ניהול תקשורת – עקרונות לשיפור התקשורת

עקרונות לשיפור התקשורת הביקורתית כלפי מעלה:

.1 התנסות בהערכת משוב של 360 מעלות– כולם נותנים משוב לכולם. טרנד ניהולי, וכמו כל טרנד הוא

לא תמיד ישים.מחקרים לא מראים כי נוצרים אפקטים מדהימים אך כן חשוב להרגיל את המנהלים

לקבל ביקורת שלפעמים יכולה גם להיות שלילית. הבעייתיות במשוב כזה היא כאשר אמינות האנונימיות נפגעת ומשובים שכביכול אנונימיים מתגלים

כלא אנונימיים, הדבר יוצר הטיה בהעברת הביקורות.

הטרנד הזה מקובל בחברות כמו: אינטל, ג'נרל מוטורס ועוד. .2 הכרת תיאוריית החנופה– לקחת בעירבון מוגבל משובים חיוביים. החנופה אינה משקפת את המציאות

אלא אולי רק נותנת רף לשאוף אליו.

.3 בחינה מאוזנת של משובים חיוביים ושליליים. .4 חיפוש אחר מגע לא פורמלי עם עובדים בכל הרמות– יוזמות לייסוד מגע לא פורמלי עם העובדים כמו floor the to .Back ככל שמנהל יסתמך יותר על ערוצי תקשורת פורמליים בארגון כך יגדל הנתק

שלו מהעובדים.

.5 פיתוח מערכת להשתתפות רחבה יותר בקבלת החלטות– קיום הליכים שיאפשרו לעובדים את

האופציה להעביר משוב, להעלות הצעות וכו.' ההליך יכול להיות פורמלי.

בעיות שעלולות לצוץ ממערכת שכזו:

א.   מנהלים שלא לוקחים את ההצעות שהציעו העובדים ברצינות. נטייה השגויה מיסודה כי גם

ככה הקרדיט יינתן למנהלי הארגון ולא לעובדיו. ב.   קיימת נטייה להגיב באיטיות להצעת שעובדים מעלים. אם ההנהלה מצפה שהעובדים

ישפיעו ויגיבו עליהם להגיב במהירות למשוב/הצעה/ביקורת שהציע העובד על מנת שיבין

שלוקחים אותו ברצינות. ג.   אי תגמול ממשי לעובדים התורמים ומגיבים- יש לתגמל ממשית עובדים כאלה באמצעות

בונוסים, הטבות וכו.'

.6 יצירת אקלים נוח למשובים ביקורתיים– לא לתת הרגשה של "אל תספר לי על הבעיות, ספר לי על

הפתרונות." לתת לעובדים את האפשרות להעלות כשלים בהם נתקלו בארגון. .7 הכשרת מנהלים אחראיים– שיהיו פתוחים לקבלת רעיונות חדשים ושיבינו שחילוקי דעות עם העובדים

זהו דבר לגיטימי לחלוטין.

.8 הפחתת סממנים חיצוניים של הבדלי סטטוסים– הפחתת הסממנים אשר מחצינים את ההיררכיה. אם

הסממנים אינם חיוניים, ניתן לוותר עליהם כי זהו דבר אשר מבדל את המנהלים משאר עובדי הארגון,

במקום שיש רק "אנחנו" בארגון יש "הם ואנחנו." .9 הפגנת דוגמא אישית ע"י המנהלים הבכירים– אם הם מעודדים ביקורת כלפי מעלה, הם מהווים מודל

חיובי לשאר עובדי ומנהלי הארגון.

 

 

.10 נוהל "דגל אדום–" מאפשר לעובדים, במקרים יוצאי דופן, תקשורת ישירה עם מנהלי החברה מאפשר

גישה להנהלה הבכירה להעלות כשלים- כמובן שמדובר רק על מקרי חירום.

באסון הצ'לנג'ר לדוגמא, רואים שלא היה נוהל כזה להנהלה נאס"א.

תקשורת חוץ ארגונית:

משברים ארגוניים ותקשורת חוץ

משבר ארגוני\תאגידי – אירוע בלתי צפוי ולא שגרתי, אשר יוצר אי-וודאות ומאיים על יעדיה המרכזיים של

החברה. התקשורת מציגה אותו באור שלילי והוא עלול ליצור תדמית שלילית לארגון. תקשורת חוץ ארגונית הפכה להיות נקודה קריטית לארגונים. הארגונים שמים דגש על איך המדיה מסקרת אותם בעקבות ההבנה כי למדיה השפעה רבה על דעת הקהל. בעקבות מחקרים, מקובל היום להניח שפרסום

לא פורמלי משפיע יותר על צרכן מאשר הפרסום הפורמלי שמפיצה החברה )קמפיינים, למשל.( למדיה שפה משל עצמה, בעלת ז'רגון ייחודי. העיתונות התפתחה המון בשנים האחרונות והיום היא כבר מגזר

מקצועי שלומדים אותו והוא בעל ועדים משל עצמו, התארגנויות, מועצות וכו.' על מנת להתגבר על האתגר של הבנת המדיה, על הארגון להעביר לעובדיו את חשיבותה של המדיה ואת מידת השפעתה. על העובדים והארגון עצמו להבין שהתקשורת החוץ ארגונית היא בכל מקום ויש להבין טוב

מהן ההשלכות והסיכונים הטמונים בכך. למדיה אין סנטימנטים, הם מחפשת את הסנסציות, את הסקופים. המדיה יכולה לבנות את תדמית החברה

ויכולה גם להרוס אותה. הנזק שגורמת המדיה הוא אוטומטי ומגיע ישר עם הפרסום השלילי. המידע המועבר במדיה נחשב למהימן יותר מאשר המידע המועבר בצינורות הפורמליים. המדיה מחפשת את

יוצאי הדופן )לטוב ולרע( ואם היא מוצאת את הרע, קיים פוטנציאל הרס גדול מאוד לחברה.

כאשר חברה נכנסת למשבר היא צריכה להכין עצמה מראש כבר לכיסוי התקשורתי העוין הצפוי לה.

משבר ארגוני חמור מעלה 3 סוגיות מרכזיות:

.1 איום על הלגיטימציה החברתית של הפירמה– פירמה תמיד פועלת בתוך סביבה חברתית מסוימת והיא

מצריכה את הלגיטימציה שלה על מנת להתקיים. הפירמה חייבת את הלגיטימציה החברתית של הקהילה בה היא יושבת. היא חייבת גיבוי של הקהילה לפעולות שלה. ברגע שהקהילה תופסת את הפירמה באור שלילי שעלול לסכן את הקהילה, הלגיטימציה החברתית בסכנה וכך גם הקיום של

החברה.

.2 מאמצים מצד גורמים שונים להגיע לחקר האמת– לצרכנים אין את הכלים או היכולת לדעת באמת מה

קרה, הם מסתמכים על המידע המועבר אליהם באמצעות המדיה. לאחר הפרסום הראשוני נכנסים לתמונה גורמים מוניציפאלים )מקומיים, כמו: משטרה, משרד הבריאות, וועדות חקירה וכו(' שמחפשים למצוא את האמת מאחוריי הסיפור שהציגה המדיה. בסוף, מתפרסמות פיסות מידע אמינות יותר

שנתגלו לאחר חקירה מעמיקה.

 

 

.3 את מי להאשים? הציבור מחפש את האשם, הוא לא יכול לשאת את אי הוודאות בנוגע למה שקרה

באמת. מחפשים להעמיד לדין את האשם.