קרן המבוססת על "קרן צמיתה-" מקימי הקרן משקיעים סכום כסף כלשהו המיועד למטרה שהגדירו. הסכום
מושקע ומניב ריבית המשמשת למענקים לארגונים או לפרטים לפי מטרות הארגון והחלטות מנהליה. הבנה
הקלאסי של פעילות הקרנות מאפשר פעילות לטווח בלתי מוגבל.
בנוסף
חייבות לעסוק בגיוס כספים שוטף,
מתבססות על תרומות מחברי קהילה מסוימת.
קרנות קהילתיות-
לפעילותן בהענקת מענקים
קרנות תפעוליות- אינן מסתפקות בפונקציה העקיםה של הענקת מענקים לאחרים, אלא עוסקות בעצמן בביצוע
תכניות ופרויקטים. המבנה הארגוני של קרנות מסוג זה משקף שילוב של פונקצית המימון יחד עם פונקצית שירות
או סנגור של הארגון.
קרנות משפחתיות- לרוב מאופיינים במיון והערכה של מענקים בלתי פורמאליים.
)מעורבות
דומיננטיות של מתנדבים ופעילים בארגון
מבנה ארגוני בלתי פורמאלי ודמוקרטי,
ארגון סנגור-
החברים בהנהגת הארגון,( חשיבות לידע פוליטי ומשפטי, דגש על שיקולים אידיאולוגיים, מתח בין אפקטיביות ותהליך קבלת החלטות דמוקרטיות, מיעוט אפשרויות מימון, תחרות עם ארגונים אחרים על הכרה ציבורית, נטייה
להכיר יותר ביעילותן וחשיבותן של קואליציות וסביבה ארגונית ייחודית – מגעים כם גופים פוליטיים ומשפטיים.
העסקת אנשי מקצוע בשכר ודומיננטיות של
מבנה ארגון פורמאלי והיררכי,
ארגון הספקת שירותים-
הפרופסיונלים בארגון )דומיננטיות של מנכ"ל בארגון,( עירוב עובדים ומתנדבים, מתח בין היבט חברתי והיבט
)סביבה ארגונית
תחרות עם ארגונים אחרים על לקוחות ועל משאבים אחרים
גיוון אפשרויות מימון,
מקצועי,
ייחודית- תחרות עם ארגונים עסקיים.(
בסיס הארגון במגזר השלישי- חזון, משימה, מטרות וערכים. זה נוגע להגדרה העצמית של הארגון, החזון הוא
זה שהותן את המחוייבות והמשמעות. הסטת מטרות- יש לא לחרוג מהחזון והמשימות של הארגון, דבר זה יכול
להוביל לפגיעה במוניטין, להפשיע על מבנים ותהליכים ארגוניים ומקשה על מיקוד פעילות והתמקצעות. 6 גורמים
העשויים להסיט מטרות: .1 העדר הסכמה. .2יזמות עסקית. .3 יחסים עם ממשל. .4 מממנים. .5אינטרס אישי.
.6 תופעת לוואי המשפיעה על פעילות.
המחוייבות משמשת גורם מניע לעובדים בארגון ומשמשת
משמעות וניהול.
תועלת,מחוייבות,
חזון העמותה-
כלי עזר להנהלת
ניהול-
מגבירה הזדהות ומחויבות;
משמעות-
אמצעי גיוס של בעלי עניין ויצירת מחוייבות;
הארגון, הדרת יעדים וגיוס כ"א. מאפיינים של חזון טוב: תוכן – .1 מכוון פעולה ומעורר הזדהות. .2 לא אוטופי ולא קונקרטי מידיי. .3 ממוקד מסר אחד. .4 ברור. .5 בעל ערך מוסף. .6 הלימה בין חזון לארגון. .7 תקשורתי וקל
להעברה. תהליך- .1 מבוסס על ערכי הליבה של הארגון. .2 נוצר בתהליך שיתופי. .3 ריבוי פרספקטיבות. .4
מתוכנן ושיטתי.
סביבתו החיצונית של המגזר השלישי- ארגונים אלו כמערכות פתוחות. יש לשים לב לסביבה, והשפעת יחסי
הגומלין. משאבים- הסביבה הינה מקור המשאבים הנחוצים לארגון על מנת להפוך תשומות לתפוקות, כמו כן
הסביבה היא הצרכן של התופקות הללו. תחרות- הארגון מתחרה עם ארגונים אחרים על תשומות ועל לקוחות.
רק ארגונים שיתאימו את עצמם לסביבה ישרדו ויצליחו להשיג מטרות.1: מעבר מתגובה ליוזמה. .2 התחדשות
והשתנות מתמדת. .3 חיפוש נישה ייחודית. מה משפיה על אופיו של הארגון: .1 תאוריית תלות במשאבים. .2
תאוריה המוסדית החדשה.
תאוריית תלות במשאבים– תאוריה העוסקת במה משפיע על אופי הארגון. פעולות והשינויים בארגון הן נגזרת של תלותו במשאבים כלכליים שמספקים לו הלקוחותף התורמים, ממנים ממשלתיים; פעולותיהם של המתחרים עלולות למנוע מהארגון את משאביו; ותלותו בספקים של חומרי הגלם הכרחיים לפעילותו. פעולות ההסתגלות
להרחיב את ההשפעה על ארגונים אחרים ולהשיג
.1 הפחתת תלות-
ע"פ תיאורית התלות במשאבים:
.1 בניית
אסטרטגיות ארגוניות:
להגיב לצרכים ודרישות של ארגונים אחרים בסביבה שלו.
משאבים. .2
קישורים בין-אירגוניים מועדפים )מיזמים משותפים, בריתות וכו.(' .2 שליטה על תחום הסביבה ) פעילות פוליטית,
שינוי התחום.(
לכל שדה ארגוני יש מאפיינים
תאוריה העוסקת במה משפיע על אופי הארגון.
תאוריה המוסדית החדשה-
תרבותיים המסבירים את המבנה ואת ההתנהגות של הארגונים הפועלים בו. ארגונים נוטים למסד דפוסים
והסדרים חברתיים הנהוגים בשדה הארגוני שהם שייכים אליו, על-מנת להשיג לגיטימציה מהסביבה המוסדית, המבטיחה להם משאבים ותמיכה הדורשים להמשך קיומם- לדוגמא: ריציונאליות מוגבלת- מבנה ארגוני כמיתוס
עקב נטייתם לפעול
ארגונים השייכים לאותו שדה ארגוני צפויים להיות בעלי מבנים ארגוניים דומים,
וטקס.
בהלימה עם הנורמות המקובלות בשדה הארגוני שבו הם מצויים. איזומורפיזם מוסדי- בשל הנורמות של המוסד,
ארגונים דומיננטיים, הממשלה, סוכני
מי קובע את הנורמות המוסדיות?
לדוגמא אומנות חייבת להיות במוזיאון.
פיקוח, סוכני הכשרה, ארגונים פרופסיונליים.