יזמות חברתית בקרב מיעוט שמרני – החברה החרדית והחברה הערבית בישראל

האנגלוסקסיים– )דב מימון שייך לקב' זו,( האוכלוסיה בשכונת הרנוף בירושלים היא דוג כך

  • דור ראשון משכיל, עמיד ומכיר בערכי המודרנה.
  • דור שני עובר חרידיזציה ישראלית- דור שני הופכים להיות ליטאים ישראלים, אין תרבות עמוקה. יש

להם בעיות קשות שהם עניים יותר מההורים שלהם. דור שני של אמריקאים במיוחד אצל חרדים זה

בעייתי.

  • פתיחות לטכנולוגיה ולאינטרנט
  • פתיחות לצריכה ולנהנתנות המערבית
  • פתיחות לאופנה, לפסיכולוגיה ולמימוש עצמי
  • לא משפיעים על הפוליטיקה החרידית. נחשבים אזרחים סוג ב.

הם בסביבות 40 אלף. רבים מהם בלי דרכון ישראלי.

בעיה ואתגר באוכלוסיה זו– שאלת המדיניות האם לקדם עליה כזו? איך לתת לה להיות יעילה

 

ש"ס ומצביעיה

רקע להקמת שס– לפי ש"ס היה תמי- שהלך על הקו העדתי והוא נפסל כל הזמן אבל ש"ס באו ודיברו בקול

אחרדול עדתי אבל דתי יחד. וזה מה שנתן להם כוח. הלכו על הקו של גאוות יחידה- להחזיר עטרה ליושנה. שס חיזקו את העדה על בסיס התורה. הבעיה שלהם זה שנדפקו על ידי הישראלים- בגלל שהיו ספרדים השלטון ראה בהם חסרי תרבות, כל צפון אריקה עלו לצרפת ועלו רק האנשים החלשים מארצות אלו. וגם בעולם התורה זלזלו בהם. סםרדים היו מיעוט לפני השואה ולכן אין להם גדולי תורה יותר. כלומר סבלו מהדרה כפולה. הישיבות הספרדיות עד היום הם חלשות מול האשכנזיות. וכך גם הנישואין. הפנמת

הדיכוי- ספרדיות לא רוצות להתחתן עם ספרדים. זה נחשב פחות. השיטה שתפסה היא השיטה הליטאית.

בעיה חזקה של דימוי עצמה. אין מיומנויות למידה חריפות ורציונליות והשכלה כמו האשכנזים. דיכוי כפול. מצד הממסד החילוני וגם

החברה החרדית עולם התורה שזלזלה בהם. וכך קמה שס על רקע זה.

ולכן קמה הסיסמא להחזיר עטרה ליושנה וזה תפס חזק. ולכן החזירו תרבות של מוזיקה מזרחית.

– קיבלו כוח מכמה מקורות -ממסורת רבנים- הרב עובדיה הבן איש חי והרב מרדכי אליהו שחיזקו את הצד הדתי אמירה של-אנחנו לא פחות חרדים, אנחנו יודעים גם להיות כת. גישה שאפילו אם חוטאים הם שייכים- יש הפרדה בין אוכל נבלות להכעיס או אוכל נבלות מעצלות. מקבלים מי שחוטא אבל בעל

רגשות אשמה אבל לא מקבלים מי שהוא אנטי. וככה שומרים על מי ששייך. –   מעיין החינוך הדתי- רשת חינוך של ספרדים- אבל הפרדוקס הוא שמנהיגי שס לא שולחים לשם אלא

למוסדות אשכנזים.כי הרמה שם נמוכה. שולחים לבתי ספר אשכנזים. לא רוצים שהילדים יהו

קורבנות לאדיולוגיה שלהם. הבעיה היא שמחזירים להם גאוות יחידה אבל הם לא מתפחתחים מבחינת השלכה, לא מגיעים לאוניברסיטאות וכו. רמת לימודים נמוכה מאוד. אז אמנם שס קידמה

את הנושא של הפחתת דיכוי. – הצביעו לש"ס גם מי שלא ממש דתי כי ראו שהם מסםפקים סחורה. רואים ברב עובדיה ככהן למרות שבפועל חיים את חייהם. לשס אין בעיה להכיל את המורכבות הזו. איו עקביות בין מה שאומרים למה

שעושים, אין שאיפה לזה. "דתי בלב." תרבות מסורתית קלאסית. המודרנה של להיות עקבי זה המודל

החדש המודרני- גם אתאיסטים וגם חרדים הם עקביים. יותר רציונליים או שכן או שלא. עקביים

יותר. הספרדים שומרים על מסגרת חמולתית חזקה. –    שס היו חייבים להוכיח שהם לא פחות חרידים מהם ולכן הלכו על הקו הדתי- כדי להראות שהם

חרדים לא פחות.

– שס פיתחו נראטיב משלהם- הפסיקו את הניסיון להשתייך לאשכנזים. – במפדל יש אתוס אשכנזי – מצביעי שס לא מצאו את עצמם שם מבחינה עדתית ולכן הוקמה שס כי ספרדים לא מצאו עצמם שם. במפדל מקבלים את הספרדים כפרט אך לא כקבוצה. פירמוט לאשכנזים

לא נתנו מקום לספרדים.

