חזרים לא כספיים- הכנסייה מממנת לא כדי להרוויח אלא כדי לקבל החזר לא כספי, יותר אנשים בכנסייה.
כריכת מוצרים- נתינת חינוך קתולי, נותן לא רק חשבון ואנגלית, אלא תפיסה אידיאולוגית. אתה כורך מוצר
באידיאולוגיה ובטובין כלשהו.
תאוריית בעלי העניין- משלבת בין התאוריה של ביקוש )כשל ממשלתי( והיצע )יזמים חברתיים( כדי להסביר את
המגזר השלישי. בשל העובדה שהתאוריות הקודמות הן חד-מימדיות. יש כמה מוצרים שיש א-סימטרייה במידע,
ואנו לא יודעים אם מקבלים שירות כמו שצריך, כגון קיצוץ בעלויות או תחרות בממשלה וקיצוצים. ההיצע- אנשים
שיש להם יכולת )בעלי השפעה, משאבים( יכולים להשפיע על אספקת שירותים מסיבות כאלו ואחרות. ביקוש- כהצרכנים מעוניינים לקנות שירות, או מתוך הזדהות עם בעלי העניין, או מתוך עניין בקבלת שירות. דוגמא: אדם
המחלים ממחלת הסרטן, הינו בעל קשרים או משאבים מקים ארגון או מתחיל להשפיע על ארגונים אחרים.
בעלי
היחסים במגזר השלישי הם משולשים-
חוזקות:
בעיית הנציג.
אמון,
א-סימטרייה במידע,
מושגים:
עניים,ספק וצרכן. משלבת היצע )היזמים החברתיים( וביקוש )הצרכנים.( מסבירה שירותים מרובי בעלי עניים
במגזר השלישי. חולשות: מוגבלת למצבים של בעלי עניין בעלי מעורבות עמוקה בנסיבות אסימטריות של מידע
ולא מתאימה למצב של ארגונים קונבנציונאליים.
בעיית הנציג- problem agent ,principal בעיה שהנציג לא מתנהג בצורה המשקפת את האינטרסים של שולחיו
ואיננו יכולים לדעת האם השירות המסופק הינו איכותי.
תיאורית אמון- נקראת גם תאורית כשל חוזה או כשל שוק. תאוריה זו מבוססת על העניין שארגוני מגזר שלישי
אינם יכולים לחלק רווחים, מה שמוביל לאמון הציבורי בשווקים, מאחר ואנו יודעים שיש א-סימטרייה במידע, זה מניע חזק של ארגונים אלו לקצץ באיכות השירותים וקושי לפקח על איכות השירותים. תאוריה זו טובה לשם
הבדלה בין המגזר העסקי לשלישי )אופי השירותים.( מושגים: מידע א-סימטרי, איסור חלוקת רווחים ואמון.
חוזקות: מסבירה חלק מהחלוקה בהספקת השירותים וטובין בין המגזר השלישי למגזר העסקי מצד ההיצע,
המבוססת על טבעם ואופים של השירותים או הטובין )אופי שירותים נקבע אם זה יהיה עסקי או חברתי.(
למשל פיקוח ממשלתי.
מדוע קיימים פתרונות אחרים לבעיית הא-סימטרייה במידע,
אינה מסיבה
חולשות:
לעיתים מגבלת חלוקת הרווחים אינה נאכפת באופן נמרץ, ותיתכן חלוקת רווח עקיפה. כמו כן, אנו רואים שהשוק מעורב של עסקים ועמותות, לדוגמא בתחום הסיעוד. אנשים רבים לא יודעים ממי הם מקבלים שירות, מהעסק או
עמותה.
תוריית התלות ההדדי- נקראת עם תאוריית ממשלת צד ג.' לארגוני מגזר שלישי יש עלויות עסקה נמוכות יותר ולכן הם מספקים שירותים חצי-ציבוריים, אך כשלים שמאפיינים את הארגונים האלו מובילים להיווצרות הדרגתית של יחסים סינרגטיים עם הממשלה. לארגוני מגזר שלישי יש עלויות עסקה נמוכות יותר ולכן יספקו מוצרים חצי
ציבוריים. דוגמא: דמי חבר נוצרים במצב שהממשלה מספקת שירותים בעזרת צד ג-' שימוש בתאגידי מים בארץ,
)קושי בגיוס
חסכים פילנתרופים
מושגים:
)תופעה היברידית.(
זה עסק עם שוט
התאגיד גובה מתוף חוק,
משאבים,( פרטיקוליזם ופטרנליזם, חובבנות, ממשלת צד ג.' חוזקות: נמנעת מלהתייחס ליחסים בין מגזר
שלישי והממשלה כמשחק סכום אפס, מסבירה את הדפוס השכיח של שותפויות בין המגזר השלישי והממשלה.
יכולה להסביר, בניגוד לתאוריות אחרות, מספירה שת"פ בינהם. חולשות: מניחה שהמדינה ניטראלית וכוונותיה
ואינה מבהירה מספיק בבירור מתי
אינה מבחינה בין ארגונים בעלי מטרות אידיאולוגיות וכאלו שלא,
טובות,
תתפתח סינרגיה בין המגזר השלישי והממשלה ומתי לא. לא מסבירה הופעה של ארגוני זכויות אדם.
ממשלת צד ג-' טוענת שלארגוני מגזר שלישי יש עלויות עסקה נמוכות יותר ובגלל זה יספקו שירותים חצי- ציבוריים. מאופיינים בכל מיני כשלם שיוצרים יחסים סינרגיים עם הממשלה. לממשלה יש עניין להחליף את ארגוני מגזר שלישי כדי לספק את אותם שירותים. יש תחומים בהם המגזר השלישי חלש אז הממשלה מספקת שירותים שהמגזר השלישי לא יכול לספק, המגזר השלישי מעדיף את זה – ואז יש מצב שנקרא ממשלת צד ג' – ממשלה
שמספקת שירותים דרך צד ג.'