מודל הגירויים

 

מודל התמקד במהות הגירויים היוצרים לחץ, עכשיו אנו הולכים מהתגובות החוצה לגירויים. אי אפשר להתעסק בתגובת האדם אלא

מה גורם ללחץ. הטענה היא שכמו שמקודם אמרנו שהתגובה אוניברסלית, כך ישנם גם ארבעה גירויים אוניברסליים שגורמים ללחץ.

נפרט עליהם לפי סדר הלחץ שהם גורמים מהכי משמעותי.

ההנחה הבסיסית של המודל היא שיש גירויים שיוצרים לחץ אצל רוב בני האדם.

עומס:  הגירוי הראשון שמעורר לחץ אצל כולם הוא עומס. עומס מעורר לחץ. לדוגמא: מצב בו גירוי מסוים מאופיין בעוצמה גבוהה עד שאין ביכולתנו להסתגל אליו. או כאשר יש מחסור בזמן או במשאבים לביצוע מטלה, או כאשר הפרט נדרש לביצוע מטלה ברמה שהיא מעבר

ליכולת הביצוע שלו.

קונפליקט:

קונפליקט הינו מצב בו אדם נאלץ לבחור באפשרות אחת מבין שתי אפשרויות או יותר. קונפליקט יוצר לחץ, מאחר ולכל בחירה יש מחיר: בכל בחירה שאנחנו עושים בחיים אנחנו מפסידים ומרוויחים, באותה הבנה שאני

מפסידה תמיד משהו לא משנה מה אני אבחר זה גורם ללחץ. לדוגמה: כשאנו מתלבטים איזה בגד לקנות, את היקר והיפה או את הזול אך הפחות יפה. אנו מצויים בקונפליקט כי לכל אחת

מהחלופות יש משקל שווה (יתרון וחסרון.) כל בחירה (ולא חשוב מה) מלחיצה, כי היא מאלצת אותנו לוותר על אלטרנטיבה אחרת,

שכזכור גם לה יש יתרון.

}  קונפליקט מתייחס גם להתנגשות בין שני רצונות או צרכים פנימיים:

q  תלות ועצמאות מצד אחד מאוד בא לי להיות סטודנט עצמאי ומצד שני נוח לי שאמא מבשלת לי, מכבסת לי. השאלה מה

בוחרים? דרך עצמאית או להינות מהטבות הבית?

q קרבה (אינטימיות) וריחוק (בדידות🙂 האם להיות בקשר אינטימי עם בן אדם היכולת לבטוח באדם אחד ולהתחבר אליו או

בריחוק- שקשה עם כל ה"דביקות," האינטנסיביות. לאדם בדרך כלל בזוגיות יש ריקוד כזה.

q  שיתוף פעולה ותחרות: האם לעשות פעולה יחד או לעשות לבד ולהיות במצב של תחרות.

q התנהגות אימפולסיבית והתנהגות מוסרית: לאכול את העוגה אחרי הסטייק או לא, לקלל את מי שעקף אותי או שלא.

חוסר שליטה:

חוסר שליטה הינו תחושה של האדם כי הוא אינו שולט במצב, אלא "הגורל" או אנשים אחרים הם השולטים בו ומנהלים אותו. בתור

בני אדם אחד הדברים החשובים לנו ביותר הוא השליטה המלאה שלנו על חיינו.

 

 

 

עצם תחושת השליטה (או היעדרה) משפיעה על רמת הלחץ שחווים בני האדם, בכל מצב של פוטנציאל שאני לא בטוחה מה יקרה איתי

יש פוטנציאל של לחץ. מחקר של גלס וזינגר :)1972( לקחו 2 קבוצות נבדקים והשמיעו להם רעש. בקבוצה אחת נתנו לקבוצה כפתור שאם הם לא מצליחים לשאת את הרעש הם יכולים ללחוץ על הכפתור ולקבוצה השנייה לא סיפרו להם על הכפתור. הסימפטומים של הלחץ בקבוצה עם הכפתור היו הרבה יותר נמוכים. על אף ששתי הקבוצות שמעו את אותו הרעש, אתם אותם הדציבלים הם עדיין לא הגיבו אותו הדבר

ללחץ מאחר שלא היה להם את אותה יכולת השליטה.

