ניהול שיווק אסטרטגיה שיווקית – ארבעת הPS’- הטקטיקה

יחסי ציבור  מגוון תוכניות המיועדות לקידום תדמית החברה/ או המוצר ממוצריה או הגנה עליהם, כגון:

פרסומים על ביצועי החברה, מאמרים וכו;' ארועים- מסיבות עיתונאים, ארועי השקה, תערוכות, חסויות וכו;' נאומים- הרצאות בקרב איגודים מקצועיים או כנסי מכירות; פעילויות לשרות הציבור. היתרון פה הוא האמינות

 

מנגד החיסרון הוא שזו

המסר מגיע כחדשות ולא כתקשורת המנסה למכור,

טווח,

אפקט ארוך

הגבוהה,

 

השקעה לטווח הארוך.

 

מכירה אישית  מפגשים פנים אל פנים עם הקונה לצורך מענה על שאלות, הסברים וקבלת הזמנות. עימות

חזיתי. היתרון הוא שזה מאפשר טיפוח מערכת יחסים, קשר חי, הקונה חש מחויבות במפגש, החזרון הוא

העלויות של כ"א, תלות בכישורי סגל המכירות.

 

שיווק ישיר שימוש בדואר, טלפון, פקס, מייל, כלי תקשורת אישיים אחרים לשם תקשורת ישירה עם לקוחות.

היתרון םה הוא המסר האישי והדו-סטר, מותאם ללקוח ומשתנה בהתאם, מעודכן, עוזר לשמור על לקוחות,

מנגד החסרונות הוא הנסיון לאזן את המינון )סוגיות הקשורות לפרטיות( וכמובן עלויות כ"א.

 

.5  קביעת תקציב תקשורת שיווקית כולל שלב חמישי. לאחר שבחרנו את ערוץ התקשורת שלנו אנחנו

צריכים לחשוב על התקצוב עצמו. אחוז ההוצאות על תקציב משתנה בין ענף לענף. השיטות לתקצוב: .1

שיטת הישג יד. .2 שיטת שיעור מסך מכירות צפויות. .3 שיטת שיויון תחרותי. .4 שיטת יעדים ומטלות.

 

  • שיטת הישג יד: כמה תקציב אנו יכולים להרשות לעצמנו להוציא )מתעלמים מזה שזו השקעה

שמשפיעה על נפח מכירות.(

 

  • שיטת שיעור מסך מכירות צפויות– רואים במכירות כמשפיעות על תקציב התקשורת השיווקית.

 

  • שיטת השיויון התחרותי– מתקצבים כפי שמקציבים המתחרים.

 

  • שיטת יעדים ומטלות– לנסח במפורש יעדים מטלות ובכך לחשב תקציב דרוש.

 

.6  החלטה על תמהיל תקציב התקשורת השיווקית- על החברה מוטלת המשימה של חלוקת התקציב בין

חמשת כלי הקידום: פרסום, קידום מכירות, יחסי ציבור, מכירה אישית ושיווק ישיר. התמהיל יכול להיות

שונה מאוד בין חברות באותו ענף.

 

.7  מדידת תוצאות התקשורת השיווקית– ניתן למדוד את השפעתה של התקשורת השיווקית על הקהל

המטרה: .1 שאלות הבוחנות יעילות המסר השיווקי )האם אתה זוכר את המסר.( .2 שאלות בהקשר

 

 

 

 

תקשורת שיווקית חברתית אפקטיבית  על פי : Smith & ,McKenzie‐Mohr מסרים צריכים להיות חיים, אישיים,

קונקרטיים; רצוי שהמסר יועבר ע"י אידיבידואלי/ארגון שנתפס אמין; יצביע לאדם מה מפסיד ע"י זה שאינו מבצע;

אם  משתמשים  במסר  מפחיד  יש  לוודא  שמצמידים  לו הצעה ספציפית  לפעול; הפוך  את ההנחיות  הקשורות

 

בעיות

איך לעשות ומתי.

