יוריסטיקות: יוריסטיקות הן הטיות פסיכולוגיות הגורמות לנו כמאזינים להגיע למסקנות ולגבש דעות על נושאים מסוימים גם בהיעדר מידע מספיק לצורך הסקה לוגית. כדוברים, אנו יכולים לקחת נטיות אלה בחשבון ולהעביר מסרים- גלויים וסמויים, המתחברים להטיות אלה בקרב הקהל
שלנו על מנת שזה יטה יותר לקבל את המסר שלנו. זאת עוד לפני שהעברנו לו מידע מספיק על מנת
להגיע איתנו להסכמה בדרך רציונאלית. קבלת החלטה מבוססת בסופו של דבר על תהליך של חשיבה רציונאלית ובלתי רציונאלית, כאשר
על מנת לעשות תהליך רציונאלי במלואו צריך את כל המידע והזמן הדרוש לבחינת החלופות.
היוריסטיקה מפצה על חוסר במידע / חוסר בזמן.
בין אם אנחנו תופסים את עצמנו כמשכילים/ אינטליגנטים, אנחנו מושפעים מיוריסטיקות. שימוש ביוריסטיקות אינו תחליף למתן מידע מספק לצורך הסקה לוגית שאנו צודקים אלא הם
הכלי שמסייע למידע להגיע אל המאזינים שלנו ביעילות ובהצלחה.
יוריסטיקת המומחה: ככל שהקהל שלנו יסיק שאנו מומחים בתחום עליו אנחנו מדברים, כך יטה לקבל את המסר שלנו כנכון. ניתן לראות זאת פעמים רבות בעולם הפרסום- למשל פרסומת לאבקת כביסה- שימו לב למראה האיש- כיצד המראה שלו משרת את המטרה? (חלוק לבן) חשבו כיצד אתם יכולים לבסס את המומחיות שלכם מול קהלים שונים? ככל שיתפסו אותנו יותר
כמומחים- יהיה לנו קל יותר לבסס את עצמנו כמוסרים ולשכנע מהר יותר.
לא צריכים להיות מומחים בהכל אבל אנחנו יכולים למנף את הכישרון / ניסיון קודם שלנו.
יוריסטיקת המדעיות / הנתונים- שילוב של נתונים סטטיסטיים בגוף המסר שלנו מסייע לקהל
שלנו להסיק שהמידע שאנו מספקים לו הנו מוכח ומדעי או לפחות בדוק. ככל שהקהל שלנו יסיק שהמידע שלנו בדוק מדעית, כך הוא יטה לקבל את המסר שלנו. על כן, ננסה לשלב נתונים
מדויקים התומכים בדברנו ולא לדבר באופן כללי.
ככל שהמספר יהיה יותר "שבור" / מדויק זה נשמע משכנע יותר (מספרים לא עגולים ולא זוגיים.)
צריך לזכור שאי אפשר להשתמש רק במידע וחייב לשלב את הפרשנות שלנו (ידע.)
כל מסר חייב להיות מבוסס על מידע אבל לא יכול להיות רק המסר שנעביר.
יוריסטיקת הפחד- השימוש ביוריסטיקה זו היא על ידי הצפה או שימוש בפחד מסוים שיש לאדם
שנמצא מולנו.
כדי שהיוריסטיקה תעבוד באמת צריכים להתקיים שני תנאים:
.1 שבאמת נפחד שהדבר הזה יקרה לנו
.2 חייב להיות פתרון ממשי שנתפס כיעיל וישים.
אם נשתמש רק בהפחדה- אנחנו יכולים לגרום למצב ההפוך (בו אנשים יהיו אדישים.)
כשיש פחד קל לנו להיאחז במשהו שיעזור ויהווה פתרון.
יוריסטיקת המניע-
ככל שניתפס כפחות בלי מניע לאינטרס אישי- יהיה לקהל קל יותר להשתכנע מאיתנו.
– הצפת הערך של מי שנמצא מולי עוזרת להיתפס כחסרי מניע אישי – הצגת החלופות- העברת מסר שיש עוד אופציות אולי טובות יותר ממה שהצגתי
– הצגת בעד ונגד- יתרונות וחסרונות.
יוריסטיקת המקריות- ככל שאני אתפוס את המסר או את האקט שלא מתוכנן, כמשהו שקרה במקרה יהיה לנו קל יותר לקבל אותו ולהשתכנע. זוהי יוריסטיקת על כי היא יכולה להיות קשורה
לכל אחד מהאחרים. כדי להשתמש בה צריך:
– תזמון שימנף אותנו ואת הצרכים שלנו – תכנון מראש אבל שיראה כאילו הוא "על הדרך"
מצגת:
איך נימנע מטעויות נפוצות במצגת?