שינויים:  כל אירוע, המהווה שינוי מהותי בחייו של אדם, בין שהוא, שלילי ובין שהוא חיובי, עלול לגרום ללחץ, שכן שינוי דורש מאתנו התמודדות פעילה, כלומר: "הסתגלות מחדש." שינויים דורשים התארגנות והסתגלות מחדש, כאשר אני צריכה להתארגן מחדש

ולהסתגל זה מוביל ללחץ. לדוגמא: כאשר יש היריון ראשון זה דבר חיובי אולם הוא חדש ודורש הרבה הסתגלות מחדש לסיטואציה

המחקר של הומלס וריי: מתוך המודל של הגירויים

} מנסים לסווג את האירועים הספציפים בחיים שמעוררים יותר ופחות לחץ.

}    הולמס וריי פיתחו כלי מדידה שבוחן מספר אירועי חיים מלחיצים, אותו הם כינו "סולם ההסתגלות מחדש-" איך הם בנו את

הכלי ?

.1   ביקשו ממספר רב של מבוגרים שונים לציין את אירועי החיים המלחיצים שחוו בשנה האחרונה וצמצמו את כל התשובות ל-

43 אירועים שחזרו על עצמם הרבה.

.2   המשתתפים בניסוי קיבלו את רשימת 43 האירועים וביקשו לדרג את מידת ההסתגלות הנדרשת לאירועים הללו מ- .0-100

הם ביקשו מאנשים מבוגרים שיכתבו להם מה מהמצבי לחץ שיש להם, אירועים שעוררו לחץ באותה השנה. מצאו שישי 40 אירועים

ואז הם לקחו את ה40- אירועים הללו ונתנו לאותם נבדקים לדרג מה האירוע הכי מלחיץ?

סולם האירועים:

סולם אירועי החיים של הולמס וריי הותאם לחברה הישראלית. הגרסה העברית מכילה אירועים ייחודיים לחברה הישראלית, כמו

איבוד בן במלחמה, חדירת מחבלים, עלייה לארץ או פצצה באוטובוס, מוות של בן זוג, גירושים, מחלה או פציעה.

}   סולם אירועי החיים מאפשר למדוד את הלחץ שאדם נתון בו בתקופה נתונה בחייו:

}   נשאל אותו מהם אירועי החיים המלחיצים (מתוך הרשימה השלמה) שחווה בששת החודשים האחרונים, נסכם את יחידות שינוי

החיים (הציונים) של כל האירועים הללו, ונקבל ציון כולל של לחץ. }   הולמס וריי מצאו שאנשים שהגיעו ל300- יחידות ומעלה היו בסיכון גבוה. הם היו חשופים יותר לבעיות רפואיות, מנבדקים

שצברו 150 יחידות או פחות. (למשל, נשים הרות סבלו מבעיות בהריונן.)

תרומת המודל:

}   המודל הסב את תשומת הלב למחיר הפסיכולוגי שאירועי החיים גובים, אפילו כשאינם נתפסים בדרך כלל כמצבי לחץ.

}   באמצעות הסולם ניתן לזהות מתי אנשים נתונים במצב לחץ ורגישים לבעיות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות.

מגבלות המודל:

}    הניקוד מבוסס על ממוצע של הערכות של מדגם ולכן לא בטוח שהוא נכון לגבי כל אדם ואדם.

}   הסולם מעריך לחץ רק לפי מידת השינוי שהוא יוצר ואינו מתייחס להקשר החברתי הרחב בו מתרחשים השינויים, ליכולת

של האדם להתמודד איתם, לחוסן האישי שלו ולתמיכה של הסביבה שלו.

