שיווקמזהים בעיה ואז מוצאים עבורה פתרון )בשונה ממו"פ שתחילה מפתחים ואז עונים על
צורך.(אנשים לעיתים לא יודעים להגיד מה צריכים, אבל יודעים לזהות בעיות. למשל לא יודעים שצריכים ,CD אבל יודעים שיש בעיות קיימות במוצר בו השתמשו עד אז. דוגמא לזה שאנשים לא יודעים שהם צריכים- פולו הרלקינו, מכונית צבעונית שמאוד הצליחה. פרוקטור אנד גמבל ידועים בזיהוי צרכי לקוחות ומענה עליהם )טייד, פרינגלס(.. ניסו לייצר פלואוריד להגנה על השיניים, אבל הרעיון לא הצליח. בסופו של דבר, תוך שיתוף פעולה עם אגודת רופאי השיניים, המוצר התחיל לתפוס תאוצה. מאפיין מרכזי של אקטיבית שיווק היא חינוך
השוק, כמו במקרה של הפלואוריד.
– יזמותאסטרטגיה זו מתחילה לרוב בהבנה כלשהי של טכנולוגיה ורעיון טוב. לרוב ליזם יש גם
ידע כללי על השוק. הגורמים הללו קורמים עור וגידים והופכים לחברה )סטארט-אפ,( לרוב קטנה, גמישה ויש בה קבלת החלטות מהירה. באופן זה המוצר יוצא מהר לשוק והוא גם
קרוב לרעיון המקורי. מעט מאוד חברות כאלה מוצלחות, אבל כשזה קורה כל אופיין משתנה, הופכות גדולות וותיקות, נתונות לשיקולים פוליטיים ויש גמישות נמוכה יותר. למשל הוגים בחברות גדולות נאלצים לותר על כל מיני שלבים בדרך ומכשולים שבסופו של דבר יובילו לכך שהמוצר יהיה שונה מהאב-טיפוס המקורי. חברת 3M הצליחה לשמור על אוריינטציה
יזמית למרות שגדלה. )הפטנט הראשון שלהם הצליח למצוא פתרון לבעיה בצביעת מכוניות- מסקנטייפ ואח"כ גם סלוטייפ. עד היום הצליחו לייצור מעל 10,000 פטנטים.( בשנות ה 90 הוציאו את מרבית הפטנטים שלהם, למרות שכבר היו ותקים, זאת כיון שהשכילו להוציא את
המוחות היזמים שלהם החוצה על מנת שיוכלו לעבוד באופן גמיש.
– רכישה קניה של אחר שיכול לפתח / התחיל / סיים לפתח טוב יותר מאיתנו. הרעיון הוא
להעביר את סיכון הפיתוח לאחר תמורת כסף. קנית חברה בתהליכי פיתוח תעלה פחות
מאשר קנית חברה שסיימה את הפיתוח שלה )יש פחות סיכון.(
נקודות למחשבה גבולות מטושטשים– לעיתים נתקשה לומר אם אקטיבית שיווק או מו"פ למשל, לפעמים צריך לבדוק את ההיסטוריה ורק אז לקבוע. בפועל המטרה שלנו היא לקבוע אסטרטגיה ואז לפתח מוצרים על
פיה. מתוך אסטרטגיה עסקית נגזרת אסטרטגית חדשנות.
אסטרטגיות פיתוח שונות בין אך גם בתוך חברות– בתוך אותה חברה, בחטיבות שונות, או בתקופות שונות, או אף באותה חטיבה ובאותה התקופה יעשה שימוש באסטרטגיות שונות. למרות שלרוב
ידבקו באסטרטגיה אחת, על פי האסטרטגיה העסקית.
חדשנות רדיקלית– משנה צורת עבודה ותפיסה על העולם. באסטרטגיות האקטיביות נראה יותר חדשנות רדיקלית, לעיתים הלקוחות אפילו לא מסוגלים לדמיין אותה. אך עדיין יכולה להיווצר חדשנות רדיקלית מאסטרטגיה תגובתית כמו למשל- בית דפוס ביקש מחברת מהנדסים למצוא דרך להוציא את הלחות מהאוויר כיון שזו משבשת איכות הדפסה, בסופו של דבר ייצרו כך את המזגן. המזגן שינה את חיי כולנו לבלי היכר, הוביל גם לשינוי בצורת ההתיישבות, הכשיר מקומות שלא יכלו להתיישב
בהם קודם- רדיקלי.
הצלחה וכישלון– בשתי האסטרטגיות אחוז הכישלונות דומה. אך באקטיבית יותר כישלונות בגלל שכרוך בה יותר סיכון. לעיתים רדיקליות מצליחות ולעיתים נכשלות. קיימת חוקיות כלשהי באופן
הכישלונות, לא ברור לגמרי במה נעוץ. למשל חדשנות רדיקלית שנכשלה טלפון בו אפשר לראות את האדם השני הומצא בשנות ה 60 אך נכשל. גם בחידושים הקטנים ניתן לראות הצלחות כמו גם כישלונות- כישלון של קוקה קולה והשינוי בטעם לעומת הצלחה של בארבי שהיתה סוג של העתקה של בובה אחרת. החוקיות עדיין לא ברורה ונתקשה להעריך מתי תהיה הצלחה ומתי כישלון, אך ידוע
כי באקטיביות יש יותר סיכוי להצלחות ושינויים רדיקלים.
