מילון מושגים במבוא לניהול ארגונים ללא כוונות רווח

מניעים לתמיכה כספית במגזר השלישי-  ישנם 3 מניעים עיקריים.1: חיסכון בעלויות. .2 מדיניות הפרטה. .3

קידום אינטרסים פוליטיים. מניעים אלו, הינם מניעים גם לרגולציה של המגזר השלישי-אם רוצים לחסוך בעלויות,

ניתן לבקר ולפקח ולאו דווקא להפריט. כמו-גם השיקול של הפגיעה בארגונים מסויימים על חשבון תמיכה באחרים.

 

מסגרות חוזיות )מימון-( מחולק ל:2- .1 תמיכה על-פי חוק. .2 תשלום עבור שירותים. בשני המקרים, מימון

ממשלתי משמעו הממשלה קובעת את התנאים לזכאות לשירות וכן את גובה התשלום של מקבליו )אם בכלל.(

המשרד הממשלתי גם מפקח על הפעילות.

 

 

רמת

"סל שירותים;"

חוזים ארוכי טווח המתוקצבים ומעוגנים בחוק ומבוססים על עיקרון

תמיכה על-פי חוק-

 

שירותים מסוימת שהממשלה מחוייבת להעניק לאזרחיה, המסופקים ע"י ארגוני מגזר שלישי, לדוגמא חוק בריאות

חובה, חוק המועצה להשכלה גבוהה. תמיכה על-פי חוק )תמיכה ישירה-חוזית-( צורה עיקרית של מימון ממשלתי.

90% מופנה לבריאות וחינוך ומחקר.

 

תשלומים בעבור שירותים– חוזים קצרי טווח לשירותים שמשרדי הממשלה רוכשים מידיי פעם. מדובר במגוון

שירותים לעולים חדשים, קורבי הכשרה למובטלים, קייטנות לילדים מוגבלים וכו.' תשלום עבור שירותים )תמיכה

ישירה-חוזית-( מגוונת יותר ומופנית לתחומים שונים. ארגוני חינוך ומחקר קיבלו את הנתח הגדול ביותר ,(40%)

רווחה (31%) וארגוני בריאות רק .4%

 

מענקים– צורת תשלום נוספת שמהווה מימון ישיר של הממשלה כלפי המגזר השלישי. 2 צורות מרכזיות: .1

תמיכות. .2 מענקים מקרן עזבונות

 

 

ישנו תהליך מוסד

מטרתן לאפשר למקבלים לקדם את מדיניות המשרד הממשלתי המעניק אותן.

תמיכות

 

יש לקבוע אמות מידה,

שנועד להבטיח שיויון הזדמנויות לכל ארגונים המבקשים לזכות במענק.

לקבלתן,

 

שמקבלות אישור מהיועץ המשפטי לממשלה. כל זה במטרה לא לגרום לשחיתות והענקת כסף למקורבים.

התמיכות )תמיכה ישירה- מענק-( מחלולקות ברובן לחינוך ומחקר .(54%) הסכומים בעיקר הופנו למסגרות חינוך

חרדי.

 

מענקים מקרן עזבונות– מדובר בחלוקת כספי עזבונות שהועברו לטובת המדינה באמצעות האפוטרופוס הכללי

במשרד המשפטים. החלוקה מתבצעת על סמך נוהל כתוב . קרן עזבונות )תמיכה ישירה- מענק-( דפוס שונה

לחלוקת מענקים, 55% לתחום הרווחה, ו14%- לפילנתרופיה, בריאות .3%

 

תמיכה עקיפה– קבלת הטבות שונות, כגון פטור ממס. התמיכה החשובה היא פטור ממס לתורמים )גובה של עד 35% מהתרומה.( תמיכות עקיפות כוללות גם פטור ממס שבח מקרקעין, פטור מארנונה עירונית, ביטוח מתנדבים ועוד. כל ההטבות הללו מוסדרים בתקנות וחוקים. מימון ציבורי עקיף– ארגונים שזכו למעמד של "מוסד ציבורי"

)על-פי רשויות המס,( 24% תחום חינוך ומחקר, דת (19%) וכו.'

 

רישום וזכות התאגדות )מעמד משפטי-( סוגיות במדיניות כלפי מגזר שלישי. זו שאלה של חופש התאגדות

 

עסק לגמרי בזכות

כשהוא נחקק,

העיסוק סביב חוק העמותות ב1989-

ולא בחוקי היסוד.

ומעוגן בחקיקה,

 

ההתאגדות. האם חוק העמותות החדש מגביל או מעודד את חופש ההתאגדות? חוק העמותות מתנה את קיומה של העמותה ברישום. חוק האגודות העותומאניות, מאפשר לעמותה להתקיים ברגע שהכריזה על עצמה, והרישום הוא פעולה מנהלית. באותה נשימה, חוק העמותות מגביל את המטרות והאנשים שיתאגדו-סביב מדינה יהודית

ודמוקרטית. כך, למדינה עדיין יש אפשרות רבה להגביל ארגונים שלא מוצאים חן בעיניה.

 

ביפורקציה–  משהו שהתחיל כקטן, שגרם להתפצלות שני אנשים שונים לגמרי. דבר קטן אחד שמוביל לכיוונים

שונים. יש ארגונים שנכנסים  לקשר ראשון  עם הממשלה והופכים להיות  חלק מהמערכת  הרווחה  המעורבת הם

בדרך-כלל לא יוצאים, הופכים לגדולים יותר, מאוד קרובים לממשלה ולכן יש סיכוי שיזכו בעוד מכרז.

 

ולא בהכרח על מה שחשוב ואולי פחות מוחשי וקשה למדידה.

דגש על קריטריונים מדידים,

Creaming

 

הארגונים נצמדים אל החוזה וישמו פחות דגש על תהליכים, פיתוח הון חברתי. לדוגמא: בתי ספר שרוצים אחוזי

בגרות גבוהים לא משנה איך ישיגו זאת

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

ידועה בציבור הגדרה

בעידן שאנו חיים בו כיום, זוגות רבים בוחרים לחיות יחד שלא במסגרת המבנה המשפחתי המסורתי. זוגות לא נשואים מעין אלה