}   הסולם מתייחס רק לשינויים באורח חיים ולא למצב של שעמום או חוסר שינוי (שגם הוא עלול להיות מצב מלחיץ.)

 

מודל האינטראקציה: (לזרוס, )1965

מודל האינטראקציה הוא מודל משולב, המתבסס על שני המודלים אותם למדנו עד כה: מודל התגובה, מודל הגירויים.

לפי מודל האינטראקציה, לחץ לא קשור רק לתגובה או רק לגירוי אלא ליחסים ביניהם.

טוען שלחץ הוא תופעה סובייקטיבית,

 

 

 

 

 

 

5

 

 

לזרוס אומר שהאיום במידה רבה תלוי בפרשנות שלנו למצב, זה סובייקטיבי יש אנשים שיטבעו בים אחד יהיה יותר לחוץ ואחד פחות.

השאלה היא למה? איך מצב נתפס כלחץ?

מצב נתפס כגורם לחץ, אם מתקיימים בו שני תנאים:

.1 שלב הערכה ראשונית: האם מצב זה אכן מאיים עבורי? כן/ לא. .2  שלב ההערכה המשנית (הערכת יכולת ההתמודדות:) האם יש לי יכולות

(משאבים) וכישורים (מאפיינים אישיותיים) להתמודד עם המצב?

 

 

 

 

באופן לא מודע מול כל גירוי ישנו הערכה סובייקטיבית האם המצב מאיים- כן או לא. בשבריר שניה יש מין עץ החלטה כזה. התגובה מאוד מהירה. אם

הגירוי נתפס כמאיים אנו עוברים לחלק הפנימי- אילו יכולות יש לי להתמודדות עם המצב הזה. משאבים שיש לי (יכולות, כמו שחיין מאוד טוב) או מאפיינים אישיותיים כמו משיכה לסיכונים. יכול להיות שיש לי מאפיינים אישיים שמקלים עליי להתמודד עם מצבים

כאלו. זה יכול להיות משאבים או מאפיינים אישיים, לא חייב שיהיה את שניהם.

כשמדברים על "התמודדות," מתייחסים לסך כל המיומנויות שבהן יכול להשתמש האדם כדי להתגבר על מצבי לחץ.

למה קשורה הערכת יכולת ההתמודדות שלנו?

q מאפייני אישיות (כגון: תחושת מסוגלות, מיקוד שליטה:).. איך אני תופסת את האיום? איך אני בונה את המצב?

.1  תחושת מסוגלות: כמה אני חושבת שאני מסוגלת להתמודד עם הסיטואציה? תחושת המסוגלות היא תחושה של יכולות,

עשו ניסוי וראו שילדים שיש להם תחושת מסוגלות לעומת כאלה שאין להם תחושת מסוגלות יש פער בתחושת הלחץ שלהם. הילדים שתחושת המסוגלות שלהם הייתה גבוה מלכתחילה הצליחו לפתור את כל התרגילים במתמטיקה גם במצב הלחץ

לעומת הילדים שלא היה להם תחושת מסוגלות.

.2 מיקוד שליטה: מאפיין אישי שאומר שאין לי שליטה בחיי, הדברים קוראים לי או שאני מרגישה שאני פעילה ויוזמת את המהלכים בחיים שלי: ייחוס פנימי וחיצוני של השליטה בחיי. אדם שיש לו יותר תחושת שליטה בחיים אני אדע יותר טוב

לתפוס את הלחץ, כי אני יכולה לשלוט בו ואז ניתן לי הדרך להתמודד אם מול תחושת הלחץ.

q  ניסיון קודם ניסיון שלילי קודם- לדוגמא חוויה מתסכלת של לימודים יכולה לגרום למצב מאוד מלחיץ כאשר מתחילים

