מילון מושגים במבוא לניהול ארגונים ללא כוונות רווח

יחסי מגזר שלישי ממשלה

 

התאוריה של ג'ניפר קוסטן- היחסים של הממשלה והמגזר השלישי. טיפולוגיה של יחסי מגזר שלישי. טוענת: .1 השפעה מיחסי כוחות, יחסי עוצמה שהם לא מאוזנים. .2 הממשלה היא בעלת העוצמה וקובעת את המרחב הפעולה של המגזר השלישי. .3 המרחב- נע בין דיכוי לשת"פ )באמצע יש ממשלת צד ג(' – הכל נובע מהתפיסות

שלה את העוינות עם המגזר השלישי.

 

ממשלת צד ג' משמשת כקבלן משנה לממשלה, הממשלה מחליטה וקובעת עבור המגזר השלישי. המציאות היא

 

.1 יחסי

החשיבות של קוסטן זה לקחת בחשבון את הפרמטרים:

זה מודל אחר שנדבר עליו.

דינאמית-

 

כוחות/עוצמה. .2 תחושת הדיכוי– האיום הנתפס. צריך להבין את הגורמים/כוחות שמשפיעים על מערכת היחסים

האלו.

 

 

יש סוציאליסטית,

מתייחסים לפרמטר היסטורי/פוליטי מערכת הרווחה:

סלמון וקרמר-

תאוריה של גדרון,

 

ליברליות. דפוסי היחסים מעוצבים בעיקר ע"י אופי מערכת הרווחה ויחסי הכוח בין מדינה לרווחה. הם משקפים

את  ההסדרים החברתיים,  פוליטיים שעליה מתיישבים, מתוכה  צומחים היחסים  של  המגזר השלישי  והמדינה.

הדגש על תפקיד הספקת שירותים של המגזר השלישי:  .1 ממשלה דומיננטית. .2 מגזר שלישי דומיננטי. מודל

 

 

 

הממשלה בעיקר מממנת

.3 מודל שיתופי

שתי מערכות שירותים נפרדות עם מעט אינטראקציה.

דואלי

 

)גרמניה.(

 

מודל אדיל נאג'אם– מה שיקבע את אופי היחסים זה מידת ההתאמה בין מטרות ואמצעים )אסטרטגיות.( אופי

ספציפי של היחסים בכל תיבה מושפע ממידת התפיסה של איום הדדי בין הממשלה למגזר השלישי: .1 שת"פ. .2

סיפוח.3. עימות. .4 השלמה.

 

מודל השיתוף הפעולה–  אמצעים ומטרות תואמים. לא מחייב סימטרייה מלאה בעוצמה, מספיק העדר תפיסה

של איום הדד- חוזה להספקת שירותים.

 

מודל העימות– אמצעים ומטרות שונים. נובע מאיום של התפיסה של איוםהצד השני- מחאה מצד. מחאה מצד

המגזר השלישי, הגבלה מצד הממשלה- מחאה נגד כבישים, חקיקה נגד קרנות ברוסיה.

 

מודל השלמה– אמצעים שונים ומטרות תואמות. . פעילות בנפרד אבל לא בניגוד. המטרה המשותפת: מלחמה

בעוני- ממשלה- מספקת שירותים תלוי קריטריונים, מגזר שלישי- העצמה.

 

מודל סיפוח–  אמצעים תואמים ומטרות שונות. לגרום לצד השני להיות כמוך, לרוב לזמן קצר ולכן הופך לאחד

מהדפוסים השונים. המגזר השלישי- גישת סטארטאפ, הממשלה- קואופטציה. פידל: אסטרטגיה דומה, אבל מטרות שונות: פידל – העצמה, משרד החינוך – הפחתת הקשיים של המערכת עם תלמידים אתיופיים

 

מודל דניס יאנג- מדבר במפורש על דינאמיות, רב-מימדיות. הכוונה היא שיכולים להשתנות עם הזמן ולהיות

שונים ברמות שונות של ממשל בתוך הארגון אפילו. מדבר על 3 טיפוסים כלליים של יחסים: .1 תוספתי– מספק

ביקושים עודפים, מה שהממשלה לא.. .2 משלים– מגזר שלישי מספק שירותי מערכת הרווחה, את ליבה. עימות

 

המודל התוספתי.

בריאות-

יכולים לפעול במקביל בתחומי עבודה שונים,

סינגור מצד אחד ורגולציה ושליטה.

 

החברה  היא דבר דינמי—יש שינויים בביקושים, לדוגמא: הגירה, זיקנה, עלייה בהשכלה, שינויים באופי המשטר,

אירועי משבר/מלחמה— מובילים להשפע על טיפוס היחסים והשינויים בהם.

 

 

מגמה שהתפתחה במהלך

שתקציבים ממשלתיים רבים מופנים לארגוני המגזר השלישי,

מדיניות דה-פקטו-

 

השנים, מצביעה על קיומה של מדיניות דה-פקטו כלפיהם. זוהי תפיסה של המגזר השלישי כזרוע ביצועית של הממשלה. התייחסות בעיקר כמספקת שירותים. הערות: דגש, אין כמעט שום מדיניות ושום מעורבות בפעילות סנגור, המדינה רואה אותם כספק שירותים. .1 מדיניות דינאמית. .2 השינויים ם רטרואקטיביים. .3 שינויים הם

ספציפיים ולא מערכתיים או עקרוניים.

 

אופי קביעת המדיניות בארץ )טליאס, קטן וגדרון-( לקבלת החלטות בענייני מדיניות כלפי המגזר השלישי יש אופי

פרסונאלי, מאולתר ותגובתי. ההחלטות נקבעות על בסיס מערכות יחסים אישיות. לדוגמא בעבר ביטוח מתנדבים

 

מושפע משיקולים פוליטיים וקב'

קבלת החלטות-

לאיכות הסביבה לא הוגדר בעבר כמתן ביטוח מתנדבים.

 

אינטרס; שימור הערפול הקיים- שמירה על המצב הקיים זה רצונם של פוליטיקאים ופקידי ממשלה; : מאולתר

 

פרסונלי=ההחלטות

פרסונאלי-

תגובתי=מגיבים לאירועים לפי התרחשותם,

תגובתי

חשיבה מתמדת,

אין

 

מתקבלות על בסיס מערכות יחסים אישיות, למשל, בחוק ביטוח לאומי יש רשימת מטרות שמזכות את המתנדבים

בביטוח- איכות הסביבה לצורך העניין, לא מוגדר במטרות אלו.

 

"מועדון התמיכות-" ארגונים שכבר כ20- שנה מקבלים את מרבית הכסף. מי שמתווספים ל"מועדון," נשארים

 

)שכן ההסדרים שדואגים למערכת החינוך שלהם הם

מורכבים מהרבה מאוד ארגונים חרדיים

לרוב כשנה.

 

בכדי לא להסדיר בצורה שוויונית את מימון החינוך של

 

ולכן המערכת נוהגת כך,

 

מפוקפקים ומפלים  לרעה,

החרדים.(

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

ידועה בציבור הגדרה

בעידן שאנו חיים בו כיום, זוגות רבים בוחרים לחיות יחד שלא במסגרת המבנה המשפחתי המסורתי. זוגות לא נשואים מעין אלה