מגמות–
- אסלמיזציה- חזרה לזהות הברורה. כי ראו שכשעזבו את זה זה לא השתלם להם כי לא הצליחו
להשתלב בחברה והיא לאקיבלה אותם. הערבים בארתץ רואים שאפילו הדרוזים לא אזרחים סוג א.
והם מבינים שלא כדאי להם לוותר על האיסלם כי זה לא מה שיעזור להם להיות חלק.
- משבר זהות
- אישי וקולקטיבי- לכל אחד יש זהות קולקטיבית בפנים. וברמה האישית רוצים משהו כמו כולם-
לחיות במדינה יהודית, לחיות טוב. כלומר יש פה 2 זהויות. אישית שאתה רוצה להרויח כאדם אתה
החוסר
זה מה שמשתק את הערבים-
מכבד וכקולקטיב אתה מחובר לזהות התרבותית שלך.
מסוגלות להבחין בין השניים. אצל היהודים זה גם קיים- הפרדוקס בין אישי וקולקטיבי- בזהות האישית אני אכבד ואתייחס יפה לערבי אבל מצד שני הזהות הקולקטיבית שלי חושבת שלא צריך להיות פה רוב ערבי או שהם לא אמורים לחיות פה. ובמקרה אחר- אדם שיחשוב שערבים צריכים להיות אזרחים סוג א זה הזהות האישית אבל לא ישלחו את הילדים שלהם לביס מעורב- זה הזהות
הקולקטיבית.הזהויות האלה הן על רצף לפעמים אדם בוחר בזהות אישית ולפעמים בקולקטיב. דב טוען שיש פתרון הלכתי לפרדוקס הזה- וזה להפריד בין זכויות תרבותיות ולאומיות לבין זכויות אזרחיות. כלומר אתה יכול לתת אזרחות סוג א אבל לא חייב לתת זכויות תרבותיות או לאומיות
לערבים כקלקטיב. כלומר למשל לא לתת זכות לעמוד בתור נפרד גברים ונשים.
- העדר מנהיגות- אטעף טוען שהדיון על הזהות הוא שיח שולי בחברה הערבית, אולי רק בקרב
הפוליטיקאים. מה שבוער כיום זה שהמנהיגות מאבדת את הכוח. הדור הצעיר לא עוסק בזהות אלא
רוצה להשתלב בחברה. יש יותר ביקוש לשרות לאומי מאשר היצע של תקנים. הקושי של הערבים בארץ הוא שאומרים להם אם יש לכם רצון לזהות ומנהיגות ואוטונומיה אז למה אתם לא עוברים למדינה ערבית ששם יש לכם את הזהות שלכם. ואם אתם לא אכפת לכם- תשארו
פה ותשתקו.
תמורות ונקודות מפנה–
נקודות מפנה–
מספר קורס- 687.2.4008
- יום האדמה: 30-03-76
- 79 עליית האיסלם באירן
- הסכמי אוסלו : פירוד פוליטי מערבי
- אוקטובר :2000 אכזבה
- ב5 השנים האחרונות:
– ביקורת עצמית, מודעות פוליטית. קורה תהליך של משבר מנהיגותי
– איבוד אמון בכנסת- קריאה לאי הצבעה- לא מאמינים במדינה. מראה שאנחנו הולכים
לקראת עימות – חיזוק הדת
מהפכה איסלמית באירן- -79 דעיכה של המנהיגות הוותיקה
עליה של מנהיגות צעירה 2) סוגים( –מנהיגים דתיים.
צעירים שלומדים בטכניון
וועדת המעקב העליונה–
הוקמה וועדת המעקב העליונה שהיא פרלמנט של ערביי ישראל. המדינה החליטה על הקמתה. מוציאים דוח כל שנה. הבעיה היא שאין שם בחירות. וזה בעיה. יש קצת מהתנועה האיסלמית ומבלד. אין בחירות כי
ברור שמי שנמצא בפנים אין לו אינטרס לבחירות . ואין חוק או גוף חיצוני שמחייב את זה.
חסמים פנימיים )להתקדמות המיעוט-(
- מבנה שיוכי
- מאבקים פנימיים על רקע חמולתי, עדתי
- מגבלות אפשרויות תעסוקה
- חוסר מעורבות של הקהילה בנעשה ואי נטילת אחריות -אין פעולות אזרחיות. תרבות תודעתית של
מה קורה בחוץ. יש תודעה של אי טיפוח החוץ. כלומר בבית הכל יפה אבל בחוץ לא מושקע.
- חוסר תכנון טווח ארוך אין חזון או ראיה מערכתית ברמה המקומית והארצית
עבודה עברית,
דברים-
למשל בציונות הבינו שצריך להשקיע ב3
- חברה אזרחית לא מפותחת-
אוניברסיטאות, ובורגנות ת"א. כלומר הבנה שבלי מעמד בנינוני אין שום סיכוי לשינוי. ככה גם
התנחלויות הצליחו ברגע שהקימו את עופרה- יישוב למעמד בינוני. זה בניגוד להשקעה בפרטים- אדם עני ששולחים אותו ללמוד אבל זה נכשל כי קורה תופעה של "הון חברתי שלילי-" אותם אנשים
נתפסים כבוגדים, לא מצליחים לדבר באותה שפה- הם כבר לא נחשבים כחלק מהמיעוט ומתקשים
להמשיך להיות חלק.
- שיח של האשמה, קיפוח, מסכנות ובכיינות
- משבר מנהיגותי- בעבר היה מוכתר שהיה קובע והיה לו לגיטימציה, היו פועלים בשיטת הפרד ומשול
וזה עבד. ככה קרה בכל העולם גם בירדן ומצרים.
- משבר זהותי- אישי/קולקטיבי
- משבר ערכי- קוטביות בין מודרניזציה וחזרה למסורת
- הדור החדש יותר מוכנים לפשרה והשתלבות בחברה הישראלית.
יש הבדל בין התארגנות של הערבים והחרדים- וזה בגלל שיש קשיי מנהיגות. לערבים יותר קשה כי יש
התפוררות של מנהיגות.
חסמים חיצוניים–
מספר קורס- 687.2.4008
- חסם חוקתי
- חסם בירוקרטי- זה לא כתוב זה בנוי כך שלערבים אין גישה. העמימות. אין תשתיות בערים ערביות.
כניסה לאוניברסיטה. החסם הבירוקרטי הוא גם אידיולוגי.
אין ערבים אין
הרב גינזבורג-
החברה הישראלית רואה אותם כגיס חמישי.
- חסם פסיכולוגי-
פיגועים, לא מפרנסים אויבים.תפיסה של משחק סכום אפס- אם אתן לו ישאר לי פלחות. והתפיסה
צריכה להיות להגדיל את העוגה.
- מחסור במשאבי אנוש מקצועיים
