שיווק בינלאומי – תיאוריות של התפתחות בינלאומית

תיאוריות של התפתחות בינלאומית

Internationalization theories

כולם לוקחים בחשבון את אוריינטצית הייצור כחשובה ביותר וכן שהשוק הבינ"ל איננו הראשון בעבור חברה,

אבל החלה פעולתה בבסיס אם כלשהו.

 

1979) 1966, (Vernon, the cycle life Product ורנון לוקח את תאורית מחזור חיי המוצר ובוחן היכן כדאי לייצר. תחילה על המוצר להתפתח בארה"ב )שם הידע, טכונולוגיה ויכולת ייצור,( בשלב הבא נתקדם לשווקי מערב אירופה המפותחת, שם נקים את המפעל ונקבל זמינות ליעד. כעת תהליכי היצור הופכים סטנדרטיים, קל לייצר ולכן מחפשים מקום בו זול יותר ליצר

כמו סין או תאילנד. בסיום ארה"ב המפתחת הופכת ייבואנית של מוצרים ממקומות כמו סין.

מפותחת-עוד מפותחת- מתפתחת- ייבוא למפותחת ניתן לומר שאבד הכלח על שיטה זו כיוון שהייצור כבר איננו המרכזי ביותר אלא משני וכן מעבר משוק מקומי

כבר איננו אקטואלי.

 

1977) Vahlne, & Johnson 1975; Wiedreshein, & (Johnson internationalizatio Incremental המודל ההדרגתי- רלונטי בימינו למרות שהינו יחסית ישן. סוברים כי חברה יוצאת בצורה הדרגתית. תחילה אין כלל פעילות בינלאומית, בשלב השני "ייצוא לא סדיר-" מטה יושב במדינת האם וסוכנים נשלחים לארצות מסוימות גם אם לא באופן שיטתי. בשלב השלישי כבר הופכים ל "ייצוא סדיר," אנשי מכירות. בשלב הרביעי

מוקמת נציגות בחו"ל, היא עודנה בגישה שיווקית, לא ייצור ופיתוח אלא רק מעט אחזקת מלאי ומכירה

ופרסום של המוצרים. בשלב האחרון תקים החברה מפעל בשוק היעד.

 

Domestic‐‐International‐Multinational‐Global (Keegan, the 70)

Ethnocentric‐Polycentric‐Geocentric שלוש אסטרטגיות לפעילות בין לאומית

גם לו חשיבות רבה למרות יושנו. מודל זה איננו תהליכי ולא נשען על שלבים קודמים. גם כאן קיימת הנחה

סמויה שפירמה תחילה פועלת בשוק מקומי ואז בוחרת טקטיקה מבין שלוש שאינן תלויות אחת בשניה.

International מדינת האם הינה השוק החשוב ביותר, התרבות המנחה בעת קבלת החלטות. הידע

הנשאב ממדינה זו מנחה בכל הפעילות. דוגמאות כמו מקדונלדס או איקאה. נלקח מודל קיים מצליח ומועתק למדינות אחרות בלי אנטרפציה חדשה. האסטרטגיה של החברה היא לשמור על אותו קו שפעלו בו במדינת האם. החסרון המרכזי הוא חוסר התאמה לשוק החדש והיתרון המרכזי הוא שמירה על סטנדרט אחיד ורמה

גבוהה שמביאים ממדינת האם.

Multinational כל שוק יעד עומד בפני עצמו, שונה זה מזה. ללקוחות צרכים שונים, דרכי השיווק שונות

ולכן כל פעילות בשוק מסוים דורשת התאמות ייחודיות. נסטלה היא דוגמא טובה לכך, רוב המותגים שלה כלל לא מופיעים בשמם במדינות השונות, אלא מקבל שם מותג מקומי, עם טעם מקומי, מענה על צרכים

מקומיים. החסרון הוא שההתאמות הללו פר-שוק עולות כסף רב. ניתן גם לסווג לקבוצות גודלות יותר כמו-

מערב אירופה, יפן, אפריקה וכו' )על פי מאפיינים דומים.( Global לרוב זו הגישה הננקטת. אסטרטגיה זו נהנית משתי העולמות, היא מחפשת את הסגמנטים

הגלובליים ומשמרת את הדומה )אוהבי קפה, נשים בהריון- חוצה מדינות ולא מאפיין מדינה ספציפית.( בעבור אותם סגמנטים תצא בקמפיין שיווקי דומה כדי לחסוך בעלויות, ויחד עם זאת תעשה אדפטציה

במקומות הרלוונטיים תוך פתיחות לשינויים והתאמות. עניין נוסף הוא אי מחויבות למדינת האם או היעד אלא חיפוש חוצה גלובוס אחר המשאבים הטובים ביותר

בכל שלב. ניצול יתרונות גלובליים כמו העסקת עובדים סינים )זולים( בקפריסין )זול ליצר בה.(

 

בניגוד לקודמותיה שמסתכלות מנקודת מבט של מדינת האם או היעד, גישה זו מסתכלת משני הכיוונים

תוכן עניינים
רוצים לפרסם כתבה באתר?

השאירו פרטים כבר עכשיו ונחזור אליכם הכי מהר שנוכל!