תקשורת בניהול קודים תרבותיים ואסטרטגיות של שימוש בשפה בתקשורת עסקית:

קודים תרבותיים ואסטרטגיות של שימוש בשפה בתקשורת עסקית:

המחקר בתקשורת בין תרבותית מתחלק ל2- קטגוריות עיקריות:

.1 values shared as -Culture מתייחסת לתרבות כאל מיקשה אחת וזהו בעצם החסרון שלה.

היא לא לוקחת בחשבון תת תרבויות השוכנות באותה תרבות. למשל: ישראלים כבעלי תרבות אחת.

פרופסור אופסד טוען כי כל תרבות מורכבת מ5- מימדים שונים המפלחים תרבות:

א. -P.D Distance -Power מצביע על כמה חשובה לחברה ההיררכיה, עד כמה חשובה

קיומה ועד כמה היא חלק אינטגרלי ממנה. ב. אינדיבידואליזם- כמה משקל נותנת התרבות לפרט: חופש הבחירה, העיסוק והפרט. חברה

אינדיבידואליסטית מתרכזת בפרט ובעיקר בצנעת הפרט ")כמה אתה מרוויח"? נחשבת לשאלה

חוצפנית וחטטנית.(

אינדיבידואליזם נמוך פירושו חברה קולקטיביסטית בה החברה חשובה יותר מהפרט )למשל:

קיבוצים בשנות ה- .(50

 

 

ג.  גבריות- בתרבות סקסיסטית החברה אינה מפותחת וקיימת עליונות לגברים. תרבות גברית היא

מרוכזת משימה ותרבות נשית היא מרוכזת אנשים ולכן מנהלות , אל מול מנהלים, נחשבות

לבעלות יכולת גבוהה יותר להתמודד עם יחסי אנוש.

ד. הימנעות מאי וודאות- מידת הסובלנות או חוסר הסובלנות של החברה כלפי אי וודאויות או

דברים עמומים. חברה שלא חייבת היררכיה ארגונית ברורה היא חברה שיותר סובלנית לאי וודאות )למשל: ארגונים בעלי מבנה מטריציוני.( ככל שהרמה של הימנעות מאי וודאות גבוהה

יותר, משמע, החברה רגישה יותר לאי וודאויות ופחות סובלנית.

ה. -L.T.O Orientation Term -Long חברה עם אוריינטציה לטווח ארוך פחות אכפת לה

מהיום, אלא חשוב לה המחר: שימור המסורת ושימור מבנה התרבות לטווח הרחוק. חברה זו

פחות תנסה להשיג את המטרה פה ועכשיו.

אפיון מדינות שונות עפ"י 5 המימדים הנ"ל:

ישראל– P.D נמוך, אינדיבידואליזם נמוך יחסית ונמוכה גם הגבריות. רגישות לאי וודאות נמצאת

ברמה גבוהה, משמע, הישראלים רגישים יחסית לאי וודאות. ארה"ב– אינדיבידואליזם גבוה מאוד, רמת גבריות גבוהה, PD גבוה )יחסית לישראל( ורמת הרגישות

לאי וודאות נמוכה יותר מישראל.

 

גבוה מאוד וגבוהה היא גם הרגישות שלהם לאי וודאות.

יפן– חברה גברית מאוד, LTO

אינדיבידואליזם נמוך מאוד.

 

.2 context in -Culture גישה הנחשבת למתקדמת יותר, היכולה להסביר יותר הבדלי תרבויות.

הגישה הקודמת לא לוקחת בחשבון חשיפות רבות שנעשות היום לתרבויות שונות. כיום, קיימת ספיגה של תרבויות שונות ע"י הפרט עצמו, משמע, אין תרבות אחת המייצגת אדם מסוים. בנוסף, קיימות

הרבה תת תרבויות שלא נחשבות לתרבויות כלל, למשל: הסטודנטים.

לסיכום, הגישה הנ"ל גורסת כי לאדם אין תרבות גלובלית אחת אלא הוא מחזיק בצורות שיח שונות.

גישת השיח:

שיח- כאשר אדם מחזיק צורת שיח מסוימת, הוא חבר בתרבות מסוימת, עם ערכים מסוימים, השקפות

עולם דומות וצורת שיח דומה.

מערכת שיח– מע' השיח שאדם מחזיק תסביר את התקשורת הבין תרבותית לאחר מכן. גישת השיח גורסת כי צורות השיח שמחזיק האדם משתנות בהתאם לקבוצה בה הוא נמצא ולשלב בו

הוא נמצא בחייו. מע' השיח אינה נוקשה.

3 רמות של שימוש בשפה:

.1  סגנון השפה- אוצר המילים, סדר המילים, מבנים דקדוקיים, רמת המילים וכו.'

.2 מבנה השפה- איל השיחה מאורגנת: האם יש רקע לדברים שנאמרים, אורך פסקאות )במייל עדיף

פסקאות קצרות ובעבודות אקדמאיות עדיף פסקאות ארוכות.(

 

 

.3 הנחות תרבותיות בשפה- בא לידי ביטוי במטרת הפגישה )שימור יחסים של ההודים אל מול

chase" the to "Cutting של הישראלים. יחסי אנוש מול "זמן שווה כסף.("