תפקידיהן ותרומתן של קרנות ועמותות למנהיגות חברתית

פליישמן: ישראל על סף התפתחות משמעותית ביותר ביזמות חברתית. מדוע הוא טוען את זה?

 

 

מסתכלים על מי

היו בסטארט-אפ,

מפני שיש יחס ישיר בין תופעת התפוצצות הסטארט-אפ והטכנולוגיה בישראל.

שמעורב ביזמות חברתית בארה"ב, ורואים שהרבה מאוד מהם הקימו חברות,

 

וחברות מוצלחות שונות, ורוצים לממש עצמם בתחום החברתי. הדבר פחות תקף למערב אירופה,

 

רואים קשר בין התפתחות

אם מקבילים את התקופות לאמצע-סוף המאה ה,19-

אבל בארה"ב,

 

טכנולוגית מתקדמת, ויזמות חברתית.

 

 

חלק מהארגונים והחברות שעוסקים ביזמות

מאוד דומה.

ההמראה הזו של היזמות החברתית,

 

חברתית, לא ישרדו ויצליחו. אבל בכל מקרה, כל דמות משמעותית בהיי-טק בארה"ב מעורב באופן

ישיר ביזמות חברתית.

 

התופעה שמתרחשת בעמק הסיליקון מאוד דומה להתרחשות בישראל.

 

יש סוג של מעבר מהשקעה בחינוך ותכניות רבות ושונות בתחומים שונים, ליזמות עסקית-חברתית.

 

למרות הפער בחקיקה, וההיבט המשפטי של יוזמות עסקיות-חברתיות, הצמיחה באה במהירות –

מלמטה. יותר ויותר אנשים )בעלי כסף וגם לא אנשים עשירים ומהיי-טק( מעורבים ביוזמות שכאלו.

 

מבנה הכוח

תחושת משימה ורצון לשינוי.

יש התלהבות רבה מהעוסקים בתחום,

לפי פליישמן,

 

בישראל יעבור לתמיכה ביוזמות חברתיות שונות, ויוזמות עסקיות-חברתיות.

 

אם משווים  את כמות  הכסף שמוחזק בקרנות, ומושקע בכדי  לייצר  את הרווחים  של  קרנות… ואם

 

צפוי שתהיינה

שקיים בקרנות הפילנתרופיות והתרומה של ה,4-10%-

מסתכלים על ה"שוק"

 

השקעות רבות בזמן הקרוב ביוזמות חברתיות, למרות התקדמותה האיטית של הממשלה בתחום,

סביב שולחנות הדיון העגולים בין שלושת המגזרים.

 

הפער בין מה שבאמת קורה בממשל לבין מה שאנשים יודעים או חושבים שנעשה- מה שהם סופגים מהתקשורת, הוא גדול, ולפי ד"ר גל אלון – כדאי שיישאר כזה פער כי זה מוביל להתעקשות של

אנשים לחופש ליצירה חברתית.

 

משרד האוצר בארה"ב רק לאחרונה הסדיר את הפעילויות שמותר לקרנות פילנתרופיות לעסוק בהן,

למרות שעברו כבר כ40- שנים מאז תחילתן של ה- foundation related .program

 

 

 

הטבות המס שאמורות לעודד תרומות בישראל, אינן מקלות באופן משמעותית על התרומה- כי פטור  המס מגיע עד .30% בארה"ב מקבלים ניכוי מס על כל הסכום שתורמים. בישראל גם יש מקסימום   של תרומה 7- מליון ₪ בשנה. אי אפשר לקדם תרומה ע"י קרנות עם הגבלה שכזו, כי 7 מליון זה בכלל לא מספיק להקמת הקרן. ובאותה נשימה, אין הגדרה מוסדרת לקרנות מבחינת מבנה הכוח ע"י

הממשלה. המסגרת החוקית לקרנות בדרך. השאלה היא-מה יהיו הטבות המס.

