מעיצוב חזון לתכנית עבודה

מצוקה או צורך מולידים חזון.

בעולם העסקים המודרני צריך לזהות צורך. כמו בשיעור הקודם – להסתכל על העולם מצורות שונות.

תוכנית עבודה טובה היא 2 עמודים שמאחוריהם הרבה עבודה. החלק הקריטי הוא להבין שיש פער גדול בין המצוקה שהגדרנו לבין מה שאנחנו רוצים לעשות, שהוא

הפתרון. לדוגמה: תאונות דרכים. האם נוכל למצוא אסטרטגיה אחת, שהיא בעצם הפתרון? או שניתן להגדיר את

הבעיה בצורות שונות – מערך שיעורי הנהיגה לא טוב, או הכבישים, או החינוך או תחום האכיפה.

 

חזון מתקשר למצוקה כללית. השלב הבא הוא הגדרה של אותו תחום, שהוא רלוונטי לארגון שלנו. שהארגון

שלנו מתעסק בזה.

לדוגמה, תאונות הדרכים – המשטרה מגדירה א תהבעיה בתחום העבודה שלה.

 

סיכום: מתוך המצוקה צריך להגדיר בעיה. בעיה היא מבנה שאנו מגדירים אותו. זה לא משהו אובייקטיבי. זה לא נמצא בשטח. לעומת המצוקה, שכן נמצאת בשטח. אם הגדרנו אותה צריך שיהיה

פתרון.

הפתרון צריך להיות בתחום הארגון שלנו.

 

לדוגמה: "פותחים עתיד." הסוכנות מגדירה את הבעיה של העוני בתחום הכללי של התפקוד והבטחון של

הילדים, אז האסטרטגיות שלנו הן פתרונות לבעיה הספציפית הזו. תוכנית עבודה טובה, פותרת אחוז מסויים של המצוקה. המצוקה היא דבר גדול. אם הגדרנו את הבעיה ומצאנו

לה פתרון, נפתור חלק מהמצוקה. במקרה זה, הבעיה ממוקדת אצל הילדים.

לא נוכל להניח שהפתרון יפתור לנו את כל המצוקה.

 

 

צריך להגדיר את הבעיה מתוך מצוקה, בתחום הפעילות שלנו, ושיש לה פתרון.

 

 

 

אסטרטגיה

השלב הבא: יועצים ארגוניים אומרים: מטרות, יעדים

 

אנחנו, במקום זאת אומרים: מצוקה, בעיה                     פתרון לבעיה.

 

אם יש לנו אסטרטגיה נתונה לא נוכל לחשוב על פתרון חלופי.

תהליך – הגדרנו בעיה, וצריך לחשוב על הפתרונות האפשריים לה.

לדוגמה – יש לנו מחזור במים.

אפשר להגדיר את הבעיה כך: אין מספיק גשם. במקרה זה, היכולת שלנו להשפיע על השינוי היא מינימלית.

אפשר להגדיר את הבעיה באופן הבא – יש חלוקה ושינוע לא טובים של מאגרי מים.

 

דרך למצוא פתרון: צריך למצוא 3 פתרונות אופציונליים. 1 זה מה שמסתובב בראש. 2 זה זה שכבר פסלנו.

צריך להשקיע זמן ולמצוא את השלישי. 3 פתרונות שכל אחד מהם בתחום אחר.

 

לדוגמה: הגדרת הבעיה – אי ציות לחוקי התנועה.

הפתרונות:

.1  אכיפה באמצעות משטרה.

2  אכיפה באמצעות כוח – לעשות פסי האטה, כבישים צרים כדי שהרכבים יסעו בטור.

.3  חינוך

 

ברגע שהגדרנו בעיה ונתנו פתרונות – רק אז אפשר לבנות אסטרטגיה.

 

דרך העבודה: הגדרת הבעיה מהמצוקה, מציאת 3 פתרונות מהתחום שלנו, בחירה באחד מהם.

 

ניסחנו מצוקה, הגדרנו בעיה/ בעיות. העמדנו במבחן את הפתרון שבאנו איתו מראש. הבאנו עוד 2 ובחרנו את

הטוב. חשיבות האסטרטגיה בכך שהיא מתייחסת למקורות .(?) הפתרון המועדף קובע את האסטרטגיה.

