תפקידיהן ותרומתן של קרנות ועמותות למנהיגות חברתית

הרעיון של יצירת רשתות של קרנות משוייכות לחברות, הוא השימוש בדולרים )שנוצרו עקב הקלות

במס,( לפעילות מסחרית בכדי לשרת מטרות חברתיות.

 

Peterson  –  הקים את  Rock  Black   -בית השקעות גדול. הרוויח כסף, הקים קרן, ומתמקד בסנגור

והעלאת מודעות לגבי הגרעון האמריקני

 

הוא רצה לעשות זאת באמצעות פעילות לובי אקטיבית בקונגרס בכדי לטפל בנושא. אך פעילות לובי

של קרנות מוגבלת מאוד, פרט לכמה יוצאי-דופן.

 

בישראל לקרנות מותר לעסוק בפעילות לובי. כרגע, פעילויות הלובי של תאגידים קצת יותר מוסדרת.

 

כשתורם לקרן רוצה לעסוק בפעילות לובי, אפשר לעקוף את הבעיה- ע"י כך שהמנכ"ל או הלוביסט למשל, מקבל משכורת מחברה פרטית ולא מהקרן. יש ענישה חמורה על קרנות שעוסקות באופן ישיר

בפעילות לובי.

 

מדוע קרנות כל כך חשובות לדינמיקה החברתית בארה? מכיוון שיש להן חופש לפעילויות שונות

כדי לענות על אתגרים בחברה.

 

התפקיד החשוב ביותר של קרנות בארה"ב, היה באמת בלתת איזון ונגדיות של שימוש בכסף למען למשל הגנת צרכנים. יצירת ארגונים שמגנים על צרכנים זה יוזמה לחלוטין של קרנות פרטיות. נושאים

 

)כמו ג'נרל

– קרנות מנהלות את פעילות הנגד מול חברות ותאגידים פרטיים מזהמים

סביבתיים

 

אלקטריק.( אם הקרנות לא היו שם, לא היה מי שידאג לזה. הממשלה לא יכולה לעשות הכל. כל

 

פרט לכך,

יכולה לפעול בכל מה שצריך לעשות.

גם בעלת כסף ועם אנשים מוכשרים,

ממשלה,

 

לממשלות לוקח לרוב יותר זמן לענות ולגלות בכלל בעיות ונושאים חברתיים. קרנות מקימות ארגונים, ארגונים מבצעים מחקר, מארגנים אנשים, מקדמים מודעות ומיחצ"נים פעילויות, ולפעמים אז- יוצרים קשרים עם מקבלי החלטות סביב הפעילות החברתית )לא בקטע של לובי(

 

פוליארכיה – מקרות כוח רבים. דיברנו על פלורליזם, אבל מושג זה לא אומר מי מייצר את ההשפעה.

 

 

 

 

 

 

687.2.4014

פוליארכיה גורסת שחברה שיש בה מקורות כוח שונים ומבוזרים, יכולה ליצור השפעה על החברה.

קרנות מהוות ביטוי לפוליארכיה הזו, ומאפשרות לפרטים וגופים שונים להשפיע, במקום שיהיה מקור-

כוח יחיד, או מעט מקורות עוצמה.

 

קרנות רבות שהקימו לרוב ארגונים בעלי מטרות חברתיות, מהווים קונטרה לממשלה בתחומים

 

מגוון האוכלוסיה ופועלים בקרב כל הקהילות בפיזור

– מייצגים את כל

ובשטח

ובנושאים רבים,

גיאוגרפי רחב.

 

 

הקמפיין נגד עישון או שיווק סיגריות ועישון לנוער למשל, נעשה כולו ע"י קרנות פילנתרופיות

 

בישראל יש קרנות שבוחרות ללכת למדינה, כדי לקבל אישור לתת פתרון לבעיה חברתית. המדינה

מסכימה, אבל הקרן יכולה אחרי שנתיים להפסיק את הפעילות שלה )כמו חלוקת אוכל בבתי ספר

 

גם הממשלה נותנת כוח רב להשפיע על תכניות

ואז גם לא פתרו אף בעיה חברתית,

חלשים,(

 

ופעולות ללא שנבחרו באופן דמוקרטי, וגם יכול להיות נזק רב בנסיגת הקרן מפעילות.

