יסודות האסטרטגיה העסקית

התאמת תהליך הפיתוח להקשריו

במה תלוי הפוקוס האסטרטגי של פירמה. כיצד עליה לנהוג בכל מצב.

המודל טוען כי יש לבחון את ההקשר, אז נוכל לדעת במה כדאי להתרכז.

דחף הפיתוח: מהו הטריגר, מדוע החלטנו להוציא מוצר חדש. דחף זה משפיע על מה שיקרה אחר כך. מוצר שלא יעיל יותר, אך מצאנו לקוח אחר שיהיה רלוונטי בעבורו, אם נעבור ללקוח שהוא פרטי אחרי שאנו רגילים למוסדי נצטרך להשקיע יותר בערוצי הפצה שאנו לא מכירים, לדחף הפיתוח יש

משמעות. )גם זיהוי של ביקוש בשוק ומתן מענה לו הוא סוג של דחף פיתוח.(

לאחר מכן הדחף מוביל לרעיון המוביל למפת חדשנות. המפה מעניקה לנו את הפוקוס האסטרטגי

היכן כדאי למקד את הפוקוס בתהליך הפיתוח. לאחר איסוף נתונים ניתן להציבם על מפת הסיכון.

המפה תחשוף בפנינו מה יותר חשוב- מהירות או דיוק של המוצר.

מפת החדשנות בודקת עד כמה המוצר חדש בשני מימדים- עד כמה המוצר חדש עבור החברה,

דומה או שונה ממוצרים אחרים שאותה החברה מייצרת. ועד כמה המוצר חדש לשוק, האם יש הרבה

מוצרים דומים בשוק או שזהו מוצר שהשוק או שוק ספציפי אינו מכיר.

יש מוצרים שהם חדשים ממש בעולם, הם יעמדו בפינה הימנית העליונה.

איי פון חדש בינוני לחברה ומאוד חדש לשוק.

כאשר נמצאים בנמוכה לחברה ונמוכה לשוק– נצטרך להיזהר שמא לא יקנו את המוצר שלנו כי יש כבר כאלה. סכנה נוספת היא שיקנו אבל על חשבון מוצרים אחרים שלנו- קניבליזם. יש לשקול האם כדאי בכלל להוציא המוצר לשוק. )יתכן שהקניבליזם יהיה כדאי, אל לנו לשלול מראש- כמו ג'ילט

 

 

 

 

 

שחסמו את ביק על ידי מוצר שלקח נתח מהמוצר הישן שלהם. או מצב בו מוצר חדש יהיה רווחי

יותר.( כדי לפתור הבעיה ננסה לבדל את המוצר כפי הניתן. לשוק גבוהה ולחברה נמוכה– נפנה תשומת הלב לחינוך שוק, הצלחה תוביל להעתקה שתרכב על

הגב של החברה שהצליחה לחנך השוק. גבוהה לחברה ונמוכה לשוקבנית יכולת. אנחנו החדשים היחידים בשוק, פועלים בסביבה תחרותית

עוינת. גבוהה לשוק וגבוהה לחברה– שניהם. יש להתרכז גם בפוקוס כלפי חוץ וגם בפוקוס כלפי פנים. קשה

יותר להתמקד בשני הצדדים בו זמנית.

  • כל אחד מחלקי המפה מסוכן,תמיד חדשנות כרוכה בסיכון,אך עדיין אנו חייבים לעשות זאת.

 

מפת הסיכון

כמה כסף הפירמה צריכה לשמור עבור הפיתוח, כמה כסף מסכנת. יש חברות שמסוגלות להקצות

הסכום הדרוש לפיתוח ויש כאלו שלא. על ציר אחד– עלות אלטרנטיבית במונחי זמן, כלומר מה מפסידה החברה אם לא מוציאה המוצר לשוק עכשיו. ישנו חלון הזדמנויות שהולך ומצטמצם, אם יתפספס הרווחים יפגעו, המתחרים יכולים להוציא המוצר לפנינו או שהטכנולוגיה שלנו תהפוך כבר ללא רלוונטית כי יש משהו טוב יותר. עבור חברות קטנות משמעות הדבר היא שאין כסף זמין, לכן כדאי להוציא המוצר מהר, אחרת לא יהיו לה

רווחים ולא תשרוד גם בטווח קצר יותר. ציר סיכון הפיתוח– כמה חשוב שהמוצר שיוצא כרגע לשוק יהיה המוצר המושלם, המדויק. בלי תקלות

או אי דיוקים.

עלות נמוכה וסיכון נמוך– ההחלטה אם לצאת עכשיו או לא,לא חשובה במיוחד. סיכון גבוה ועלות נמוכה– דיוק התזמון חשוב. למשל בתרופות סיכון הפיתוח גבוה, מסוכן להוציא

תרופה לא מושלמת, מאידך העלות נמוכה, ברגע שיש לחברה פטנט לא מאוד משנה אם לדחות את

היציאה לשוק. לכן לחברה כזו כדאי לקחת זמן ככל שיידרש. סיכון נמוך ועלות גבוהה– חשוב לצאת לשוק מהר. כדאי לנו להיות ראשונים כדי להפוך לסטנדרט ולאחר מכן להוציא גרסות משופרות ועדכונים. מאפשר לפחות תזרים של כסף שיאפשר לחברה

לנשום. סיכון גבוה ועלות גבוהה"לילות לבנים," לא ניתן לצאת עם מוצר לא מדויק, יכעיס גם את הלקוחות וגם את המשקיעים, מאידך יש לקחת בחשבון גם יציאה מהירה לשוק שתאפשר תזרים מזומנים

וראשונות בשוק.

 

הונדה יוצאת עם מכונית סטיישין )על פי דגם ישן שלה שיצא מהאפנה( בעקבות זליגת לקוחות למוצר

החדש- מיני וואן )אותם לקוחות.(

חדשנות נמוכה לשוק וחברה. עלות גבוהה וסיכון נמוך- צריך להוציא מהר כיוון שהלקוחות בורחים עכשיו וכן כיוון ש… ?? המוצר לא

חייב להיות מושלם כיוון שזהו רק פתרון זמני עד שימצאו תגובה טובה.

 

תוכן עניינים
רוצים לפרסם כתבה באתר?

השאירו פרטים כבר עכשיו ונחזור אליכם הכי מהר שנוכל!