותר, המגזר השלישי גדול ומגוון יותר. יש יותר אנשים, כלומר יותר
אחרים ירצו סוגי בתי ספר שונים
בזמן שהבוחר החיצוני ישתמש בשירותים של ביה"ס הממלכתי,
אמונות.
)דמוקרטי.( למה הממשלה לא מעניקה את כל סוגי החינוך? בשל תקציב מוגבל, והעדר תמריץ פוליטי. בתי ספר
מיוחדים משלימים את הביקוש העודף שקיים.
תאוריית צד ההיצע- נקראת גם תאוריית היזמים החברתיים. השרותים של ארגוני מגזר שלישי משקפים היצע
של שירותים המוצעים ע"י יזמים אידיאולוגיים שמעוניינים למקסם החזרים- לאו דווקא כספיים. קבוצות בעלות אידיאולוגיה, מעוניינות להפית את האידיאולוגיה הנ"ל ועושים זאת בעזרת שירותים שהם מעניקים, לדוגמא ביה"ס
מסבירה
יזמים אידיאולוגיים, החזרים לא כספיים, כריכת מוצרים. חוזקות:
קתולי או בית-חולים קתולי. מושגים:
היטב את הקשר ההדוק שבין הבסיס הערכי-אידיאולוגי של ארגוני מגזר שלישי רבים, וההתמקדות שלהם בתחומי
מניחה שהממשלה היא נטרלית ולא אכפת לה התוכן האידיאולוגי של
חולשות:
פעילות כמו חינוך ובריאות.
השירותים, התאוריה מתעלמת מארגונים שאינם אידיאולוגיים.
