חבר קיבוץ

פירוש: איש בעל זכויות (בכורה) בקיבוץ

רקע:

חבר קיבוץ – מיומו הראשון השתייך הקיבוץ לחברים ולהיפך. חבר היה בהתחלה כזה ששירת במסירות ובנאמנות את הקבוצה והיה חלק ממנה. כאשר החלו להצטרף לגרעין המייסד אנשים נוספים נדרשה הקבוצה להחליט האם יהיו חברים או לא. תנאי הקבלה לא היו קלים, המועמד לחברות היה צריך להוכיח את עצמו ואת דבקותו ברעיון הקיבוצי. האסיפה הכללית, שנהגה לדון לגופו של כל חבר או חברה לאחר תקופת נסיון, הצביעה בהרמת ידיים האם לקבלו/ה לחברות אם לאו. מועמד שלא התקבל נאלץ בשלב מסויים לעזוב את הקיבוץ. אגב, חברים ש'סרחו' (לא העבירו פיצויים, עברו עבירות וכיו"ב) הורדו 'מחברות למועמדות' לזמן בלתי מוגבל! כל בני הקיבוץ (למעט חריגים ספורים) התקבלו עד 0791 באופן אוטומטי לחברות עם סיום כיתה י"ב. בשנות ה- 07 כל אחד מבני י"ב בחר האם להתקבל לחברות או למועמדות. בשנות ה- 08 הפסיקו לקבל את בני י"ב, ההכרעה היתה אישית והתקבלה אחרי הצבא או בתום שנת החופש/מסלול הבנים (ע"ע). בשנות ה- 09, עם השינוי (ע"ע), הפסיקו לחלוטין קבלת חברים חדשים. בשנת 7002 הוחלט לחדש קליטת חברים מוגבלת.  בשנות ה- 0002 החלו לקבל חברים לפי 3 קריטוריונים מרכזיים: בן/בת משק זכאי (אחד לכל משפחה), בעל יכולת כלכלית (להקים בית, פנסיה וכו) ומתאים חברתית. ההחלטה הזו משאירה בנים רבים "מחוץ לגדר הקיבוצית", והגבעה עוד תשמע ותשמיע קולות בנושא!

 

האתר מיועד להצגה ברזולוציה 006x008 פיקסלים ובלוח צבעים 23 סיביות.