יסודות השכנוע והפרזנטציה

מבנה המסר:

פתיחת קשב קהל:

תיאום ציפיות בסיסי, על מה אנחנו עומדים לדבר? אנחנו נמצאים בעולם של שינויים היוצרים אי וודאות ולחץ, עד שאנחנו לא יודעים מה הולך

לקרות אין לנו את הפניות המחשבתית להקשיב ולקבל את המסר.

לא רצוי להגיע ישירות ללב ליבו של המסר אלא לתת הקדמה. תיאום ציפיות יכול להיות גם על מה אנחנו לא נלך לדבר. לדוגמא: "היום לא נדבר על שינוי

המשמרות בארגון".. כדי לשנות את יחסי הגומלין ולגרום לכך שהקהל יהיה תלוי בנואם, צריך לגרום לקהל להבין מה יצא להם מזה, אחרת הם לא יהיו קשובים לאותו נושא. צריך להציף את הערך- למה כדאי להם

להקשיב לנו.

*ערך מוסף- בסופו של דבר, כל אחד חושב על התועלת האישית שלו ומחפש את מה שיצא לו מזה. אפילו התנדבות נעשית בדרך כלל לפי תחומי עניין, לפי נוחות וכו.' בבסיסה של כל נתינה יש

תועלת אישית.

ישנם שני חידושים בתחום הערך: .1 השלב בו נציף את הערך- בדרך כלל בהתחלה על מנת לגייס את ההקשבה. חשוב לציין שערך לא

חייב להיות משהו כלכלי אלא גם מוטיבציה/ ייעול וכו.' .2 צריך להתאים את הערך לקהל בפניו אנחנו מציגים. לדבר על הערך של הקהל שלי- של מי

שנרצה לרתום אלינו.

 

גוף המסר- מדברים בהרחבה- הצגת הטיעונים, הנתונים התומכים, הוכחות ודוגמאות. זה החלק שבו נציג ממצאים ממחקרים שמצאנו, ניכנס להסברים לוגיים או נעשה שימוש באנלוגיות על מנת לפשט רעיונות או נושאים מורכבים. זה החלק שבעקבותיו אנשים סביבנו ישנו את הדעה שלהם, יאמצו

את התוכנית שלנו או פשוט ילמדו משהו חדש על הנושא שאנחנו מדברים עליו. זה המקום להרחיב ולהסביר איך הגענו לערך המוסף, מה צריך לעשות כדי להגיע אל אותו ערך מוסף. יש לשלב דוגמאות מעולם התוכן של אותו קהל ולהתמקד בעיקר בשלושה טיעונים

עיקריים- המספר שלוש הוא מספר שקל לזכירה, לא עמוס מידי אבל עדיין מלא תוכן.

 

סיכום- חזרה קצרה ועניינית על כל מה שנאמר. חלק זה הוא למעשה תמונת מראה של פתיחת קשב הקהל

שלנו כשבסוף נחזור על המסר המרכזי שלנו. קריאה לפעולה– לא מספיק שאנשים יאמצו את המסר, חייבים שהם יצאו בידיעה מה לעשות. אי אפשר להשאיר את הדברים בחוסר פרשנות, צריך להבהיר לקהל מה נרצה שהם יעשו, איך לשנות

את ההתנהגות שלהם, באילו דרכי פעולה הם צריכים לפעול, מה הצעד הבא שצריך לעשות?

 

 

 

 

צריך לתת לקריאה לפעולה את המקום שלה, להתחיל בקטן ולעשות אותה בצורה מדורגת. כמובן

שהיא צריכה להיות תואמת למסר ולתיאום הציפיות.

 

 קשב קהל:

האופן שבו אנחנו אומרים את הדברים חשוב לא פחות מהסדר שלו. מחקרים מצאו שמבחינת קשב קהל, הגרף אף פעם לא יהיה ליניארי. תמיד המחשבות שלנו ינדדו למקומות אחרים. הגרף יהיה מורכב מעליות וירידות. מה שישתנה זה המיקום שלו על פני הגרף ואורך הגלים. מחקרים מצאו שמקסימום היכולת של האדם הממוצע להיות מרוכז באותו נושא הוא 5-7 דקות. האחריות לשמור על קשב קהל היא של הנואם ותפקידו לשמור על כך שהשנייה בה

רמת הקשב יורדת לא תתארך. אדם מדבר בממוצע כ151 מילים בדקה. היכולת של האדם היא לקלוט 051 מילים בדקה. מה שאומר שהנואם "תופס" רק 1// מיכולת הקשב של הקהל. החושים שלנו צריכים להיות כל הזמן

תחת גירויים. שימוש בגרף קשב קהל עוזר לנו בבניית הנאום ומבטיח רמת ריכוז ואחוז קליטה גבוהים יותר של

המוסר בקרב הקהל.

 

מזניקי קשב:

– שפת גוף: טון דיבור, תנועות ידיים – אנחנו מתרגלים לכל דבר שהוא מונוטוני (רעש של מזגן, תקתוק שעון) ולכן ננסה להפעיל אצל הקהל שלנו כמה שיותר חושים על מנת

שיוכלו "לסנן" אותנו. – השתתפות פעילה של הקהל

– הצפת ערך – גיוון עזרים, סימולציות – שבירת שגרה- בדיחה

 

המטרה היא לשבור את השגרה. מכיוון שקשה לשלוף ולאלתר באמצע הרצאה, צריך לתכנן ולבוא

מוכנים גם מבחינת מזניקי הקשב. הזמן הראשוני הוא קריטי ביותר לאופן האינטראקציה והוא אורך כ/1-01 שניות- נקרא גם זמן חסד. זהו זמן שהוא מתנה מהקהל. כל קהל מגיע סקפטי אבל גם אופטימי. זמן חסד לא נמצא

בשיא הקשב אבל גם לא ברמת הקשב הנמוכה ביותר והוא מהווה את הרצף של פתיחת קשב קהל.

זמן חסד הוא טכניקה ליצירת רושם ראשוני מול הקהל- הן שלנו כמוסרים והן של המסר שלנו. ניצול נכון של פרק זמן זה הוא לעיתים מכריע לא רק את רמת העניין של הקהל לאורך ההרצאה

כולה אלא גם את המעמד שלנו כמוסרים.

כלי זה מסייע להפוך את הנושא למעניין ורלוונטי עבור הקהל. ומהווה מזניק קשב אולטימטיבי.

הוא יכול להיות אנקדוטה/סרטון/הפעלה לקהל/חוויה אישית/ציטוט/נתון מפתיע וכו.'

ליצירתיות בזמן חסד אין גבול.

בזמן חסד אין תוכן מהותי, זה עדיין לא הערך ומה שנרצה להגיד, זה רק מרמז על הערך.

 

 

 

 

 

המטרות של זמן חסד:

– למשוך תשומת לב, להשקיט (זמן חסד צריך להיות לפני פתיחת קשב קהל) – לבסס את מעמד המוסר- הזדהות עם עולם התוכן של הקהל

–     לבסס את הציפיה לנושא, לערך ולמסר

–    "לשבור" מעגל חרדה למעגל הצלחה.

 

זמן חסד חייב להיות:

– קצר ותמציתי – קשור למסר/ לנושא ולהיגזר מעולם התוכן של הקהל שלי

–   חייב להתאים לי ולקהל מבחינת סגנון

–    להתחיל בשם/ מספר

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

ידועה בציבור הגדרה

בעידן שאנו חיים בו כיום, זוגות רבים בוחרים לחיות יחד שלא במסגרת המבנה המשפחתי המסורתי. זוגות לא נשואים מעין אלה