מעבר לואדי

פירוש: הרחק הרחק מצדו המערבי של נחל גמליאל

רקע:
גבולות 'המחנה' היו תמיד ברורים לכולם - מטף ועד זקן. במזרח- גבעה אדומה, הסימטה וגבעת זקס, בצפון- חורשת מטר ובית הגמדים, במערב, הלולים והרפת ובדרום בית ישע ובריכת השחיה. לפני היוצאים לשדות נפרשו השדות של עג"ש עם החלוקה 'ההיסטורית' לגושים, בריכת עפר והפרדסים. את הפרדסים והשדות תחם ממערב נחל גמליאל, יובל קטן אך חשוב (למי?) של נחל שורק שבו היו שני מעברים של גשרים _עלק) איריים: אחד ליד הכרם ואחד ליד הנשירים. רק לבעלי רכב (טרקטור ו/או עגלה) והיכרות עם 'השדות' היתה גישה אל אותם מקומות רחוקים אשר בימי החורף הגשומים היו מנותקים בשל ההצפה של המעברים. הנסיעה אל 'מעבר לואדי' היתה עבור הילדים בעיקר חוויה-הרפתקאה שלא תשכח. לעובדי הנשירים והכרם היה הואדי 'מעבר הכרחי' אותו חצו מדי יום, ולא מעט פולקלור היה סביב חצייתם בחורף. אחד 'המבצעים' השכיחים היה להעביר את ארוחת הבוקר, יחד עם אהובה המבשלת, שנאלצה ללכת ב'שווי משקל' על צינור ה- 01 צול מעל הואדי הגועש!!!
חלפו שנים, במעבר הואדי ליד נשירים הציבו גדר עם מפתח (נגד גנבי אבוקדו(?), מעבר הכרם היה בלתי עביר בחורף ובקיצור, הואדי העולה על גדותיו בחורף ומהווה אטרקציה חורפית-מקומית הצטרף ל"חוויות העבר" של זקני שנות ה 07-05, וחבל!
האתר מיועד להצגה ברזולוציה 006x008 פיקסלים ובלוח צבעים 23 סיביות.