ללמוד מקצוע חדש. לעומת זאת ילד עם ניסיון חיובי קודם האתגרים הקטנים הוא ירגיש שיהיה לו כוחות.

q יכולות להתמודדות: יכולות אינטלקטואלית, קוגניטיביות, חברתיות. עושים הערכת מצב ואם אני מאמינה שיש לי את כל

היכולות להתמודד ע הסיטואציה אז הערכה שלי את האיום תהייה נמוכה יותר.

q  תמיכה חברתית ותמיכה כלכלית

מודל האינטראקציה: יתרונות וחסרונות   יתרונות: יתרון המודל שהוא קודם כל שהוא משלב גם את הגורמים החיצוניים וגם את הפנימיים. בנוסף הוא מתייחס להבדלים האינדיבידואלים בין האנשים, להבדלים הפסיכולוגיים-אישיותיים שבאים לידי ביטוי בחוויית לחץ אצל אנשים שונים. התפיסה של

מצב הלחץ היא דבר סובייקטיבי, גם הגירוי וגם התגובה, אין מציאות אובייקטיבית, הכל הוא הבניה ותפיסה שלנו. חסרונות: של המודל הוא שאין התייחסות כלל למהות של התגובות או לגירויים האובייקטיבים שיוצרים לחץ, בנוסף, החיסרון של

המודל הוא שמדובר על האנשים כשונים לגמרי זה מזה, דגש יתר על סובייקטיביות, זה המודל שלרוב נעשה בו שימוש להסבר לחץ. .

חרדת בחינות כיצד בכל מודל זה בא לידי ביטוי?

.1  מודל התגובה: חרדת בחינות היא מצב פנימי המתבטא בסימפטומים דומים אצל כל הסובלים ממנה:

} פיזיולוגים: כאבי בטן, סחרחורת, בחילה וכאבי ראש, דפיקות לב, שלשולים..

 

 

 

}   רגשיים: חוויה רגשית של חרדה;מצב רגשי לא נעים, מלווה בתחושה של סכנה המאיימת על צרכי האדם – איום על דימוי עצמי,

הערכה עצמית. }   התנהגותיים: החשש מכישלון יכול להשפיע על הימנעות מלמידה (נכשלתי כי לא למדתי לא כי אני טיפש) או דחיינות עד לרגע

האחרון מחשש שאני לא אצליח בכל מקרה.

}     קוגניטיביים: קושי בריכוז, בהתארגנות, דימויים קטסטרופליים של מצבי כישלון שיכולים לפגוע ביכולת השליפה (בלאק-אאוט.)

.2  מודל הגירויים: הבחינה היא מצב אובייקטיבי של לחץ כי היא כוללת ממדים של לחץ, כלומר: היא מאופיינת בעומס,

בקונפליקט ובחוסר שליטה.

ý עומס: בחינות נערכות זו אחר זו בתקופה קצרה ועל הלומד ללמוד חומר רב בפרק זמן קצר.

ý  קונפליקט:

– לפני המבחן עולות שאלות, כגון: השיטה בה נלמד, כמה זמן להקדיש ובמה להתמקד ולהעמיק.

–    גם בזמן המבחן ישנם קונפליקטים, כגון: באילו שאלות לבחור, על אילו שאלות לענות קודם, כמה זמן להקדיש לכל שאלה,

האם לענות בקיצור או בהרחבה.

ý  חוסר שליטה: אני לא קובעת את שאלות הבחינה, אני לא יודעת את הקושי שלה, הנבחן אינו יודע מראש מה יהיו השאלות, מה

תהיה הרמה של הנבחנים האחרים וכן הלאה.

*גם מודל הגירויים וגם התגובה מעידים על בחינה כמצב מלחיץ

.3 מודל האינטראקציה: חרדת בחינות נובעת מתפיסת המבחן כמאיים (בודק עד כמה אני שווה) ותחושה של חוסר יכולת להתמודד איתו. זה המודל היחידי שהוא סובייקטיבי ולא מחייב שבחינה תוביל למצבי לחץ. לכולם יש חרדה לפני בחינה אבל

זה לאו דווקא חרדת בחינות קשה שעלולה להוביל ללחץ.

