מילון מושגים במבוא לניהול ארגונים ללא כוונות רווח

 

 

 

לעומת התאוריות הקודמות המתמקדות בהיבטים כלכליים,

)סלמון ואנהייר-(

תאוריית המקורות החברתיים

 

תאוריה זו מתסתכלת בצורה סוציולוגית-פוליטית על המגזר. הגודל והמבנה של המגזר הוא תולדה של המעורבות

 

גישה היסטורית

מעמדות ודפוסי ממשל.מושגים:

שלו במערכת היסטורית מורכבת של יחסים חברתיים,

 

השוואתית, תלות בנתיב, יחסי מדינה-חברה. חוזקות: נמנעת מהשענות על מודלים כלכליים, מכניסה תאורית

התלות ההדדית )תאוריית ממשלת צד ג(' לקונטקס היסטורי. חולשות:  קשה להוכיח את טענותיה ובמיוחד לבחון

עדויות סותרות שנובעות מכך שיש גיוון עצום בביטויים של המגזר השלישי במדינות שונות ולאורך תקופות שונות. סיווג משטר מגזר שלישי– התאוריה מציעה מספר טיפוסים של מגזר שלישי שנובעים מקונסטולציות שונות של

גורמים חברתיים ופוליטיים, ומקבלים ביטוי בהיקף והרכב שונה של המגזר השלישי וביחסיו עם המדינה. 4

 

החלוקה היא לפי

)תאגידי.(

קורפוריסטי

.3 סוציאל-דמוקרטי. .4

ליברלי.

.1 ממלכתי. .2

טיפוסים כללים:

 

ההוצאות החברתיות של הממשלה והיקף המגזר השלישי. בפרקטיקה: התאוריה עוזרת לנבא, לדוגמא היבטים

 

לנו גם לנתח ולהבין את היחס בין

עוזרת

התאורייה

היחס בין עובדים למתנדבים.

כלכליים במגזר-

מאקו,

 

העסקת עובדים ומתנדבים.

 

 

 

מכיוון שיש יחסית יציבות

תאוריית המקורות החברתיים נשענת על גישה זו,

גישה היסטורית השוואתית-

 

במבנים חברתיים- הם לא משתנים כל כך מהר.

 

יחסי מדינה- חברה- מגזר שלישי הוא תולדה של מערכת יחסים חברתיות בותה חברה, לא ניתן לנתק בהסדר

היסטורי, יש קונטקסט היסטורי.

 

משטר ליברלי– היקף המגזר השלישי הוא גדול וההוצאות החברתיות של הממשלה הוא נמוך. דוגמא: ארה"ב

 

גבוה

יחס מתנדבים-עובדים:

היקף ההוצאות החברתיות של הממשלה נמוכים בשל ההיסטוריה.

ואנגליה.

בשניהם.

 

 

משטר ממלכתי– ההוצאות החברתיות של הממשלה והיקף המגזר נמוכים. מדינות כמו יפן ומדינות מתפתחות

יחס מתנדבים-עובדים: בשניהם נמוך.

 

משטר סוציאל- דמוקרטי– היקף ההוצאות החברתיות של הממשלה הן גבוהות ולכן היקף המגזר השלישי נמוך.

 

המדינה מספקת

המגזר השלישי קטן,

חברות בהן אלמנט הפועלים היה דומיננטי,

שוודיה ונורווגיה.

לדוגמא:

 

שירותי רווחה. המגזר השלישי שלה עוסק בפעילות של פנאי ותרבות ובלפקח על המדינה. סוציאל דמוקרטי-

מתעסק יותר בפיתוח החברה האזרחית כי יש יותר מרחב, הממשלה מספקת שירותים. יחס מתנדבים-עובדים:

מספר עובדים נמוך ומתנדבים גבוה.

 

משטר תאגידי– היקף ההוצאות החברתיות של הממשלה הוא גובה והיקף המגזר הוא גבוה. לדוגמא גרמניה וצרפת. במודל קואופרטיסטי,  המגזר  השלישי עוסק  מעט בפיתוח  חברה אזרחית  וכן  בהספקת  שירותים.  יחס

מתנדבים-עובדים: הרבה עובדים ומעט מתנדבים.

 

יחסי אליטות- נוגעת  לתאוריית  המקורות החברתיים אליטה דתית  נוצרית במדינה אחת, לעומת  אליטה  של

בעלי הון במדינה אחרת. שלטון ריכוזי לעומת מבוזר וכדומה – האם ההבדל יוביל להבדלים בהסדר הקיים בין

 

קופ"ח כללית הוקמה מתוך אידיאולוגיה

בישראל,

המדינה למגזר השלישי ולעיצובו של המגזר השלישי?

