חביבה (בפ' דגושה)

פירוש: טובה, ליטוף אוהב על ראש ילד, חבר, זקן ובעל חי

ממציא: בערבית: יא חביבי - כינוי חיבה ידידותי

רקע:
ילדי הקיבוץ היו מאז ומעולם ילדים של כולם, וכל מבוגר היה נוהג ללטף את ראשם או לצבוט בלחיים. להרגל קצת דביק זה קראו - לעשות חביבה (בפ' דגושה). באותם ימים של תמימות כשהמושג 'הטרדה' עוד לא עלה על שולחן האקדמיה, נגעו האנשים אחד בשני יותר כאשר ה'סובלים' העיקריים מחביבות זו היו הילדים. עם התקרבות העיר אל חצר הקיבוץ חדרו לשטח הטריטוריאלי גם מושגים 'עירוניים' שרובם נהדפו מעבר ל'סימטה'. אחד מהם, אולי המעצבן מכולם היה..לעשות טובה: "טובה, בוא חמודי, תעשה טובה לעיזה/דפנה/דני",היפוכו הגמור של חביבה המתוק שלנו
האתר מיועד להצגה ברזולוציה 006x008 פיקסלים ובלוח צבעים 23 סיביות.