תוכן עניינים
רוצים לפרסם כתבה באתר?

השאירו פרטים כבר עכשיו ונחזור אליכם הכי מהר שנוכל!

גזירת סרט
כדאי לדעת
השלבים בפתיחת חברה בערבון מוגבל

היציאה למסע היזמות דורשת קבלת החלטות מכריעות, אחת מהן היא בחירת מבנה העסק המתאים. מבין האפשרויות השונות, חברת האחריות המוגבלת (LLC) בולטת בשל השילוב הייחודי שלה של גמישות, הגנה ויעילות. פתיחת LLC היא מהלך אסטרטגי שיכול להועיל משמעותית לבעלי עסקים, ולהציע להם מבנה המשלב את הקלות התפעולית של שותפות עם הגנת האחריות של תאגיד.

למאמר המלא >>
משרד
בלוג
המדריך השלם להעסקת עוזרת אישית: מה שצריך לדעת לפני שמתחילים

דמיינו עולם שבו סימון וי רשימת המטלות שלכם מרגיש כמו משב רוח, שבו האיזון בין העבודה לחיים האישיים שלכם הוא לא רק חלום רחוק אלא המציאות היומיומית שלכם. המפתח? שכירת עוזר אישי – משנה את כללי המשחק עבור אלה המעוניינים להחזיר את זמנם ולשפר את הפרודוקטיביות שלהם.

למאמר המלא >>
טיפול זוגי
כדאי לדעת
מדוע זוגות פונים לטיפול? הבנת אתגרים נפוצים במערכות יחסים

בשנים האחרונות, התפיסה של טיפול זוגי השתנתה ממאמץ אחרון להצלת מערכת יחסים כושלת לגישה יזומה לשיפור התקשורת, ההבנה והאינטימיות בין בני זוג. שינוי זה משקף הבנה רחבה יותר של המורכבויות של מערכות יחסים מודרניות והאתגרים שעומדים בפני זוגות בניווט בהן. בין אם מדובר בהתמודדות עם תוצאות הבגידה, בניהול מעברי החיים יחד או פשוט בשיפור התקשורת היומיומית, טיפול זוגי הפך לכלי יקר ערך עבור רבים. על ידי מתן מרחב בטוח לדיאלוג פתוח בהנחייתו של איש מקצוע מיומן, הטיפול מציע לזוגות הזדמנות לטפל בסוגיות שלהם בצורה בונה. זה יכול להוביל להבנה עמוקה יותר אחד של השני, לפתרון סכסוכים ממושכים ולחיזוק הקשר. ככל שהחברה ממשיכה להכיר בערך של בריאות נפשית ורגשית, החשיבות של טיפול זוגי בשמירה על מערכות יחסים בריאות ותומכות ניכרת מתמיד.

למאמר המלא >>
צמחי מרפא
בלוג
צמחי מרפא נפוצים בכל בית

בעולם בו התלות בתרופות סינתטיות נפוצה, החשיבות של צמחי מרפא בחיי היומיום שלנו לעתים קרובות אינה זוכה לתשומת לב. מאמר זה שופך אור על התפקיד החיוני שתרופות טבעיות אלו ממלאות בקידום בריאות ורווחה ממש בבתים שלנו. באמצעות חקירה של חמישה עשבי תיבול נפוצים – אלוורה, קמומיל, נענע, בזיליקום וכורכום – מאמר זה שואף להכיר מחדש לקוראים את החשיבות המסורתית והעכשווית של צמחים אלה. כל עשב תיבול לא רק מביא תכונות ריפוי ייחודיות לשולחן אלא גם מגלם את היתרונות של שימוש בצמחים זמינים בקלות לשמירה על רווחה.

למאמר המלא >>