צעדת ג"ב 1102 - המשך

תאריך: אפריל 1102

מקור המידע: עמותת בני גב
גודל מלא...
גודל מלא...
גודל מלא...
גודל מלא...

תיאור הסיפור:

מכאן השקפנו אל המקום בו היה "פרדס ויינרב" (ליד הסימטה), בו עשו חיילי המנדט "אמבוש" ל"סליקרים" שנשלחו ל 5-3 שנים לבית הסוהר!!! קראנו את גירסת המקום (המפקד נתן רובין) ואת גירסת האנגלים (הקצין מורטון) ואחד מבני "האסירים" (עוזי צמח אז בן 7) העלה זכרונות מהביקורים בכלא.
אל התחנה הבאה עלינו  דרך שכונת "המליונרים", לבית זקס ו"השובך הצבאי" שעבר מתיחת פנים. השובך של "ההגנה" ואחר כך של חיל הקשר בצה"ל. שמענו סיפורי יונאים,  (גדעון אבידור סיפר על אביו שמעון - היונאי הדגול), ובעקבות "הפתק" שהביאה יונת הדואר משדה הקרב בבשיט, שמענו מפי הנער הצנום זהוב התלתלים והעיניים הכחולות (שמשון בן אשר) על התרגשות שאחזה בו כאשר דהר על אופניו עם ה"פתקים" שהביאו את סיפור הקרב בבשיט, ונפילת 3 חברי ג"ב: ברטולד לוי, חנן פלץ והנער עודד ירקוני.
אל התחנה הבאה  ליד בית הקברות הגענו ברגל ובטרקטור . עצרנו ליד פתח "הסליק" הגדול שנחשף בשנת 5002, חרף אזהרתו של המא"ז דאז, ליפא כץ שטען ש...עדיין מוקדם לגלות את מיקומו. בנו יגאל הסביר למה היה קשה למצוא את המקום ועוזי ויעל ו. (בתו של איש הקשר והקומבינות עם הבריטים, אליהו ויטנברג) סיפרו על הגילוי הגדול.  בבית הקברות התייחדנו עם נופלי מלחמת העצמאות ושמענו (מחנה שטראוס)את סיפור חייו של מפקד הפלמ"ח יצחק ("הזקן") שדה שקבור במקום לצד מרגוט אשתו השלישית. לאחר רכילויות תש"ח המשכנו בעגלת הטרקטור אל באר ג', והעמדה המערבית שנבנתה על הגג של הבאר. מכאן השקנו אל "השער האדום" בו עבר "הגבול" ולצידו השני עברו רק הנועזים שבלוחמי הפלמ"ח בלילות!     
את הסיור קינחנו במוזיאון "האוצרות" ליד העיגול שם הציג המא"ז (בן המא"ז) שלמה ויטנברג חלק מכלי הנשק שהיו ב"סליק" - לצלילי "אנו אנו הפלמ"ח" ועוד כמה צ'יזבטים  חזרנו 
הביתה.
 
                                                                               

האתר מיועד להצגה ברזולוציה 006x008 פיקסלים ובלוח צבעים 23 סיביות.