יסודות האסטרטגיה העסקית – שיתופי פעולה אסטרטגיים

שיתופי פעולה אסטרטגיים

לאתר חברה שתעשה את העבודה האמורה בשביל הפירמה, רק שהיחסים מחוזקים באמצעות חוזה

בו הדבר כדאי בעבור שתי הפירמות. יש כאן סוג מסוים של שיתוף פעולה. מיזם משותף- קיימים גם שיתופי פעולה אסטרטגיים שהינם ספציפיים ונקודתיים, ברור לשניים

 

Joint

שייפרדו. גוף מסוים )מחלקה( שתפקידה יצירת שיתוף הפעולה בין השניים ותהא חיצונית להן.

.vantuer

 

–    לשם מה זה טוב?

שיתוף מידע של השניים יהווה מקור מידע גדול אף יותר ששניהם יוכלו להינות ממנו.הסיבה

העיקרית היא שמתגבר על החסרונות העיקריים של מיקור חוץ- יכולת לשתף במידע.

–    סיבות עיקריות לשיתופי פעולה:

ý חדירה לשווקים גלובליים )חדירה למדינה חדשה תתאפשר ביתר קלות תוך שת"פ

עם פירמה מקומית המכירה את השוק. דוגמא יפה היתה חקיקה בעבר המחייבת שת"פ של חברה הרוצה לחדור לשוק הסיני עם פירמה מקומית בשל השונות

הגדולה מהשוק המערבי.( ý פיתוח טכנולוגיות מתקדמות )עניין יקר אשר שת"פ יוזיל כיוון שלחברה שכבר

ביצעה דבר דומה יהיה זול יותר וכן שכך, למעשה, מפחיתה הפירמה סיכון ומתחלקת בעלות כמו בהפסד באם לדאבונה יקרה.דומיננטדזיין- סוני וטושיבה פיתחו 2 טכנולוגיות מתחרות בתחום הוידאו, טושיבה ניצחה, אך סוני יצרה פלייסטישיין שתומך רק בטכנולוגיה שלה, או אז התהפך המצב וטושיבה הפסיקה

לייצר את הטכנולוגיה שלה. כל חברה רוצה שדזיין שלה יהיה הדומיננטי בשוק.( ý לעיתים אנו יוצרים שת"פ אסטרטגי עם מתחרינו הגדולים. לעיתים חברות משתפות פעולה לצרכי לובי, כמו החברות הסלולריות שהתאחדו על מנת לשנות את החקיקה

בתחום.

–    אם זה כל כך טוב- למה לא עושים זאת יותר?

ý לאחרונה אכן נעשה יותר. בשנות ה 90 היו נהוגות על ממוצע של 3 שת"פ לכל

חברה גדולה, כיום מדובר בכ .50 ý בעיה מרכזית היא שכ 60% מהשת"פ מסתיימים במהרה. הסיבה היא שיש חשש

בחשיפת הקלפים, מפחדים ליפול ביחד עם החברה המשתפת. אז לא מגיעים

למיצוי הפוטנציאל ומתפרקים.

 

מיזוגים ורכישות M&A–

פתרון לבעייתיות שהוצגה לגבי שת"פ

–    לשם מה זה טוב?

מתגבר על הבעיות של שת"פ אסטרטגי. אין תלות בצד השני, אין חשש משיתוף מידע מלא.

בנוסף מתגבר על סכנת הפירוק )קשה יותר להתגרש אחרי שמתחתנים.(

–    מה בין מיזוג לרכישה?

במיזוג יש החלטה הדדית של שתי פירמות להפוך לחברה אחת, לרוב מדובר בפירמות בגודל דומה. ברכישה פירמה גדולה רוכשת פירמה חלשה. במיזוגים אין מצב של חוסר הדדיות, שני הצדדים רוצים

בכך, לעומת רכישה בה תתכן השתלטות עוינת )כמו קנית מניות בפירמה ציבורית.( רכישות הרבה

יותר נפוצות, כיוון שבמיזוג יש בעיות אגו עליהן נאלצים להתגבר המנהלים.מיזוג מפורסם בעולם

הרכב דייהטסו וטיוטה.

 

–    סיבות עיקריות ל :M&A

ý חדירה לשווקים גלובליים

ý פיתוח טכנולוגיות מתקדמות

 

 

 

 

 

 

–    יתרונות מרכזיים:

ý כוח שוק מוגבר: מיזוג עם מתחרה– הופכים בולטים יותר בשוק, נתח שוק משותף

גדול. שילוב– עם חלק ממודל שרשרת הערך- ספקים או לקוחות, יתכן חלקי ויתכן ממש להפוך לפירמה אחת, אינטגרציה כזו פחות מומלצת שכן הפירמה מתרחקת מיכולות הליבה שלה, הרווח נוטה לרדת כשלא עושים רק מה שמומחים בו. vertical a strengthens itsignificantly if only appeal strategyhas integration

firm’s competitive position!

