מילון מושגים במבוא לניהול ארגונים ללא כוונות רווח

אזרחות- מעלה הרבה קונוטציות. לדוגמא: .1 המילה אזרחות. .2 חברה אזרחית- משמעות כפולה.

 

חברה אזרחית– היא סך כל הארגונים האזרחיים והחברתיים ,או המוסדות המעצבים דמוקרטיה מתפקדת, ושאינם

גופים שקיומם תלוי באופן מלא בממשלה או בגופים מסחריים. קבוצות הפועלות במסגרת החברה האזרחית

תומכות ופועלות בעיקר עבור התפתחות חברתית והאינטרס הציבורי. דוגמאות למוסדות של החברה האזרחית: קבוצות חוץ פרלמנטריות ,ארגוני התנדבות פרטיים, תנועות חברתיות ,איגודים מקצועיים, ארגוני צדקה, ארגונים לשינוי חברתי, ארגונים קהילתיים, ארגונים או קבוצות דת,מגדר ותרבות ,מועדוני ספורט ותקשורת המונים. על-פי

 

חירות

המאופיין בערכים של השתתפות,

עולם העסקי והמשפחה,

מרחב פעילות הנפרד מן המדינה,

חגי:

 

יחידים ותנועות חברתיות לקידום

ציבורים,

מאורגנות ולא מאורגנות,

ובו פעול מגוון רחב של קב'

ופלורליזם,

 

עניינהם ולקידום טובת הכלל.

 

 

טענו שהחברה

אריסטו ואפלטון,

יוון העתיקה:

התחיל מתקופת

ההיסטוריה של המושג חברה אזרחית-

 

האזרחית  מנוגדת לחברה הברברית, חברה שלא מונעת מחוקי הטבע, אלא ע"י האדם. אריסטו חילק את החברה

לספרית )פרטית, ציבורית-פוליטית.( תקופה הרומית-  הרומים נקטו בגישה יותר אוניברסאלית מהיוונים. סוף ימי

 

החברה האזרחית במונחים בורגניים וכלכליים.

לוק וסמית-

הוגים כמו הוגס,

תפיסה יותר חילונית,

הביניים-

 

האמונה שהחברה האזרחית היא פעילות של אזרחים בתחום הכלכלי ולא

מעבר לתפיסה הליברלית,

סמית-

 

במישור הפוליטי. מרקס-  הח"א ביטוי לשליטה של המדינה, וממשיכיו פיתחו זאת וראו בח"א כלי ניגוח כנגד

הממשל. גראמשי- הבחנה בין מדינה, שוק וח"א- היא יכולה לפתח את ההתנגדות להגמוניה.

 

ההגדרה של גארשמי לח"א– הבחין בין מדינה, שוק וח"א. הוא נחשב להוגה גדול של המשגות המושג ח"א. הוא

מדבר על חלוקה לספרות של מדינה ובעלי הון )הון-שלטון-( שוהי מערכת הגמונית שכופה את האידיאולוגיה וגם

לגרום להזדהות עם האידיאולוגיה. לדוגמא: מי עומד מאחורי הקרנות הגדולות? בעלי הון שקשורים לממשל.

הח"א היא מנגנון לשם שליטה בציבור.

 

חברה אזרחית מול מגזר שלישי- ישנה חפיפה חלקית בישויות הנכללות, במטרות ובערכים. המחקר לעיתים אינו

מבחין בין השתיים, ויש קושי לחקור היבטים לא מאורגנים של הח"א. ארגוני המגזר השלישי מעורבים עמוקות

 

)קבוצות בפייסבוק.(

לעומת ארגוני ח"א שהם לאו דווקא במסגרת ארגונית

במדינה ובמערך שירותי הרווחה,

 

המשותף: יכולה להניב ארגוני מגזר שלישי שלהם אוטונומיה בסיסי מהמדינה, יכולים להינות ממימון ציבורי.

 

 

תרומתו הייחודית של המגזר כמכלול של

המאקרו-

נבחין ברמת המאקרו ומיקרו.

תפיקידי המגזר השלישי-

 

ארגונים המהווים תופעה חברתית. תפקידי המגזר: .1 הספקת שירותים. .2 פיתוחה של הח"א.

 

הספקת שירותים-  מ1950- והילך  המגזר השלישי  קיבל אחריות  על  רווחת האזרח.  המדינה  מפעילה  שירותי

רווחה אוניברסאליים, המטרה היא לנסות ולדאוג לכל אדם. לפני הקמת מדינת הרווחה, הספקת השירותים הייתה

ניתנת בידי גורמים שונים, כגון הקהילה וארגונים וולנטרים.  הגורמים להעברת  סיפוק השירותים למגזר: .1 שינויים במבנה המשפחה. .2 העמקת הפערים החברתיים. .3 צורך במנגנוני טיווח. .4 גלובליזציה. היתרונות של

המגזר השלישי בהספקת שירותים: א. גמישות. ב. אוטונומיה. ג. אמינות. ד. היכרות עמוקה עם הלקוחות. ה.

התמחות. ו. התנדבות. ז. מתווכים.   כשלים של המגזר בהספקת שירותים: .1 פרטיקוליזם-יכולת להפלות.

 

מחסור כרוני במשאבים. .5

.3חובבנות או התמקצעות מופרזת. .4

יצירת תלות בישרותים.

.2פטרנליזם

 

אחריות– אין בעלות ולמי לתת דין וחשבון.

 

פיתוחה של החברה האזרחית- המגזר השלישי: .1 משמרים ומקדמים ערכים וחברה. .2 שת"פ לשיתוף הציבור

בחיי החברה. .3 הגברת תחושה קהילתית. .4 קידום פלורליזם. .5 הגברת הייצוגיות של המערכת הדמוקרטית. .6 פיתוח הון חברתי. טענות נגד המגזר השלישי כמפתח הח"א: .1 יחסים עם הממשל. .2 לא לוקחים חלק פעיל בעיצוב המדיניות. .3 ייצוג קב' שונות תורם לפילוג. .4 תלות במימון ממשלתי. פונקציה זו מוגדרת כ"כל נסיון

 

 

להשפיע על החלטות של אליטה ממוסדת בשם אינטרסים קולקטיביים." הכוונה היא בעיקר: .1 השפעה על

החלטות ממשלתיות. .2 ביקורת ובקרה על יישום מדיניות.

 

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

ידועה בציבור הגדרה

בעידן שאנו חיים בו כיום, זוגות רבים בוחרים לחיות יחד שלא במסגרת המבנה המשפחתי המסורתי. זוגות לא נשואים מעין אלה