 

  • הבחנה בין הרבנים ומצביעיהם
  • פרגמאטיות ואינטרס סקטוראלי
  • שאיפה להשתלבות שלטונית
  • מודעים למגבלותיה של "חברת הלומדים"
  • חינוך לאליטה וחינוך עממי
  • תומכים בהשכלה ובינלאומיות

 

– מנדל לופז-שם בדוי של דב-מאמר שבו מסביר בעיות של חוזרים בתשובה וספרדים. אומר שהעולם

החרדי אוהב את החזרה בתשובה אבל לא אוהב את החוזרים בתשובה. הם מתחתנים עם כל סוג ב.'

לטענת דב אין להם סיכוי להגיע לעמדות מפתח בחברה.

 

 

לטענת דב הפתרון הוא השכלה

ראיה הררכית:הנצחה וקיבוע הריבוד?

בעיה ואתגר באוכלוסיה זו–

 

ואוניברסיטה שתאפשר מחשבה ביקורתית וניידות חברתית. ראיה מערכתית ולאומית.

 

הדרך לשלב את החרדים בחברה– תמריץ ולא כפיה )שיווק ולא חוק( 4 דרכי שילוב- פיסקלי, תעסוקה, השכלה, צבא. לטענתו כדי לשלב את החרדים בחברה צריך שינוי- שינוי פיסקלי ולא כפיה למשל שינוי כלכלי שיהיה לך שווה לעבוד. שאלת הכפיה האם יש לנו כוח- כפיה צריך רק

 

–   יש בעיה של נשירה של ספרדים חרדים מבי"ס, חסרים להם כישורי חיים. התנהלות ראויה. ולכן אחד

מהפתרונות זה להוריד את הגיל חינוך לגיל 3 ככה יהיה תהליך סוציאליזציה- חברות להרגלי חיים

"נכונים." למשל בנושא של ניהול תקציבי "נכון," סדרי עדיפויות.

תוכן עניינים
רוצים לפרסם כתבה באתר?

השאירו פרטים כבר עכשיו ונחזור אליכם הכי מהר שנוכל!

ארוחת שישי בחצר: איך מתארגנים לאירוח בבית בגבעת ברנר?
בלוג
ארוחת שישי בחצר: איך מתארגנים לאירוח בבית בגבעת ברנר?

שולחן מתחת לעץ, קנקן לימונדה ומישהו ששואל אם להביא עוד כיסאות. ככה מתחילה הרבה פעמים ארוחה בחצר בגבעת ברנר והסביבה. כעבור שעה, השמש כבר מגיעה לצד השני של השולחן, הדלת למטבח נפתחת בלי הפסקה, וכולם מניחים את הצלחות מול הכיור באותו רגע. רוב העבודה באירוח כזה מתרכזת בכמה מטרים בין המטבח, השולחן והחצר. אם מסדרים אותם מראש לפי מה שקורה בזמן הארוחה, קל יותר להגיש, לפנות כלים ולשבת עם האורחים גם אחרי הקינוח.

למאמר המלא >>
עדכוני חדשות בזמן אמת
Uncategorized
מקומון כנרת: כך חדשות מקומיות מעצבות לייף סטייל, בריאות ומודעות משפטית סביב הכנרת

מקומון כנרת מציג מודל עדכני של עיתונות מקומית המשלבת חדשות בזמן אמת, תוכן לייף סטייל, בריאות ומדריכים משפטיים מעשיים. המאמר בוחן כיצד סיקור ממוקד לאזור הכנרת מייצר קהילה מעורבת, מודעת ובריאה יותר, ומסביר את תרומת הפלטפורמה לחיזוק עסקים מקומיים, לקידום אורח חיים פעיל ולשיפור הידע המשפטי של התושבים והמבקרים. ניתוח מקצועי זה מדגים את הכוח של מגזין חדשות מקומי בעידן הדיגיטלי.

למאמר המלא >>
הצללה חשמלית למרפסת
Uncategorized
המהפכה באלומיניום: למה פרגולה חשמלית מאלומיניום היא הבחירה המושלמת לבית ולעסק המודרני?

פרגולה חשמלית מאלומיניום משנה את כללי המשחק בעיצוב החוץ הישראלי: שילוב בין חדשנות טכנולוגית, עמידות אקלימית ועיצוב מינימליסטי נקי. המאמר מסביר כיצד אלומיניום יוצר פתרון הצללה חכם, גמיש ובטוח, מדוע הוא עדיף על עץ וברזל, ואיך ניתן להתאים אותו לצרכים משתנים של בית פרטי או עסק. בנוסף, נחשפים יתרונות תחזוקה, חיסכון אנרגטי ואפשרויות שילוב עם מערכות בית חכם והצללה חשמלית למרפסת.

למאמר המלא >>
ספריות
כדאי לדעת
ספרייה או מזנון בסלון? שאלות ותשובות על אחסון שנראה טוב

הסלון הוא החדר שבו מתארחים, צופים, קוראים ולפעמים גם עובדים, ולכן הוא גם החדר שבו מצטברים הכי הרבה חפצים. ספרים, ציוד מדיה, משחקים, כלי הגשה ופריטי נוי צריכים מקום, וההחלטה איפה לשים אותם משפיעה ישירות על המראה של כל החלל. שתי האפשרויות המרכזיות הן ספרייה ומזנון, ולכל אחת מהן היגיון משלה.

למאמר המלא >>