 

סוציאליסטית, ממלכתית-מדינתית )שהמדינה אמורה לספק את מרבית השירותים( האליטה הפועלית הוחלפה על ידי אליטה בורגנית-עסקית, והאופי של יחסי המגזר השלישי עם המדינה השתנה, והופרטו קופות החולים. תהליך אינדיבידואלי שמערב הרבה מאוד גורמים, אבל בגלל שבחברות שונות יש תהליכים היסטוריים גדומים, ניתן לכנס את ההגדרות לכדי סיווג אחיד יחסית- "משטר מגזר שלישי." ישראל בעייתית במובן זה, גם בגלל אופיה הייחודי בהקמתה, ובעיקר ביחס בין גילה הצעיר לחילופי ההגמוניות הרב. דוגמא: מדינת ישראל צמחה מתוך אליטה פועלים הקימה את המוסדות מתוך סוציאליזם וכאשר הוקמה המדינה סופחו לתוך מדינת הרווחה נוצרה

 

בורגנית-עסקית

התחלפו האליטות,

ואז מה קרה?

אידיאולוגיה    הממשלה  מספקת  את  מרבית  השירותים,

 

ובשנות ה80- האופי השתנה; זה בדיוק ההגיון, הדרך שבה מסבירה התאוריה הזו את האופי של המגזר השלישי-

תלוי אינטרסים בחברה.

 

היסטוריית ההתפתחות של המגזר השלישי

 

פריודיזציה – חלוקת ההיסטוריה הישראלית לתקופות- החלוקה מבוססת על נקודות ציון היסטוריות – אירועים ספציפיים או תהליכים – שבעקבותיהם חלו שינויים מפליגים במערך האידיאולוגי, חברתי ופוליטי של החברה הישראלית. .1 תקופת הגולה. .2תקופת היישוב– .1880-1948 .3 התקופה הממלכתית -1948 עד אמצע/סוף

השנות ה.80- .4 התקופה הפלורליסטית– אמצע/סוף שנות ה70- ועד ימנו.

 

תקופת הגולה- הארגון הקהילתי של הקהילות היהודיות בגולה מבוסס כולו על התארגונות וולנטרית. פונקציות

של התארגנויות: .1 אמצעי לסיפוק שירותים והתמודדות עם צרכים )עוני, ייצוג.2( אמצעי בידול חברתי- בינם

לגויים. .3פיקוח חברתי. .4 עמימות בהבחנה בין חברה אזרחית לשלטון. .5 יחס דואלי להתנהגות פילנתרופית.

 

 

תקופת היישוב (1880-1948) מייסדים ארגונים וולנטריים, חלק בינלאומיים וזאת כדי לפתח את התשתית של

המדינה שבדרך. יש מערכת מסועפת של ארגונים, קופות-חולים, הסתדרות וכו.' בתקופה זו פיתחו את התשתית

 

ישנה

– המודל הוא על בסיס אידיאולוגי/דתי,

תקופה זו מאופיינת בסקטוריאליזם

לגרעין מדינת הרווחה.

 

השתייכות לזרם כלשהו, לדוגמא בתי-ספר שונים לכל זרם. כל סקטור שומר על הנאמנים שלו ולכן מספק לו שירותים וזאת כדי לשמר נאמנים אלו. בתקופה זו ישנה המשכיות של הדפוסים מהגולה: .1 מוסדות היישוב הישן– מוסדות הקהילה החרדית. .2 מוסדות התנועה הציונית– תרומות והתנדבות כחובה. .3 עמימות בין חברה אזרחית לשלטון פנימי. התנועה הציונית התנגדה עקרוני לפילנתרופיה וצדקה, אבל בסופו של יום פילנתרופיה הקימה את הארץ. התנועה לחצה חברתית להשתתף בפעילויות, כגון ש"ש, וניסתה לשמור על אוטונומיה ביחס

לשלטון הזר.

 

התקופה הממלכתית 1948) ועד אמצע/סוף שנות ה-(70- יצירת מרכז פוליטי אחיד והלאמה של שירותים של

 

מודל היחסים הינו

תחום הבריאות וההשכלה הגבוהה.מאפיינים: .1

המערכת הסקטוריאלית )חוץ מחרדים,(

 

קרפוריסטי )תאגידי-( המדינה מגדירה את מרחב הפעולה שלה ומה שנותר הולך למגזר השלישי. הראייה היא את המגזר השלישי כזרוע ביצוע של המדינה. .2 עוינות לפעילות אזרחית אוטונומית. .3 הזדהות מצד האזרחים  הם האידיאולוגיה הממלכתית. .4 המדינה כפטרון- מספקת שירותים רבים. .5 קשר גדול בין מפלגות לארגונים רבים.6.  היעדר של מחאה וסינגור. הביקורת על תפיסה הממלכתית: .1 פעילות נגד המדיניות נתפסה כאיום על

המדינה. .2 חברה אזרחית לא אוטונומית. .3 נסיון מדיני למנוע את קיומם של ארכונים מסוימים.

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

ידועה בציבור הגדרה

בעידן שאנו חיים בו כיום, זוגות רבים בוחרים לחיות יחד שלא במסגרת המבנה המשפחתי המסורתי. זוגות לא נשואים מעין אלה