תפקידיהן ותרומתן של קרנות ועמותות למנהיגות חברתית

פליישמן: ישראל על סף התפתחות משמעותית ביותר ביזמות חברתית. מדוע הוא טוען את זה?

 

 

מסתכלים על מי

היו בסטארט-אפ,

מפני שיש יחס ישיר בין תופעת התפוצצות הסטארט-אפ והטכנולוגיה בישראל.

שמעורב ביזמות חברתית בארה"ב, ורואים שהרבה מאוד מהם הקימו חברות,

 

וחברות מוצלחות שונות, ורוצים לממש עצמם בתחום החברתי. הדבר פחות תקף למערב אירופה,

 

רואים קשר בין התפתחות

אם מקבילים את התקופות לאמצע-סוף המאה ה,19-

אבל בארה"ב,

 

טכנולוגית מתקדמת, ויזמות חברתית.

 

 

חלק מהארגונים והחברות שעוסקים ביזמות

מאוד דומה.

ההמראה הזו של היזמות החברתית,

 

חברתית, לא ישרדו ויצליחו. אבל בכל מקרה, כל דמות משמעותית בהיי-טק בארה"ב מעורב באופן

ישיר ביזמות חברתית.

 

התופעה שמתרחשת בעמק הסיליקון מאוד דומה להתרחשות בישראל.

 

יש סוג של מעבר מהשקעה בחינוך ותכניות רבות ושונות בתחומים שונים, ליזמות עסקית-חברתית.

 

למרות הפער בחקיקה, וההיבט המשפטי של יוזמות עסקיות-חברתיות, הצמיחה באה במהירות –

מלמטה. יותר ויותר אנשים )בעלי כסף וגם לא אנשים עשירים ומהיי-טק( מעורבים ביוזמות שכאלו.

 

מבנה הכוח

תחושת משימה ורצון לשינוי.

יש התלהבות רבה מהעוסקים בתחום,

לפי פליישמן,

 

בישראל יעבור לתמיכה ביוזמות חברתיות שונות, ויוזמות עסקיות-חברתיות.

 

אם משווים  את כמות  הכסף שמוחזק בקרנות, ומושקע בכדי  לייצר  את הרווחים  של  קרנות… ואם

 

צפוי שתהיינה

שקיים בקרנות הפילנתרופיות והתרומה של ה,4-10%-

מסתכלים על ה"שוק"

 

השקעות רבות בזמן הקרוב ביוזמות חברתיות, למרות התקדמותה האיטית של הממשלה בתחום,

סביב שולחנות הדיון העגולים בין שלושת המגזרים.

 

הפער בין מה שבאמת קורה בממשל לבין מה שאנשים יודעים או חושבים שנעשה- מה שהם סופגים מהתקשורת, הוא גדול, ולפי ד"ר גל אלון – כדאי שיישאר כזה פער כי זה מוביל להתעקשות של

אנשים לחופש ליצירה חברתית.

 

משרד האוצר בארה"ב רק לאחרונה הסדיר את הפעילויות שמותר לקרנות פילנתרופיות לעסוק בהן,

למרות שעברו כבר כ40- שנים מאז תחילתן של ה- foundation related .program

 

 

 

הטבות המס שאמורות לעודד תרומות בישראל, אינן מקלות באופן משמעותית על התרומה- כי פטור  המס מגיע עד .30% בארה"ב מקבלים ניכוי מס על כל הסכום שתורמים. בישראל גם יש מקסימום   של תרומה 7- מליון ₪ בשנה. אי אפשר לקדם תרומה ע"י קרנות עם הגבלה שכזו, כי 7 מליון זה בכלל לא מספיק להקמת הקרן. ובאותה נשימה, אין הגדרה מוסדרת לקרנות מבחינת מבנה הכוח ע"י

הממשלה. המסגרת החוקית לקרנות בדרך. השאלה היא-מה יהיו הטבות המס.

