שיווק בינלאומי

חברה רב-לאומית הגדרה

 

n  חברה שנוקטת גישה גלובלית ביחס לשווקים זרים ולייצור ומנצלת שווקים ואתרי ייצור ברחבי

העולם. ניתן להשתמש במונח זה עבור כל חברה הפועלת ביותר ממדינה אחת.

Daniels & Radebaug, 1998:18

n  כל חברה המעורבת במסחר או השקעה בינלאומיים. מסחר בינלאומי מתרחש כאשר חברה מייצאת

סחורות או שירותים לצרכנים במדינה אחרת. השקעה בינלאומית מתרחשת כאשר חברה משקיעה

בפעילות עסקית מחוץ לארץ האם שלה.

Hill, 1994:4

 

חברה רב לאומית ישראלית

 

לדוג- נטפים, טבע

 

דילמות וקשיים

 

n  מרחק מהלקוחות, ממשקיעים, ממתחרים ‐ רחוק מהעין רחוק מהלב, משקיעים לא יודעים מה קורה

כאן בזמן שהם נמצאים שם, רוצים לחוש את הדברים מקרוב, כנ"ל לגבי מתחרים.

n  חזקים במו"פ – חלשים בשיווק ובייצור.

n  היעדר שיטתיות, סדר ותכנון, אופורטוניזם.

n   לא אוהבים ללמוד מאחרים.

n  תדמית בעייתית, חוסר יציבות/וודאות- מצב מלחמה תמידי בישראל, מצב לא יציב או ברור למדינות

אחרות

 

שאלות נלוות )והאם בכלל זה חשוב לדעת מהי מדינת האם של חברה:(?

n   היכן יושבת ההנהלה?

n   רק מנהלים ישראלים?

n   היכן יושבים רוב העובדים?

n  היכן רשומה החברה? היכן היא נסחרת?

חשוב ברמה הטכנית- תחת אילו חוקים פועלת החברה והן ברמה התרבותית-ארגונית- מהי המנטליות בה

פועלת החברה. חברה ישראלית יכולה לבחור לשמר תרבות ישראלית ולדרוש מנהלים ישראלים בלבד, שההנהלה תשב כאן עמו גם העובדים )כמו נטפים, גם מנהלת סניף תאילנד היא ישראלית שעובדת מהארץ.( או חברה שבוחרת

אחרת, מנהלים יושבים במדינות השונות )כמו אמדוקס שיושבת באירלנד.(

 

פתרונות )לריחוק התרבותי והגיאוגרפי, לחוסר התכנון הישראלי, לתדמית הבעייתית, לבניית מערכת

גלובלית(

n  עדיף שמקומי ישווק )ומה המגבלות לכך-(? לדוגמא עובדי אמדוקס באירלנד יפסיקו לעבוד בדיוק

בשעה שנקבעה, ואילו עובדים ישראלים ימשיכו שעות נוספות בהתאם לצורך )הבדלי תרבות.(

n  טכנולוגיה והאצלת סמכויות – מאפשרים לפעול מהר ואפקטיבי.

n  יצירת מערכת שיטתית של דיווח, בקרה, והעברת מידע.

n  פיזור משאבים ניהוליים בעולם – ההנהלה לא יושבת רק בישראל.

n  לא רק מנהלים ישראלים – בניית תרבות ניהולית גלובלית. להיות פתוחים לקבל תרבויות שונות ולאו

דווקא לכפות את זו הראשונית )כמו שעשתה איקאה שבחרה להיות מאוד "שוודית" גם בארץ(

n  עובדים ממוקמים על פי צורך/יתרון יחסי: מחקר ופיתוח – בארץ, שיווק – במדינות היעד/ניידים בין

מדינות.

n  רישום החברה: שיקולי מיסוי.

ובכל זאת:

 

 

 

 

 

n  רישום החברה: שיקולי פטריוטיות.

n  ישראל כמיקום גיאוגרפי "טוב באמצע."

n   רצון לגור בארץ.

 

סיבות למעבר לפעילות בין לאומית

 

כיוון שיש כאלו שיוצאים לבינ"ל מסיבות טוובות ויש כאלו שיוצאים מסיבות לא

מדוע חשוב להבין סיבות אלו-

נכונות.

 

n   שווקים זרים עשויים להציע הזדמנויות לרווחים גדולים יותר.

n   יתכן שהשוק המקומי רווי או מצטמצם.

n  יש צורך בבסיס לקוחות מוגדל על מנת להשיג יתרונות לגודל.

n  הרצון להפחית את התלות בשוק יחיד-. לא לשים את כל הביצים בסל אחד. למקרה של מיתון למשל.

n  הרצון לנצל תמיכות ממשלתיות של מדינת המקור או מדינת היעד-. לייצוא/ייבוא. דוג:' אירלנד בעלת

פעילות כלכלית מינורית פעלה והביאה חברות מבחוץ אל תוך המדינה על ידי מתן תשתיות, סובסידיות

והון אנושי )באמצעות מתן השכלה מתאימה לאזרחים.(

n  למידה מהפעילות הבינלאומית כדי לשפר פעילות מקומית.

n  ניצול הזדמנויות פוליטיות/קשרים. – בעיקר במדינות מתפתחות.

n  עונתיות-. לדוגמא יצרן ביגוד חורף יבחר ליצא למקומות חורפיים בתקופת קיץ ישראלי.

n  ייתכן כי לקוחות החברה נכנסים לפעילות בינ"ל וזקוקים לתמיכה.

n  מיצוי יכולות: לחברה מוצר או טכנולוגיה ייחודיים שחבל לא לנצל, יתרונות אקלים, עלות.

 

סיבות פחות טובות:

n  תגובתיות, מקריות, אגו של מנהלים )סיבות לא רציונאליות ופחות "נכונות" למעבר לפעילות

בינלאומית.( סיבות כמו מוטיבציה לשיפור סטאטוס של מנהל, הרגשה טובה שמעלה את האגו של זה היוצא לעשות

עסקים ברחבי העולם.

החלטות מקריות ותגובתיות במקום שיטיות, מסודרות ומובנות בתהליך קבלה נכון.

תוכן עניינים
רוצים לפרסם כתבה באתר?

השאירו פרטים כבר עכשיו ונחזור אליכם הכי מהר שנוכל!