פירוש האסטרטגיה – באיזה יכולות אנו משתמשים. בנושא המים: הפתרון יכול להיות ע"י התפלה, או ייבוא, ואז זה משנה את האסטרטגיה. פתרון קשור

לתיאורית השינוי, עונה על השאלה אם זה פותר את השאלה ששאלתי.

במקרה זה, תיאוריית  השינוי היא שאנשים לא מודעים וצריך להגביר את המודעות שלהם.

 

תוכנית העבודה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

6.2 – תוצר של עיבוד של כל הנתונים האלה, כל מה שב – 18 העמודים שלפני.

כאן דילגנו על הדבר המרכזי הוא המעבר בין המצוקה להגדרת הבעיה, ומזה לפתרונות.

תוכנית עבודה מתייחסת לזמן נתון )מהמצגת.(

 

מרכיבי תוכנית העבודה

 

.1 תיאור מצוקה/ צורך/ מחסור – צריך להתבסס על נתונים, מידע, מחקר. בד"כ במלכ"רים יש נטייה חזקה

להתייחס למצוקה. ארגונים עסקיים לא תמיד מתייחסים לזה, לפעמים מדלגים. לדוגמה, כל ארגוני הסיוע

לנוער בסיכון מציגים את הבעיה בצורה זהה – יש 300 אלף ילדים בסיכון.

 

.2 מטרת על חזונית

 

.3 הגדרת בעיה – ארגונים מגדירים בד"כ יותר מבעיה אחת. לדוגמה, אם בפותחים עתיד אומרים שהנאמן

שלהם עוסק במספר תחומים, אפשר להפוך את זה ולראות שיש יותר מבעיה אחת.

 

.4 הגדרה ותיאור של הייעוד – STATEMENT .MISSION

פתרון הבעיה = אסטרטגיה בקווים גסים. את החלק הזה לא כותבים כסעיף בתוכנית עבודה, איך חשוב לקחת

בחשבון.

פיתוח פתרונות חלופיים ובחינתם – כדאי לחשוב על 3 פתרונות, שהם שונים, לאותה בעיה. השיטה לקבוע את הפתרון הטוב: להסתכל מחדש על החזון והערכים שלנו, ולראות באיזו מידה הפתרון

מתחבר אליהם.

 

.5 אסטרטגיה בהלימה ל"פתרון."

תיאוריית השינוי – עוזרת לנו לענות על השאלה: אם נבחר ב- ,X זה יוביל אותנו להגשמת המטרה וחזון

העל? לדוגמה: אור ירוק בחרו באסטרטגיה שדורשת הרבה שת"פ, עתירת כ"א. בחלק הזה צריך להתחיל להתחשב

בתקציב.

 

.6 ניסוח מטרות הנגזרות מן הייעוד.

 

.7 קביעת יעדים לתקופת התוכנית.

 

.8 יכולות נדרשות – מה נדרש כדי לממש את האסטרטגיה. יש צורך לנסח את היכולות הנדרשות. זוהי

השקעה לטווח רחוק.

 

.9 מדדי ביצוע – התייחסות לשלושה מדדים: תפוקה, תוצאה, אימפקט. לדוגמה:

תפוקה – כמה ילדים קיבלו ליווי של נאמן. התפוקה יוצאת באופן ישיר מהתשומה. תוצאה – מתייחסת למטרה. האם הילדים באמת משתפרים. אם רק חלק מהם אז אולי יש יותר מדי ילדים

לנאמן אחד.

אימפקט – בואו נסתכל על התוכנית הזו עוד 10 שנים. האם יש שיפור?

 

למדדי הביצוע יש קשר עם תיאוריית השינוי.

 

.10 תקציב.

.ז"לו .11

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

ידועה בציבור הגדרה

בעידן שאנו חיים בו כיום, זוגות רבים בוחרים לחיות יחד שלא במסגרת המבנה המשפחתי המסורתי. זוגות לא נשואים מעין אלה