יסודות האסטרטגיה העסקית, אסטרטגיות חדשנות – פיתוח טכנולוגיות וניהול תהליכי חדשנות

חדשנות ואסטרטגיות חדשנות- מדוע חשוב?

לכל פירמה חשוב לייצר יתרון תחרותי על פני מתחריה, להיות מתקדמת מבחינה טכנולוגית. דינמיות

השוק ודרישות הלקוחות אף הן דורשות מאיתנו חדשנות. פירמה לא יכולה לשרוד בלי חדשנות בגלל שהשווקים משתנים, אם לא תדע להיות חדשנית לא

תחזיק מעמד. לחדשנות חשיבות מכרעת בכל הקשור לאסטרטגיה כיוון שאי אפשר להסתדר בלעדיה ויחד עם זאת טומנת בחובה סיכון רב. חברה מוציאה סכומי עתק כאשר מוציאה לשוק מוצר חדש למרות שהסיכוי

שמוצר כזה יצליח נמוך מאוד. בממוצע 67% נכשלים.

 

טכנולוגיות קוטעות– דיון במאמרים

טכנולוגיות קוטעות על פי התאוריה המרכזית של כריסטנסן:

  • לרוב זולה,פשוטה,קטנה,ונוחה יותר מההמשכית.
  • פונה לשוק אחר/חדש/קטן/פרינג'בניגוד למיינסטרים-השוק העיקרי
  • טכנולוגיה שונה
  • מתחילה באיכות נחותה/פחות טובה ומשתפרת מהר בהמשך
  • לרוב לא ממוסרת על ידי פירמות מובילות

 

 

 

 

 

 

 

 

זמן

הטכנולוגיה השתפרה מעבר למה שבפועל מסוגלים להשתמש כאשר פירמה רואה שמתקרבת טכנולוגיה שבפוטנציה עשויה להיות קוטעת, כנראה לא רלוונטית ללקוחות שלה ולכן גם לא תרצה לקנות אותה. אותה הפרימה מתרכזת בפיתוח וחדשנות הנוגעים אליה. תגובה נורמלית של פירמה כאשר רואה טכנולוגיה בעלת פוטנציאל להיות קוטעת- תשקיע יותר בטכנולוגיה המשכית- לה יש ביצועים טובים יותר מאשר לביצועים אליהם יכולה להגיע הקוטעת וגם

קרובה לתחום לו זקוקים הלקוחות שלה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תאוריה ותיקה, אך לא רלוונטית: טכנולוגית מתפתחות בצורת ,S לוקח זמן לשפר ביצועים, מתחיל

להיות עליה ואז עצירה. כאן נכנסת כבר טכנולוגיה חדשה וחוזר חלילה.

 

 

 

 

 

לסיכום:

טכנולוגיה חדשה היא עם ביצועים פחות טובים ביחס לטכנולוגיה ההמשכית.

לטכנולוגיה זו תכונות שמתאימות ללקוחות הפרינג,' קבוצה קטנה ופחות חשובה )פלח קטן ושולי.(

היא קטנה יותר, פשוטה, זולה ונוחה יותר

אינה מעניינת את לקוחות השוק העיקרי-המיינסטרים וממוסחרת ללקוחות חדשים … משפרת ביצועים באופן עקבי עד שמגיעה או עוקפת את צרכי השוק העיקרי

מחליפה )קוטעת( את הטכנולוגיה הוותיקה, והפירמה החדשה מחליפה את המובילה.

 

חשיבות הדיון בתאוריית הטכנולוגיה הקוטעת

–    חלחול לעולם העסקי- יחסית מהיר )שלא כמו תאוריות אחרות שהתפתחו באקדמיה, אך

נדרש זמן רב עד שהגיעו לשטח.( –    תהודה חסרת תקדים- תאוריית הטכנולוגיות הקוטעות יצרו באזז בעולם העסקים אשר

עוסקים ודנים בו יומיום. גם בגלל שהיא מאוד מעניינית. –    סותרת את כל מה שידענו עד כה. התאוריה אומרת שגם אם נשקיע בלקוחות, משאבים

ונשאף לגדול, כל זאת לא יעזור ועדיין פירמה תוכל להיות מודחת מהשוק. התאוריה טוענת

שלא להקשיב ללקוח יותר מדי, בשונה ממה שידענו עד כה.

