תקשורת בניהול שפה ושיח בניהול

שפה ושיח בניהול:

 

השפה היא המאפשרת לנו לתקשר אחד עם השני. השפה היא מרכיב הכרחי בתקשורת.

הנראה והלא נראה/ (1995) :Tannen

עפ"י טאנן ישנם 2 מרכיבים לשפה:

המרכיב הנראה – העברת האינפורמציה בפועל, העברת ידע בדיבור. למשל: מרצה העומד בפני הכיתה. המרכיב הלא נראה – השפה כמשקפת המציאות. מה בעצם עומד מאחורי הדברים שנאמרים. ניתן ללמוד הרבה מהשפה שמשתמשים בה האנשים. ניתן ללמוד מהדרך בה מדבר אדם אחד לאחר בארגון, כיצד

מנוהלים יחסי הכוחות בארגון ולזהות את התרבות הארגונית.

השפה כמעצבת מציאות:

 

 

שימוש בשפה לא רק לשם העברת אינפורמציה, אלא שימוש בשפה כמעצבת מציאות.

מקרה לימוד: אחיות ומנהלים בשירותי הבריאות הממלכתיים הבריטיים 1997) (Hewison

בשנים האחרונות, ברוח הקפיטליזם, הוכנסו לשירותי הבריאות מנהלים אשר לאו דווקא דוקטורים, אלא בעלי

ידע בניהול עסקים, על מנת שיביאו להצלחה כלכלית וישפרו את השירות. צעד זה הכניס שינוי למערכת. השילוב בין הדאגה לחולים )ערכי הסקטור הציבורי- אלטרואיז, דאגה ושוויון( לבין הדאגה לרווח, ייעול ואפקטיביות )ערכי הסקטור הפרטי- ייעול, כלכלה, רווח, מצוינות ויוזמה( כונה "הדרך השלישית" או "הניהול

הציבורי החדש." חוקרים שאלו את האחיות איך הן מסתדרות עם השינוי במערכת שגרם לזה שעבודתן כרגע נבחנת גם כלכלית

)זמן טיפול מדוד, סלקציה על בדיקות שנעשות וכו.(' נמצא כי ההבדלים היו בשינוי השפה, היו הבדלי שפה בין האחיות למנהלים החדשים: האחיות השתמשו יותר

בשפה המאופיינת בדאגה לחולים וברצון לטפל בהם והמנהלים השתמשו יותר בשפה כלכלית. לא נוצרו ערוצי תקשורת בהם יכלו האחיות להביע את רגשותיהן. האחיות היו צריכות למלא טפסים ודוחות

בנוגע לזמני עבודה וכספים בהם לא היה להן מקום להביע את דעתן או רגשותיהן. עקב החשש של בתי החולים מהתנגדות של הציבור לשימוש בדוחות כספיים על דברים בריאותיים החליטו לעצב שפה בהתאם למציאות: לבית החולים החליפו את השם ל- ,Trust על מנת לעודד אמון של הציבור

בבית חולים. במקום להגיד "קיצוץ בתקציב" אמרו "התייעלות," "תקציב חסר עקב אינפלציה," "חסכון," "שיפורים" וכו.' אנשי ההנהלה הבינו את חשיבות מרכיב השפה והחלו להשתמש בשפה עדינה יותר אך

רציונלית. לסיכום, בעקבות המשבר הניהולי בבתי החולים התפתח ז'רגון מקצועי עדין יותר על מנת לנסות ולהתגבר על

ההתנגשויות בין האחיות למנהלים.

רטוריקה וניהול

רטוריקה מוגדרת כשיח שנועד לשכנע או להזדהות עם קהל לצורכי השפעה על עמדות התנהגות ע"י שימוש

בשפה. על המנהל להיות רטוריקן מצטיין, לדעת מי הקהל שלו ומהי שפתם. הבעייתיות היא כאשר המסר שאדם מעביר מתקבל בצורה אחרת בצד המקבל. למשל: רה-אורגניזציה אמור

להיות חיובי לעובדים אך אלה תופסים זאת בצורה שלילית.

שפה וכוח – תיאוריית ה"נימוסים" / 2000 :Morand תיאוריית הנימוסים מבוססת על הגישה הדרמטורגית רק שבתיאוריה זו, האדם רוצה לשמור על "הפנים הציבוריות" של האחר ולא של עצמו. בדר"כ משתמשים בנימוסים כאשר נמצאים פנים מול פנים או בסיטואציות

דומות בהן עלול האדם לפגוע בצד השני. דוגמאות לפעולות שעלולות לפגוע בציבור – העברת ביקורת על אחר בפומבי, סתירה בציבור, בקשת הלוואה

וכו.'

 

 

נימוסים שליליים נימוסים שבאים לשמור על המרחק החברתי בינך לבין האדן שמולך. מנסים "לעטוף"

במעטפת של כבוד )למשל: לקרוא לאבא: "אדוני.(" נימוסים אלה יכולים לבוא לידי ביטוי בשאלת שאלות לא

ישירות )למשל: "האם תוכל לומר לי מה השעה,"? "אולי אפשר להפריע לך"? וכו.(' נימוסים חיוביים נימוסים שבאים ליצור קרבה, הכרות ואינטימיות. הדבר נעשה ע"י שימוש בסלנג )אחי שלי,(… התבטאות ישירה, שימוש ברבים )אנחנו קצת חולים היום, הא,(? שימוש בתפיסת עולם משותפת

ונתינת הסברים.

ניסוי: נימוסים והבדלי היררכיה: ניסוי שנערך בארה"ב בו תיארו בפני הנבדקים את הסיטואציה הבאה: אתם מגיעים לאירוע חברתי ונותרו

מספר מקומות ישיבה מועטים. אתם תפסתם כיסאות ע"י תליית המעיל על משענת הכיסא והלכתם לשתות או

לדבר. כאשר חזרתם, המעיל היה על הרצפה ובמקום ששמרתם לעצמכם ישב אדם אחר. מה אתה עושה?

הניסוי נערך בשני אופנים:

.1 האדם שתפס את הכסא נמצא במעמד היררכי נמוך משלך.

.2 האדם שתפס את הכסא נמצא במעמד היררכי גבוה יותר משלך.

את התשובות קידדו עפ"י רמת הנימוס:

כאשר האדם שתפס היה במעמד גבוה יותר היה שימוש בנימוסים בדרגה גבוהה ושימוש בנימוסים שליליים,

ולהפך.

משמע, נימוסים שליליים נתפסו כמנומסים יותר. משמע, הגברת המרחק החברתי נתפס כמנומס יותר.

אחת הסיבות לקצרים בתקשורת היא עודף נימוסים- דברים לא נאמרים בצורה ישירה וחדה.

)חסרה פינת האקטואליה של "הויכוח על השיח הכלכלי("

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

ידועה בציבור הגדרה

בעידן שאנו חיים בו כיום, זוגות רבים בוחרים לחיות יחד שלא במסגרת המבנה המשפחתי המסורתי. זוגות לא נשואים מעין אלה