יסודות השכנוע והפרזנטציה – נאום וקבלת החלטות

נאום המעלית- נאום ה33 שניות:  נאום של /1 שניות ונקרא כך בגלל התנאים בו הוא קורה. משתמשים בו בהזדמנויות הנקרות בדרכנו על מנת להשיג אופציה להמשך הפגישה עם אותו אדם שיכול לעזור לנו בקידום הרעיון

שלנו. כשמדברים על שכנוע, לא נצליח לעשות זאת אם לא נתאים את עצמנו למי שעומד מולנו. הנאום יהיה לפי נושא, כאשר אם נדע מראש מי הדמויות שאיתם אנחנו הולכים להיפגש נוכל להכין את

עצמנו ולשפר את הנאום כך שיהיה רלוונטי.

בנאום המעלית ישנם ארבעה מרכיבים שצריך לקחת בחשבון:

.1 גירוי/ טיזר- גרו את המאזין. משהו מסקרן שנועד לייצר עניין אצל האדם אליו פנינו, שהוא ירצה להרים את הראש ולהקשיב לנו- למקש את הקשב אלינו. הטיזר צריך לבסס

את מעמדנו כמוסרים ולמהות של מה שאנחנו רוצים לדבר עליו.

.2  ציינו בבירור את המסר- מה הנושא? כשצריך למכור דבר חשוב בכל כך מעט זמן יש

נטייה להילחץ ולשכוח את הנושא. ./ מה יוצא למאזין מזה? – אם המאזין לא יבין מה יוצא לו מההצעה שלכם הוא לא ימשיך

להקשיב ובוודאי שלא ירצה להיפגש עמכם לפגישה נוספת. חשוב להעלות את התועלת /

הרווח שיצא לאותו אדם שאנחנו מנסים לשכנע. התועלת צריכה לפנות למערכת הרצונות

והשאיפות של האדם שעומד מולנו: קשרים/סיפוק/הכרה/שינוי תדמית וכו.' .0 למה דווקא אתם? על מנת לנסח /1" שניות" בצורה נכונה, עלינו לבסס בצורה ברורה ומדויקת מה מבדיל אותנו מהשאר. במה אנחנו ייחודיים באמת. יש לציין את הערך

המוסף שאנחנו מביאים יחד עם הרעיון עצמו.

 

סדר הדברים לא בהכרח יהיה כך למרות שיש לו חשיבות.

הנאום יהיה קצר ותמציתי, יתכנס לשניים שלושה משפטים וכמובן שלא חייב להיות באמת /1

שניות.

 

ארגונים משלמים לחברות כדי לבנות נאומי /1 שניות לסגל המנהלים שלהם. נמצא שעצם זה

שאתה יודע לאתר ולזהות את הדמויות בשוק- הופך את הארגון ליעיל יותר. כלומר, כשאנשים יושבים וחושבים יחד הם מצליחים לגבש את האני מאמין של הארגון,כך יש

אחידות במהות ובמטרות הארגון, מה שמעלה את האפקטיביות.

 

 

 

 

 

קבלת החלטות:

בזמננו, ככל שמנהל בכיר יותר כך הוא מתבקש להציג יותר מצגות ולקבל יותר החלטות. למצגת יש פוטנציאל להשפיע על הקהל שלנו להגיע להחלטה שאנחנו רוצים להעביר. בפועל, 01% מהמצגות של מנהלים מתבססות על הצפה של מידע ונתונים ורק 11% מכילים את הערך המוסף

לקהל. כמובן שהמטרה היא שזה יהיה הפוך- המצגת צריכה להיות מבוססת ידע ופחות מידע.

מה דורש מאיתנו לקבל החלטות?

–   אי וודאות- יש שינוי במציאות. אנחנו חיים בעידן שמחזור החיים של תיאוריה הוא מאוד

קצר והשינויים הם בקצב כזה שדורש מאיתנו לקבל יותר החלטות.

– חלופות- כאשר יש לנו יותר חלופות מאשר משאבים, יש לבחון כל חלופה באופן רווחי. על מנת לבחון חלופה צריך שיהיה לנו מידע וזמן. התהליך של קבלת ההחלטות צריך

להשתכלל ולהיות אפקטיבי יותר. על מנת לבחור את החלופה הטובה ביותר, נשלול את

החלופות האחרות וכך נשאיר את האופטימאלית.

למנהלים יש קושי לקבל החלטות / נמנעים/ לא יודעים איך לקבל החלטות מהסיבה הפשוטה

שהחלטות גורמות לשינוי ולאי וודאות ובדרך כלל אנשים יעדיפו את המוכר והידוע. להישאר במצב הקיים זה לא "לא לקבל החלטה," הכוונה היא לבחור להישאר במצב הקיים, ולא

"לא לעשות כלום."

 

מודל רציונאלי לקבלת החלטות:

.1  הגדרת מטרה / יעד – לאן נרצה להגיע? – מטריצת היעדים:

א. זמן ב. מדיד- כמותי

ג. בהירות- מגבלות, איסורים, אילוצים

הרבה פעמים מנהלים לא מגדירים יעד בצורה נכונה, בדרך כלל יש נטייה להגדיר

משאב/ צורך (כסף.)

.2  איסוף / ייצור של חלופות – לא תמיד החלופה שנרצה לדבר עליה קיימת (לדוגמא- תפקיד

שלא קיין בארגון.) .3 בחינת חלופות

.+ בחירת החלופה האולטימטיבית.

 

פרדוקס הניהול– ככל שנעשה טוב יותר את שלב ,2 נקשה על שלב ./

תהליך קבלת ההחלטה הוא ארוך ולוקח הרבה מאוד זמן. אם נדע להשתמש במצגת על מנת

להבהיר את החלופות ולעזור למנהל להחליט- אנחנו ניחשב כנכס עבורם.

הצגת החלופות לבדן, היא נטל עבור המנהלים.

 

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

ידועה בציבור הגדרה

בעידן שאנו חיים בו כיום, זוגות רבים בוחרים לחיות יחד שלא במסגרת המבנה המשפחתי המסורתי. זוגות לא נשואים מעין אלה