מערכות שיח במהלך תקשורת בין אנשי עסקים הודים וישראלים/ זיידמן :2001
המקרה בו נעסוק על מנת להבין כיצד עוזרת גישת השיח הוא מקרה של תקשורת עסקית בין אנשי עסקים
ישראלים לבין אנשי עסקים הודים.
נתונים מראים כי 2/3 מהמפגשים כאלה נכשלים. הפער הגדול ביותר בין הישראלים לבין ההודים, בין כל 5
המימדים שהוזכרו לעיל, הוא ה- PD ")מרחק הכוח.(" המחקר של זיידמן דן בדפוסי ההתנהגות של 2 סוגי אנשי עסקים )ישראלים והודיים( בתקשורת העסקית
שלהם.
קיימות 3 צורות שיח עיקריות המופיעות בתקשורת העסקית בין הישראלים להודיים:
.1 השיח התועלתני– "קצר ולעניין." מקובל מאוד באקדמיה ובין ארגונים פורמליים. רמת שיח הטוענת כי כולם שווים, אין הבדלים בשפה בין אנשים, מדברים ישר ולעניין. השיח מתאפיין בהיותו רציונלי, שיווני וענייני. השיח הוא למטרת העסקה ואין לו שאיפות "מיסטיות ורוחניות." בשימוש בצורת שיח זו בולטים
הישראלים. ההודים לעומת זאת, רק מגלים את צורת השיח הזה בהגיעם לאוניברסיטה ולכן לא מתאפיינים בצורת
שיח זו. .2 דיבור דוגרי– דיבור ספונטני, בסיסי ופשוט. להיות ישיר עד כדי עימות וכוחניות. רק הישראלים
מתאפיינים בצורת שיח זו )ההודים בכלל לא שותפים לצורה זו.(
.3 אנגלית-הודית– בהודו קיימות 17 שפות רשמיות. אחת העיקריות היא האנגלית שמשמשת בעיקר
בעסקים ובתקשורת בין תרבויות. סגנון שפה זה נחשב ללירי, פואטי. נחשבת לאלגנטית, בעלת משפטים ארוכים, חשובה בה היא הצניעות. ככל שאדם מדבר מעומעם יותר ככה הוא נחשב יותר
למנומס.
שאלות המחקר:
.1 כיצד גישת השיח מסבירה הבדלים בתקשורת עסקית בין תרבותית?
.2 כיצד גישת השיח מסבירה קונפליקטים בתקשורת עסקית בין תרבותית?
.3 באיזו מידה ותחת אילו נסיבות יאמצו אנשי העסקים מערכת שיח אחרת?
מתודולוגיה: המחקר בוצע על פקסים שנשלחו בין 2 הצדדים.
תוצאות המחקר:
- סגנון השפה- הפקסים שכתבו ההודים היו ארוכים יותר מהפקסים שכתבו הישראלים. 1/3 מתוכנם של
הפקסים ההודיים היה משפטים שהביעו הערכה לפרטנרים מהצד השני.
הישראלים טענו כי קיימים ביטויים רבים בהם ישתמשו ההודיים שלא היו מובנים להם כלל.
- מבנה השפה- המבנה של 2 הצדדים היה שונה. מילות הפתיחה והסיום היו דומות אך כל השאר היה
שונה: הפקסים הישראלים היו מובנים, עם תבליטים, קצרים וענייניים. הפקסים של ההודים, לעומת
זאת, היו כתובים בסגנון של חיבור: ארוכים ולא ברורים.
- ההנחות התרבותיות בשפה- בפקסים של ההודים היה יותר דגש על שימור היחסים ואצל הישראלים
הדגש היה יותר מכוון מטרה. לישראלים היה קשה עם צורת השיח הזו, הכוונה של ההודים לא הייתה
תמיד ברורה.
תשובה לשאלת המחקר השלישית:
נראה כי לעיתים היה פקס ישראלי שנוסח בצורה פואטית ולירית כמנהגם של ההודים, אך היו ממש
מעטים כאלה. בהתאמה, רק מס' מועט של פקסים הודים אימצו מע' שיח ישראלית. הנסיבות: הישראלים השתמשו לרוב בשיח תועלתני ושינו את צורת השיח לדוגרי כאשר הם היו
מתעצבנים או לחוצים. ההודים השתמשו לרוב באנגלית-הודית, אך שינו את צורת השיח לתועלתני כאשר
הם נעלבו.