לעזור לאנשים להיזכר בקלות מה לעשות,

לפעולה/התנהגות ברורות וספציפיות;

 

בתקשורת השיווקית-חברתית: ארגונים חברתיים לרוב רואים בפרסום כאופציה בלתי אפשרית- בשל עלויות,

פחד ממדיה שתיפגע בקהלים מסויימים ע"י העברת מסרים אודות נושאים חברתיים שנויים במחלוקת. ארגונין

ממשלתיים חוששים שהפרסומות יצרו ביקורת על בזבוז כספי ציבור ולכן השימוש רב יותר בהודעות יחסי ציבור, בתחום זה התחרות גדלה ומשווקים חברתיים רואים שאינם יכולים לשלוט על ההגעה והתדירות של המסרים

 

מופעל לחץ לא

על הארגונים החברתיים לעיתים

כיסוי השוק הופך ליותר אי וודאי.

שלהם לקהל המטרה.

 

להתשמש בסוגים של מסרים  שיכולים להוזיל את הארגון בגלל תורמים. כמו כן, הם צריכים לתקשר כמות

גדולה במסרים שלהם יש לתאר התנהגות חברתית מורכבת, בנוסף לתועלת של ההתנהגות ובמקום ובזמן

ביצוע. אין להניח שהצרכנים יודעים לפעול. יש צורך ביותר מהודעות יחסי ציבור להעברת המידע הרב, שימוש

בהעברת מידע אישי, כגון שיוור ישיר בעזרת רופאים לדוגמא לגילוי סרטן השד יכול להועיל.

 

קושי במדידה בעיקר בשל מחסור מימון, קשה לבצע את הבדיקות לפני תחילת הקמפיין. קשה מאוד לבחון את

יעילות המסר השיווקי. לרוב משווקית חברתיים לא בטוחים מהי מטרת התוכנית- יצירת מודעות? שינוי התנהגות?

הצלת חיים? לכן קשה לזהות מדדים ולהעריך אותם.

 

 

בשיווק הקלאסי ערוצי התקשורת מוגדרים כקבוצה של ארגונים בעלי תלול הדדית

המיקום/ההפצה

 

שמעורבים בתהליך הפיכת המוצר או שרות לזמין לשימוש או צריכה. אלו הם גורמי ביניים הנמצאים בין היצרן

לצרכן ומסיעים במטלת המכירה. לדוגמא רשת אופיס דיפו מפעילה 3 זרועות מכירה: .1 סניפי אופיס דיפו ודיונון. .2 מוקד הזמנה טלפוני. .3 אתר אינטרנט. ישנם 3 סוגי מתווכחים: א. הפצה אינטנסיבית– שימוש רב במספר

ערוצים )קולה לדוגמא.( ב. הפצה בלעדית– מספר מוגבל של ערוצי הפצה, מוצרי יוקרה, תדמית )תכשיטי יוקרה.(

ג. הפצה סלקטיבית– שימוש ביותר מערוץ אחד המוכן להחזיק במצור מסוימם אך לא בכל הערוצים הקיימים. המיקום בשיווק החברתי מהו המיקום בו יבצע קהל המטרה את ההתנהגות הרצויה? האם ישנם מתווכי ביניים שמקדמין את הרעיון? באלו מקומות יופץ הרעיון של עיסוק בהתנהגות חברתית? דוגמא: עבור שינוי התנהגותי של הגברת בדיקות בריאותיות לקשישים- מיקום מתאים: קליניקות, מרכז יום, בית כנסת; מתווכי ביניים המפיצים

את הרעיון: רופאים. דוגמא :2 תוכנית העוסקת בתזונה נכונה- מיקום מתאים: מסעדה, מכונת חטיפים בעבודה,

 

בעיה

כדי להקל על הגישה אליו.

המשימה היא להזיז את המוצר/התוכנית למקום בו הצרכן מבקר,

מכולת.

 

בהפצה עבור השיווק החברתי  משווקים חברתיים צריכים להפיץ רעיון ולא מוצר מוחשי )התנהגות( יהיה להם

קושי להתשמש ולשלוט על מתווכי ביניים הרצויים, לדוגמא לבקש מרופא להעביר את הרעיון ולתמוך בו. לכן,

המשווקים צריכים הצעה אטרקטיבית, ותוכנית איכותית להכשרת מתווכי הביניים.

 

דוגמאות: ממשלת ארה"ב התקשתה לשכנע סוכני ביטוח להוסיף "ביטוח הצפות" לקו המוצרים שלהם.

 

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

ידועה בציבור הגדרה

בעידן שאנו חיים בו כיום, זוגות רבים בוחרים לחיות יחד שלא במסגרת המבנה המשפחתי המסורתי. זוגות לא נשואים מעין אלה