 

ברגע שנותנים הטבות מס לקרנות, זה כאילו הקצאה של כספי-ציבור למטרה חברתית שמוחלטת ע"י אנשים פרטיים. החשש של היועצים המשפטיים, היה שפתיחת ערוץ זה, יפחית את שליטת הממשלה

 

 

 

 

 

687.2.4014

 

 

 

 

 

 

התפישה בקרב רשם העמותות וכל האגף שלו, היא בגדול-יצירת שותפויות עם קרנות. תפישה לפיה

המדינה משקיעה כסף )לא מוותרת על כסף,( בנוסף לכסף שמושקע ע"י הקרן, בתכניות חברתיות.

 

מערכת ניכוי המס בארה"ב, מאפשרים ליחידים לעשות דברים שלמדינה אין אפשרות לעשות – כמו

תרומת כסף לכנסיות וארגונים דתיים.

 

לפי החוק בישראל, יש 3 סוגי קרנות: פרטית, משפחתית, וקהילתית. אך לא מדובר בחקיקה על

הטבות המס או נקודות הזיכוי השונות שיינתנו לקרנות.

 

 

כך תצמח הפעילות

ככל שאנשים פרטיים יוכלו להחליט איפה ובמה יושקע הכסף,

פליישמן:

 

העוצמה ושטף

זה מה שעתיד לקדם את הגיוון,

לפי פליישמן,

החברתית ופעילותן של קרנות.

 

הפעילות של המגזר החברתי. ההתנגדות למתן שליטה לאזרחים על הקצאות הכספים הפרטיים,

עתידה לדעוך בקרוב.

 

בישראל אין מס-ירושה .(Estate‐Tax) בגרמניה לא היה מס-ירושה או ניכוי מס על תרומות לאחר

המוות. אחרי מלחה"ע ה2- שינו את הדבר, וזה הוביל לצמיחת הקרנות הגדולות בארה"ב.

 

 

אתה

ומעבר לסכום הזה,

יש מקסימום שאתה יכול להוריש לילדיך,

.gift‐tax

בארה"ב זה נקרא

 

מחוייב במס. ושיעור המס, מאוד דומה למס הירושות. כשיש מס-ירושות, הדבר מעודד אנשים לתרום עוד-בחייהם, כי אינם רוצים "לתת לממשלה" את כל הסכום. אז כמו שאמרנו לגבי קרנגי – התרומה

לקרנות, "עוקפת" את המיסוי, והולכת למטרות חברתיות לפי בחירתם.

 

בלי מס הירושה, החברה מאבדת תמריץ רב-עצמה לתמיכה במגזר החברתי.

 

החלת הtax- estate מלכתחילה, היה כדי לאפשר לחברה ליהנות מהצטברות ההון מחד, כך שלא

תהיה הנצחה רבת שנים של עושר בידי משפחות יחידות.

 

בארה"ב במיסוי ממבטא אמון ביחידים, וזה שסומכים עליהם שיעשו את ההחלטות המוסריות הנכונות

 

אבל מתעקש בהשארת

המסגור איננו סוציאליסטי חלילה,

בישראל,

של מה לעשות עם הכסף.

 

השליטה וההחלטות בידי "הקולקטיב" שהוא הממשלה.

 

ייתכן שבארה"ב נתנו יותר מדי כוח בידי היחידים בחברה להשפיע על הפוליטיקה, אבל לפי פליישמן הגזמה זו אינה תקפה לחופש הפרטים לשנות מן הקצה אל הקצה את המגזר השלישי – יש מספיק

חופש, אך איננו מוגזם, כמו שקיים בפוליטיקה.

 

הרי יש ביקורת רבה מאוד על הריכוזיות בישראל. עם-זאת, מבחינה זו אנחנו באמצע דירוג הריכוזיות

 

נובע בגלל מדינות קיצוניות להחריד

"באמצע"

שהמיקום שלנו

פייר מוסיף,

של מדינות  ה.OECD-

בריכוזיותן.