 

המתח הקיים בין שלושת המגזרים, בסופו של דבר מתבטא גם תחושת חוסר אונים מסויימת מכל

אחד מהצדדים-ממשלתי, עסקי, חברתי. לפי ג'וש, זה דבר טוב שכולם מרגישים חסרי-כוח להשפיע.

 

והדבר תקף אף יותר כשמבקשים גם שינוי

לוקח הרבה זמן ליצור שינוי משמעותי,

בנוסף לכך,

 

ליעילות. מנכ"ל, יכול וצריך ליצור יעילות, חסכון בזמן וכו.' אך כדי לעשות זאת בהקשר חברתי, צריך לעבוד בין כל המגזרים. וגם אם לא עושים זאת, המגזרים בינם לבין עצמם וגם בתוכם, מייצרים

ומובילים לאיזון בין נושאים, אג'נדות וייצוגי אוכלוסיות שונות.

 

ג'ואל: כשקרן מתחילה פרוייקט מסויים, ואז מושכים ידיהם מהפעילות, זה לא דמוקרטי. אבל לא

צריך להאשים את הקרן. הרעיון של הקרן זה לאפשר לאנשים להתחיל לעשות משהו. אף קרן לא

 

לבנות אסטרטגיה,

תפקיד הקרן הוא לפתח את תכנית העבודה,

תומכת בפרוייקט מסויים לנצח.

 

לסייע במחקר ובהוצאה לפועל, ואולי גם מסכימים לתת כסף להתחיל את הפרוייקט.

 

אם קרן הוגה על רעיון שהממשלה לא חשבה עליו, והקרן חשבה על דרך יעלה לביצוע המשימה, עדיין זו אחריותה של המדינה לקבל את הצעת התמיכה של הקרן או לא לקבל. הפקידים והיועצים של החשב הכללי, הם אלו שיכולים לעשות את השינויים עם הכסף. לפעמים צריך את ההון הבסיסי כדי להתחיל את הפעילות. הממשלה צריכה לעודד )ע"י מאצ'ינג( את הקרנות ופעילותן, כדי שיבואו

עם הכסף.

 

לפי פליישמן, כל דבר או תכנית שרוצים ליישם, צריך לבוא עם כסף. לממשלה יש כסף ממשלמי המיסים. גם לשם יישום מטרות חברתיות דרוש הון כמובן. הבעיה בישראל היא הייצוג הלא-דמוקרטי אולי, ולאו דווקא הפעילות עצמה של קרנות, האג'נדות שלהן והדרכים בהן הן יוצרות את שיתופי

הפעולה עם הממשלה.

 

פתרון חברתי בריא ובר-קיימא דורש משא ומתן הכולל רב-משתתפים. הדבר טומן בחובו זמן רב

ותסכול, אבל יכול להיות. במו"מ רגיל, כל אחד דואג קודם כל לצד שלו. כשמדובר על עשייה חברתית,

במו"מ כזה כל משתתף פועל קודם כל לטובת ה"אנחנו" )האמנם(?..

 

אם היה מגזר חזק ורחב יותר של קרנות, הפוליארכיה שפליישמן מדבר עליה, כביזור מקורות הכוח בחברה, היתה מבוססת יותר, ומאפשרת עשייה חברתית רבה, בנוסף לאיזון בין הכיוונים השונים

אליהם מושכים את החבל.

 

כל הכסף קיים, רק צריך לדעת איך להשיג אותו, ולשם מה. פילנתרופים ישראליים אינם משחקים את התפקיד שלהם כמו שצריך, ואינם מנהלים שיח עם העיתונות, הממשלה, והציבור הרחב, וגם אינם

משקיעים כל כך הרבה כסף בתיקון בעיות החברה. פשרה הינה מצב בו כל הצדדים אינם מאושרים.

 

 

 

 

 

687.2.4014

כשבוחנים את המבנה הדמוקרטי בישראל, זה כולל גם עיתונאות, גם ממשלה, גם מערכת אכיפת

החוק… לא רק את הכסף הפרטי והקרנות )שאינן קיימות לחלוטין.(

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

ידועה בציבור הגדרה

בעידן שאנו חיים בו כיום, זוגות רבים בוחרים לחיות יחד שלא במסגרת המבנה המשפחתי המסורתי. זוגות לא נשואים מעין אלה