–    דוגמא לתאוריה מתפתחת ומשתפרת- בתחילה אמנם אמר שלא להקשיב יותר מדי ללקוח,

אך לאחר מכן הניסוח שונה ל-אסור להיות יותר מדי משועבד ללקוחות השוק המרכזי. עם

הזמן עברה התאוריה שינויים לאחר ביקורות שקיבלה.

–    נקודות בתיאוריה שיש עליהן הסכמה:

  • יש טכנולוגיות מוצלחות שהתחילו עם ביצועים נמוכים
  • חברות מובילות נכשלות לעיתים למרות שעשו כל מה שנלמד בתאוריות אסטרטגיה

קלאסיות

 

טכנולוגיה קוטעת– ביקורת אינהרנטיות מול פרספקטיבה: הגדרת טכנולוגיה קוטעת נותרה מעורפלת- לא ברור האם אינהרנטי לטכנולוגיה עצמה. יתכן שכלל לא קשור לטכנולוגיה אלא לפרספקטיבה של המתבונן, אותה טכנולוגיה יכולה להיות מתקדמת עבור פירמה אחת ומיושנת עבור אחרת. )בהמשך כריסטנסן תיקן לכך שאותה

טכנולוגיה יכולה להיות קוטעת לפירמה אחת ולא לאחרת( צפיה מראש: קשה להבחין בהתחלה אם זו טכנולוגיה שהתחילה כנחותה ובהמשך השתפרה או שלא

הצליחה להמריא. אנחנו יכולים לדעת זאת רק בדיעבד. לתאוריה כלל אין יכולת חיזוי. זמן הקיטוע: לא ברור מתי פירמה הופכת לקוטעת )או כאשר חותכת את גרף לשוק העיקרי או כאשר חותכת את גרף שוק הפרינג.(' למשל לא ברור מתי מצלמות דיגיטליות הופכות קוטעות- כאשר

הצלמים המקצועיים עוברים להשתמש בדיגיטלי/כל המשתמשים/מרבית השוק. לא ברור מתי

הטכנולוגיה קוטעת. )כריסטנסן התמודד עם הביקורת ואמר כי קיטוע הוא תהליך ולא נקודה בזמן.( דגימה והכללה: התאוריה בוססה רק על ענפים מסוימים. הוכנסו למדגם רק שווקים שהתאימו

לתאוריה ולא ניתן לעשות על פיו הכללה. מכאן נתקשה גם לחזות. דטרמיניזם: קיום של גורם חיצוני הוא שיקבע את התנהלות הפירמה. הלקוח הוא זה שגורם להחלטה אם לפתח מוצר או לא, במקרה זה ידי המנהלים כבולות, אם הלקוח לא רוצה- אין להם יכולת לפתח

המוצר. מאידך ידוע לנו כי למנהל יכולת מרכזית והיא לא בהכרח כבולה על ידי גורמים חיצוניים. אופי הפתרון: בהמשך מציע מאמר עם פתרונות לבעיה. (1) יצירת חטיבה נפרדת שתוכל להחליט כיצד מקצה את משאביה. אם נזהה טכנולוגיה שיתכן ותהיה קוטעת נקים חטיבה נפרדת שתיתן מענה על בעיה זו ותפתח חדשנות (2) חברת בת שתיתן מענה על דומה לזה של הקוטעת, יש סיכון של קניבליזם, אבל עדיף שהפירמה תרוויח ולא אחרים. חברת בת תהא מנותקת ולא תפריע לחברה להתעסק בעיקר העבודה שלה, זוהי רק דרך ל"כסות את עצמה" למקרה ויהיה בכך צורך. (3) רכישת חברה אחרת המפחת את הטכנולוגיה הקוטעת, קניה של החברה שלה הטכנולוגיה במידה וניתן

מבחינה כלכלית, תמנע את האיום שלה על הפירמה.

 

 

 

 

 

הפתרונות לא מאוד טובים שכן- מאוד דומים וכולם מגיבים, כלומר ניתן לנקוט בהם רק כאשר רואים

איום של קוטעת שמתקרב. יתכן והיה יעיל יותר להיות זה היוזם את הקוטעת.

 

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

ידועה בציבור הגדרה

בעידן שאנו חיים בו כיום, זוגות רבים בוחרים לחיות יחד שלא במסגרת המבנה המשפחתי המסורתי. זוגות לא נשואים מעין אלה