 

 

כל המדינות מתמודדות עם הדילמה של העלאת המיסוי- ולאילו שכבות בחברה לכוון את המיסוי. אז מחד, אי אפשר לפתור את כל הגרעון או כל גרעון בכל שלב- בהעלאת מיסים. אבל מאידך, אין מנגנון

שכן מעודד את העברת הכספים לאוכלוסיות החלשות בחברה.

 

אין קרנות אמיתיות בישראל. בקושי כמה, כשהגדולה בהן היא כמובן קרן אריסון המנוהלת ע"י בנה

של שרי;

 

תוכן עניינים
רוצים לפרסם כתבה באתר?

השאירו פרטים כבר עכשיו ונחזור אליכם הכי מהר שנוכל!

ארוחת שישי בחצר: איך מתארגנים לאירוח בבית בגבעת ברנר?
בלוג
ארוחת שישי בחצר: איך מתארגנים לאירוח בבית בגבעת ברנר?

שולחן מתחת לעץ, קנקן לימונדה ומישהו ששואל אם להביא עוד כיסאות. ככה מתחילה הרבה פעמים ארוחה בחצר בגבעת ברנר והסביבה. כעבור שעה, השמש כבר מגיעה לצד השני של השולחן, הדלת למטבח נפתחת בלי הפסקה, וכולם מניחים את הצלחות מול הכיור באותו רגע. רוב העבודה באירוח כזה מתרכזת בכמה מטרים בין המטבח, השולחן והחצר. אם מסדרים אותם מראש לפי מה שקורה בזמן הארוחה, קל יותר להגיש, לפנות כלים ולשבת עם האורחים גם אחרי הקינוח.

למאמר המלא >>
עדכוני חדשות בזמן אמת
Uncategorized
מקומון כנרת: כך חדשות מקומיות מעצבות לייף סטייל, בריאות ומודעות משפטית סביב הכנרת

מקומון כנרת מציג מודל עדכני של עיתונות מקומית המשלבת חדשות בזמן אמת, תוכן לייף סטייל, בריאות ומדריכים משפטיים מעשיים. המאמר בוחן כיצד סיקור ממוקד לאזור הכנרת מייצר קהילה מעורבת, מודעת ובריאה יותר, ומסביר את תרומת הפלטפורמה לחיזוק עסקים מקומיים, לקידום אורח חיים פעיל ולשיפור הידע המשפטי של התושבים והמבקרים. ניתוח מקצועי זה מדגים את הכוח של מגזין חדשות מקומי בעידן הדיגיטלי.

למאמר המלא >>
הצללה חשמלית למרפסת
Uncategorized
המהפכה באלומיניום: למה פרגולה חשמלית מאלומיניום היא הבחירה המושלמת לבית ולעסק המודרני?

פרגולה חשמלית מאלומיניום משנה את כללי המשחק בעיצוב החוץ הישראלי: שילוב בין חדשנות טכנולוגית, עמידות אקלימית ועיצוב מינימליסטי נקי. המאמר מסביר כיצד אלומיניום יוצר פתרון הצללה חכם, גמיש ובטוח, מדוע הוא עדיף על עץ וברזל, ואיך ניתן להתאים אותו לצרכים משתנים של בית פרטי או עסק. בנוסף, נחשפים יתרונות תחזוקה, חיסכון אנרגטי ואפשרויות שילוב עם מערכות בית חכם והצללה חשמלית למרפסת.

למאמר המלא >>
ספריות
כדאי לדעת
ספרייה או מזנון בסלון? שאלות ותשובות על אחסון שנראה טוב

הסלון הוא החדר שבו מתארחים, צופים, קוראים ולפעמים גם עובדים, ולכן הוא גם החדר שבו מצטברים הכי הרבה חפצים. ספרים, ציוד מדיה, משחקים, כלי הגשה ופריטי נוי צריכים מקום, וההחלטה איפה לשים אותם משפיעה ישירות על המראה של כל החלל. שתי האפשרויות המרכזיות הן ספרייה ומזנון, ולכל אחת מהן היגיון משלה.

למאמר המלא >>