שוש ספקטור - המשך סיפור חיים

מקור המידע: אתר הפלמ"ח

חברים הקשורים ל - שוש ספקטור - המשך סיפור חיים:

שוש ספקטור...

צבי ספקטור...
גודל מלא...
גודל מלא...

תיאור הסיפור:
לאחר תקופה קצרה בצה"ל, ושנה שעשתה בארצות הברית לצורך לימודי שיקום פצועי מלחמה, התפוטרה שוש מהצבא יחד עם רוב יוצאי מטה הפלמ"ח והתיישבה בקיבוץ גבעת ברנר. בקיבוץ ניהלה את בית החרושת למיצים "רימון", ואחר כך הקימה מפעל לייצור רהיטי מוזאיקה "לשם". לבסוף, לאחר שמצאה שמקומה איננו בקיבוץ - עזבה והתמנתה כמנהלת אדמיניסטרטיבית של בית הספר לקציני ים ע"ש הכ"ג בעכו. במהלך עשר שנות שירותה במקום הצליחה לקרוא לבית הספר על שם אותם כ"ג יורדי הסירה שצבי בעלה, היה מפקדם.
שוש יצאה לגימלאות לאחר מלחמת יום הכיפורים והתיישבה ברמות השבים, מושב ליד כפר סבא. היא המשיכה לחפש לעצמה פעילויות, והחלה לעבוד כמתנדבת במשתלת פיתוח הצמחים של האגרונום ד"ר יוסף שוב. היא הייתה עובדת חרוצה וחכמה, עסקה בהנחייתו בפיתוח זנים חדשים של הפרח גרברה. ביוזמתה, נקראו 22 הזנים שהייתה לה יד בפיתוחם, על שם לוחמות פלמ"ח בנפלו. בהן הצנחניות חביבה רייק וחנה סנש, הטייסת זהרה לביטוב, ירדנה גרינשטיין שנפלה על הגנת צפת, ברכה פולד, מרים, נעמי, לילה, לאה, בלהה, אסתר, תמר, חווה. בדרכה זו הנציחה את חלקן של הנשים בהקמת מדינת ישראל ובהגנתה.לאחר מותה, ב-91 בפברואר 4891, השלים ד"ר שוב את הפרח האחרון שהחלה בפיתוחו, פרח אדום עם לב שחור, וקרא אותו על שמה "שוש".

מתוך אתר הפלמ"ח
psa.meti_wohs/li.gro.hcamlap.www//:ptth?dIlevel=21683&dImeti=4845&epyTmeti=0

האתר מיועד להצגה ברזולוציה 006x008 פיקסלים ובלוח צבעים 23 סיביות.