אם בארקלי הומס יקנו את הספק הם יגדילו הכנסות, אך הרווח ירד שכן לא מתמחים

בכך. אינטגרציה מלפנים ולאחור לא מפזרות סיכונים, אלא יוצרת יותר חשיפה לסכנות. אם האינטגרציה לא נותנת יתרון מאוד משמעותי, היא איננה כדאית

 

 

 

ענף קרוביש לקחת בחשבון שינויים אפשריים במחירי המניה כפי שפירטנו לעיל. ý התגברות על חסמי כניסה– אם עוברים לענף חדש זה מאוד חשוב, בייחוד כאשר

עוברים לחו"ל, חוסך עלויות של שת"פ. ý צמצום עלויות מו– נכון בעיקר לגבי שווקים חדשים ומוצרים חדשים, אפשר

לקנות חברה שכבר פיתחה או לפתח יחד עם חברה שרכשנו.הדבר מאפשר חדירה מהירה לשווקים חדשים, חיזוי משופר )מידע של שתי חברות יחד יתן לחברות יותר כוח לצפות את העתיד(וגישה ל,IP כלומר לקניין רוחני-פטנטים, טכנולוגיה המוגנת

בפטנט ניתן לקנות את החברה שנמצא בבעלותה או חברה שמסוגלת לפתח פטנט. ý הפחתת סיכון– עדיפות לפתח טכנולוגיה ולהתגבר על חסמי כניסה בכוחות עצמנו או לקנות פירמה אחרת שכבר עשתה זאת בעבר. בכניסה למדינה אחרת הפחתת

הסיכון משמעותית כאשר משתמשים במיזוג או רכישה.

ý הגוונה– צמיחה פנימית, פיתוח שוק, פיתוח מוצרים, צמיחה בהגונה )מודל אנסוף.(

The Curious Case of Richard Branson •:מהסרטים דוגמאות

The Good, the Bad, and the Ugly •

–    אם זה כל כך טוב- למה לא עושים זאת יותר?

ý אכן עושים זאת יותר מבעבר

ý חסרון מרכזי- מצריך אמצעים פיננסיים גדולים.

ý הבדלים בין תרבויות ארגוניות יוצרים צורך בפירוק.

ý חסרון באקזיט- סיכון שיתכן ולבד היו מרוויחים יותר. ישנו הפסד חברתי בכך

שמאבדים מקומות עבודה כאשר חברה נמכרת לפירמה גדולה בחו"ל, הפטנטים

שממצאים ישראלים עוברים למדינות אחרות, יש כאן בעיה של הכנסות למדינה.

ý חסרון חברתי נוסף- הבעיה המרכזית היא הקטנת התחרות, מתגברים על ידי

חקיקה כדי לשמור על רווחת הצרכן.

 

ý כשלונות ברכישה- לעיתים החברה הרוכשת מבינה שהעסק לא היה יעיל כפי

שסברה בתחילה. פורד רכשו את יגואר בסכום רב, אך לא הצליחו למנף את התדמית החדשה. רכישת מיי-ספייס בסכומים גבוהים, אך בסופו של דבר הרשת

החברתית כשלה כישלון חרוץ לעומת פייסבוק.

 

 

סינרגיה: במקרה של מיזוג נרצה שפעולות הפירמה יתמזגו טוב אחת בשניה. כנ"ל לגבי רכישה. אם יש חשש של אנליסטים שהסינרגיה לא תהיה מוצלחת, מניות הפירמה הרוכשת יורדות. לרוב מניות

החברה הנרכשת עולות.

 

נקודות לסיכום

מיקור חוץ לעומת שילוב אנכי: לרוב עדיף מיקור חוץ, לאינטגרציה יש הרבה יותר חסרונות. למרות

שתלוי בהרבה גורמים כמו המטרה לשמה נוצר.

מיזוג לעומת רכישה: חברה קטנה תשאף למיזוג, חברה גדולה תשאף לרכישה. שת"פ לעומת מיזוג ורכישה: לרוב לטווח ארוך שת"פ פחות יועיל. אינטגרציה טובה בדרך כלל כאשר

תוביל ליתרון תחרותי משמעותי.

יכולות ליבה לעומת הגוונה: לרוב נעדיף יכולות ליבה, לרוב לפירמות קטנות אין טעם בהגוונה.

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

ידועה בציבור הגדרה

בעידן שאנו חיים בו כיום, זוגות רבים בוחרים לחיות יחד שלא במסגרת המבנה המשפחתי המסורתי. זוגות לא נשואים מעין אלה