הימנעו מ:
- כפל- לחזור על כל דבר פעמיים
- עומס מלל- אנשים מעמיסים מלל יותר מהנדרש
- תעדוף- צריך לדעת מה כן נכנס למצגת ומה לא
מינוף יתרונות ייחודיים:
- רצף לוגי- כדי לא ללכת לאיבוד
- זיכרון- כדי שגם אני וגם הקהל שלי נזכור
- המחשה גראפית ויזואלית
כשאנחנו מרחיבים על כל נקודה שמופיעה במצגת חשוב מאוד לעקוב אחרי סדר הדברים- כי יש
להם חשיבות. אם נרגיש שיש לנו צורך להרחיב ולדבר על משהו שכרגע לא הכי קשור לנושא,
אפשר להגיד: "חברים זה בסוגריים," כדי להסביר שזה לא מתוכנן אך זה חשוב לי לדבר על זה.
כשאני אומר לאנשים שזה בסוגריים אנחנו מעבירים מסר גלוי- שזה לא העיקר, אך גם מסר סמוי – שאני שולט הרבה יותר ממה שתכננתי להציג במצגת ושאני יודע לעזור להם להיות מאורגנים
ומסודרים, ומסייע להם להבדיל בין עיקר לטפל.
בנוסף, חשוב להשתמש בטרמינולוגיה שמופיעה במצגת.
למי המצגת עוזרת ואיך?
למציג- המצגת עוזרת לא לשכוח דברים חשובים, העיניים מופנות לעוד מקום ולא רק אל המציג. זה כלי שמסייע בניהול הזמן של ההרצאה- אתה יודע באיזה נקודה אתה נמצא וכמה עוד נשאר
לך להציג. המצגת אינה באה להחליף את הדובר! אם הנוכחות שלכם נבלעת או אינה חשובה כי המצגת הופכת להיות לעיקר אז שילחו אותה במייל, חבל על זמנכם.. רבים חוששים מהמעמד ובכלל מעמידה מול קהל ולכן מכינים מצגת שמכילה מילה במילה את מה שבכוונתם לומר. כך הם מרגישים בטוחים יותר. דוברים שבונים מצגת כזו וחושבים שהיא תעשה עבורם את העבודה
נתקלים מהר מאוד בפרצופים משועממים. מעבר לבניית המצגת בנקודות עיקריות, עלינו לזכור שהאחריות על הזנקת הקשב של הקהל
ויצירת עניין בקרבו מוטלת עלינו ולא על המצגת לבדה (סרטון / תמונה וכו.)'
לקהל- זה עוזר לקהל להתמקד ולחזור לנושא אם הקשב שלו הופר במהלך כלשהו במהלך
ההרצאה. גם אם מישהו איחר- מצגת עוזרת לו להיכנס לעניינים.
איך נעשה שימוש יעיל במצגת?
כמו שאמרנו- להימנע ממצגת עמוסה מידי במלל. מצגת הבנויה בשיטה של נקודות מאפשרת
למציג לבוא לידי ביטוי בצורה טובה יותר. כותרות- שימו לב האם הכותרת מייצגת ערך או שמא מדובר בכותרת שמתארת תוכן בלבד (רקע?) האם כבר בשלב הכותרת הקהל שלכם מבין מה יצא לו מלהקשיב לכם? כותרת זה מקום
להציף את הערך ולהגדיל את הסיכוי שהקהל שלי יבחר להקשיב לי. הכותרת צריכה לעורר עניין,
להוות גירוי ולהציג ערך.
ישנם שלושה דברים שראוי להקריא אותם מילה במילה:
.1 ציטוט (מזניק קשב)
.2 כותרות ./ המסר המרכזי- תכלית
כאשר בכל זאת יש לנו שקף עם הרבה נתונים נשתדל :
.1 מסגור לקראת שקף עמוס- נעשה תיאום ציפיות, נסביר שהולך להיות שקף עם הרבה
נתונים ושאנחנו נמקד ונסביר אותם. .2 מיקוד- מרקור בצבע בולט את מה שחשוב
./ הסבר- תמיד ניתן את הרובד המילולי שיאמר מה המסקנה- מה בעצם אנחנו רואים פה.
