ארגון קטן- גם פה הסביבה משפיע על הארגון, מחולק ל:2- ארגון קטן עם חוסר וודאות סביבתית- יש מעט
בקרה, ביזור סמכויות )ארגון סנגור. ארגון קטן עם וודאות סביבתית- שליטה אישיתף מרכזית וחזקה, מעט
תיעוד וסטנדרטיים )קרנות משפחתיות.(
מבנה הסביבה- על פי הנאמר אנו יכולים לחלק את הסביבה ל2- צירים: .1 נע בין סביבה סוערת לבין סביבה
יציבה.2. מבנה וסגנון ניהולי- נע בין סגנון בירוקרטי לסביבה אדהוקרטית. ככל שהסביבה יותר סוערת היא דורשת
שינויים יותר מתמידים וככל שהמבנה והסגנון הנהולי הוא יותר בירוקרטי כך הארגון פועל בצורה יותר אוטומטית.
ארגון בירוקרטי ונוקשה לא יתאים לסביבה דינאמית.
בחינת הארגון שלנו- כדי לבחון את הארגון נבנה מודל הבנוי על כמה צירים: .1אפקטיביות לעומת יעילות– לאו
דווקא סותרים, צריך להגיע לאיזון בניהם. .2ארגון זמני או קבוע– ציר נוסף של בחינת הארגון, אוהל לעומת ארמון. האם הדגש הוא על יציבות וחלוקת עבודה מסודרת? צריך למצוא מערכות דינמיות, תקשורת רשתית מבוזרת ולא ערוץ תקשורת יחיד. .3 אוריינטציה למשימה או לאנשים בארגון. .4 אוריינטציה סימבולית )ערכית(
לעומת אוריינטציה רשמית )טכנית, מוגדת ע"י כללים.( .5 קביעת החלטות מלמטה למעלה או מלמעלה למטה.
.6 רמת הקלילות של ההיררכיה. .7 ארגון שיוצר לעצמו זהות מובדלת לעומת השתלבות עם הסביבה )צב- החלטות עצמאיות, מערכת סגורה, לעומת זיקית- תגובה מיידית לסביבה המשתנה.( .8 מיקוד שליטה פנימי לעומת חיצוני– חיפוש פתרונות בארגון לעומת פנייה לסביבה. אם מחברים את כל הצירים הללו, צריך לבדוק היכן הארגון ממוקם, קבלת החלטות, היררכיה, יחס לסביבה וכו;' כל אלו עוזרות להחלטות ניהוליות, קבלת החלטות
אסטרטגיות.
א-סימטרייה במידע– אחד מהצדדים בעסקה יודע יותר על איכות המוצר או השירות, לדוגמא: בן אדם יכול למור
את הדם שלו מבלי להגיד שיש לו צבהת זיהומית. הא-סימטרייה במידע מחמירה אם יש בן אדם שלישי: משלם על
המנגנון להימנע מכך ומפחית את אי הוודאות. כשקונים
השירות ולא מקבל שירות. כיצד נמנע זאת: שקיפות-
שירות הוא צריך להיות אמין.
אמון- אחד הקריטריונים שצריכים להיות בארגון מגזר שלישיץ אנחנו מניחים כי בארגוני מגזר שלישי יש יותר אמון
ושקיפות מאחר ואין כוונות רווח.
השפעות חיצניות– החצנה: תוצאות הלוואי של הפעילות העסקית או הבחרתית שלנו. תועלות או עלויות שאינן
מכוסות באופן ישיר ע"י מחיר השוק של המוצר או השירות, לדוגמא: לקחנו קב' של נשים בדואיות שלמדו לרקום, לאחר מכן הגברים שרפו את החנות שפתחו- זוהי דוגמא להחצנה שלילית של הפרויקט, ויכול להיות גם החצנה
חיובית. יש דברים שקשה לחזות- אי חישוב של עלויות של זיהום אויר, לא תמיד קל להכניס לתחשיב.
כולל עלויות של מציאת
סך העלויות הישירות והעקיפות של העסקה או האינטראקציה-
עלויות עסקה-
שותףלעסקה, ניהול משא ומתן, אכיפת החוזה ופירושו והשלמתו לאחר שמתעוררות בעיות לאחר כריתתו. אלו הם צעדים של לפני ואחרי העסקה- סך העלויות הישירות והעקיפות של העסקה או אינטראקציה, לדוגמא: ישנה בעיה
של אמון במוכרי הדם, עד כדי סיכון של אחרים- מה ניתן לעשות? להכניס את השקיות הדם לבדיקה.
כשל שוק- מצבים בהם השוק לא נותן מענה מספק לבעיה. לדוגמא: מוצרים שניתן להיות עליהם טרמפיסטים
)מוצרים ציבוריים,( יש מחסור מידע, זה גם מצב של כשל שוק- דבר זה יוצר היצע עודף. כשל השוק יכול להתעורר
כתוצאה מא-סימטרייה של מידע, סיכון מוסרי שנובע מהשפעות חיצוניות שליליות ועלויות עסקה גבוהות. דוגמא: אם נשלם לתורמי הדם, אנו נקבל מצב שבו תורמים בריאים וחולים יתרמו. כשל שוק: העדר תחרות מושלמת
החצנות
– מונופול,
מקורות לכשל שוק
מוביל לכך שהשוק אינו מצליח לספק מוצרים ושרותים באופן פעיל.
ואסימטריה במידע
כשלי המערכת הוולנטרית- בעיית הטרמפיסט: שחקנים במערכת התורמים פחות מכפי חלקם לתוצר הכללי,
אך נהנים מצריכתו של התוצר באופן יחסי או אף עולה על חלקם. לא כולם תורמים אבל כולם נהנים. אין תמריץ לתרום דם הריי. החסרונות של אספקת שירותים ע"י מלכרים הם למעשה גורמים או מהווים בעצמן את כשלי
השוק במערכת הוולנטרית.