 

ברגע שנותנים הטבות מס לקרנות, זה כאילו הקצאה של כספי-ציבור למטרה חברתית שמוחלטת ע"י אנשים פרטיים. החשש של היועצים המשפטיים, היה שפתיחת ערוץ זה, יפחית את שליטת הממשלה

 

 

 

 

 

687.2.4014

 

 

 

 

 

 

התפישה בקרב רשם העמותות וכל האגף שלו, היא בגדול-יצירת שותפויות עם קרנות. תפישה לפיה

המדינה משקיעה כסף )לא מוותרת על כסף,( בנוסף לכסף שמושקע ע"י הקרן, בתכניות חברתיות.

 

מערכת ניכוי המס בארה"ב, מאפשרים ליחידים לעשות דברים שלמדינה אין אפשרות לעשות – כמו

תרומת כסף לכנסיות וארגונים דתיים.

 

לפי החוק בישראל, יש 3 סוגי קרנות: פרטית, משפחתית, וקהילתית. אך לא מדובר בחקיקה על

הטבות המס או נקודות הזיכוי השונות שיינתנו לקרנות.

 

 

כך תצמח הפעילות

ככל שאנשים פרטיים יוכלו להחליט איפה ובמה יושקע הכסף,

פליישמן:

 

העוצמה ושטף

זה מה שעתיד לקדם את הגיוון,

לפי פליישמן,

החברתית ופעילותן של קרנות.

 

הפעילות של המגזר החברתי. ההתנגדות למתן שליטה לאזרחים על הקצאות הכספים הפרטיים,

עתידה לדעוך בקרוב.

 

בישראל אין מס-ירושה .(Estate‐Tax) בגרמניה לא היה מס-ירושה או ניכוי מס על תרומות לאחר

המוות. אחרי מלחה"ע ה2- שינו את הדבר, וזה הוביל לצמיחת הקרנות הגדולות בארה"ב.

 

 

אתה

ומעבר לסכום הזה,

יש מקסימום שאתה יכול להוריש לילדיך,

.gift‐tax

בארה"ב זה נקרא

 

מחוייב במס. ושיעור המס, מאוד דומה למס הירושות. כשיש מס-ירושות, הדבר מעודד אנשים לתרום עוד-בחייהם, כי אינם רוצים "לתת לממשלה" את כל הסכום. אז כמו שאמרנו לגבי קרנגי – התרומה

לקרנות, "עוקפת" את המיסוי, והולכת למטרות חברתיות לפי בחירתם.

 

בלי מס הירושה, החברה מאבדת תמריץ רב-עצמה לתמיכה במגזר החברתי.

 

החלת הtax- estate מלכתחילה, היה כדי לאפשר לחברה ליהנות מהצטברות ההון מחד, כך שלא

תהיה הנצחה רבת שנים של עושר בידי משפחות יחידות.

 

בארה"ב במיסוי ממבטא אמון ביחידים, וזה שסומכים עליהם שיעשו את ההחלטות המוסריות הנכונות

 

אבל מתעקש בהשארת

המסגור איננו סוציאליסטי חלילה,

בישראל,

של מה לעשות עם הכסף.

 

השליטה וההחלטות בידי "הקולקטיב" שהוא הממשלה.

 

ייתכן שבארה"ב נתנו יותר מדי כוח בידי היחידים בחברה להשפיע על הפוליטיקה, אבל לפי פליישמן הגזמה זו אינה תקפה לחופש הפרטים לשנות מן הקצה אל הקצה את המגזר השלישי – יש מספיק

חופש, אך איננו מוגזם, כמו שקיים בפוליטיקה.

 

הרי יש ביקורת רבה מאוד על הריכוזיות בישראל. עם-זאת, מבחינה זו אנחנו באמצע דירוג הריכוזיות

 

נובע בגלל מדינות קיצוניות להחריד

"באמצע"

שהמיקום שלנו

פייר מוסיף,

של מדינות  ה.OECD-

בריכוזיותן.

 

 

כל המדינות מתמודדות עם הדילמה של העלאת המיסוי- ולאילו שכבות בחברה לכוון את המיסוי. אז מחד, אי אפשר לפתור את כל הגרעון או כל גרעון בכל שלב- בהעלאת מיסים. אבל מאידך, אין מנגנון

שכן מעודד את העברת הכספים לאוכלוסיות החלשות בחברה.

 

אין קרנות אמיתיות בישראל. בקושי כמה, כשהגדולה בהן היא כמובן קרן אריסון המנוהלת ע"י בנה

של שרי;